דליה פרידלנד
|
|
דליה פרידלנד (נולדה ב-13 בפברואר 1935), שחקנית, זמרת וכוכבת ילדים ישראלית.
תוכן עניינים |
[עריכה] ראשית דרכה בתיאטרון
פרידלנד נולדה בתל אביב לחנה'לה הנדלר וצבי פרידלנד, ממייסדי תיאטרון "הבימה", וכבר מגיל צעיר שחקה בהצגות תיאטרון במסגרת החוג הדרמטי של "גימנסיה הרצליה". בזמן שירותה הצבאי במטכ"ל, גילמה דליה את תפקידה הראשון בתיאטרון "הבימה", במחזה "ליל סופה" (רינה), בבימויו של אביה. לאחר שסיימה את שירותה הצבאי נסעה ללמוד משחק ב- Central School of Speech and Drama בלונדון ועם חזרתה הצטרפה לצוות השחקנים של "הבימה". בשנת 1965 צורפה לקולקטיב התיאטרון.
[עריכה] קריירת המשחק
במשך ארבעים שנה שיחקה דליה במספר רב של הצגות בתיאטרון "הבימה", ביניהן: "מסע ארוך אל תוך הלילה" (קאטלין), "מלחמה ושלום" (נטאשה), "בגדי המלך" (לילי מנרווה), "ליזיסטראטה" (מריני), "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" (האני), "החולה המדומה" (טואנט), "בית הבובות" (נורה), "השחף" (נינה), "חתולה על גג פח לוהט" (מרגרט), "יום א' בניו יורק" (פגי טיילור), "המאהב", "אותלו" (אמיליה), "יוליוס קיסר" (פורציה), "שש נפשות מחפשות מחבר" (הבת),"ידיים מזוהמות" (אולגה), "נשי טרויה" (קסנדרה), "יתוש בראש" (מאדם שאנדביז), "ארבע נשים" (דוזה), "בית המלאכה" (סימון), "ירמה" (דולורס), "תיבת הצללים" (אגנס), "הלילה ה-12" (מריה), "המשרתת צרלין" (הצגת יחיד) ו"המכשפה" (מירה'לה).
מאמצע שנות השישים, השתתפה דליה במספר סרטים ישראליים ובינלאומיים. בשנת 1965 שיחקה בסרטה הראשון, "רק לא בשבת" (Pas question le samedi) לצד השחקן הצרפתי רוברט הירש. הסרט זכה להצלחה והיה מועמד בתחרות פרסי גלובוס הזהב האמריקאי. ב-1968 השתתפה בסרט "אסירי החופש" לצידו של אלי כהן. הסרט, שכלל לראשונה דיאלוגים בשפה הערבית, ייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין 1968 וזכה לציון לשבח בפסטיבל הסרטים "פנום פן" 1968. ב-1971 שיחקה בסרט "שבע פעמים ביום" (... 7fois par jour) לצד ז'אן קוטיו, וב-1972 ב"לא ביום ולא בלילה" (Neither by Day Nor by Night) , לצד אדוארד ג'י. רובינסון. ב-1974 כיכבה בסרטו של הבמאי ג'ורג' עובדיה, "שרית" כדמות הראשית לצד יגאל בשן וירדנה ארזי באותה השנה שיחקה בסרט נוסף של ג'ורג' עובדיה, "יום הדין" , הסרט העלילתי הראשון שתיאר את תקופת מלחמת יום הכיפורים, לצד ניסים סרוסי. על משחקה בסרטים אלו זכתה לשבחים רבים, השתתפותה בסרט "שרית" זיכה אותה בתואר השחקנית האהובה ביותר על קוראי שבועון הבידור "להיטון".
לצד הופעותיה בתיאטרון ובקולנוע, השתתפה דליה בתכניות רדיו וטלוויזיה. לאחר שלקחה חלק בעשרות תסכיתי רדיו שהתבססו על הצגות תיאטרון "הבימה" והפכה לאחת השחקניות האהובות על קהל המבוגרים והילדים, הקדיש לה "קול ישראל" את תוכנית הדגל שלו "שלכם לשעה קלה". במסגרתה, ביצעה דליה מערכונים ושירים ביניהם השיר "בנות הבימה" יחד עם אילנה רובינא. השיר סיפר על ילדותן המשותפת כבנות של שחקני "הבימה".
לאורך שנות השבעים והשמונים, השתתפה דליה באופן תדיר גם בתכניות הטלוויזיה הלימודית והישראלית, בין היתר בתכניות משירי מרים ילן שטקליס, ע. הלל, "מועדון החתול שמיל" ובסדרות "על שפת הנחל" (אוגי האוגר) ו"הספינה המזמרת".
כמו כן, השתתפה בשלושה פסטיבלי שירי הילדים עם השירים: "החתול והעכבר", "השמן והרזה", "יה!" והנחתה שניים מהם, השתתפה בערב מיצירות לורקה, "פרח הסכין והבושם" ובהצגת הבידור "בוטיק השקרים" עם זאב רווח.
בסוף שנות השמונים, הופיעה דליה בשפה האנגלית, עם השחקנית האנגליה אנה קרופר (Anna Cropper), ברחבי אנגליה וארצות הברית, בהצגות שנכתבו על ידן מתוך חומרים קיימים: If I Forget Thee o jerusalem ("אם אשכחך ירושלים" - טקסטים בשירה ופרוזה על ירושלים של שלוש הדתות) ו-Across The Bridge ("מעבר לגשר") - על פי שני ספרים של שתי ניצולות שואה. הצגה זו הוצגה ב- "NEW END THEATRE" בלונדון.
ב-1999 חזרה לעולם הקולנוע כששחקה בסרט "החברים של יאנה" לצד אוולין קפלון, מוסקו אלקלעי ושמיל בן ארי. "החברים של יאנה" זכה בתשעה פרסי אוסקר ישראלי, ביניהם לסרט ולפרידלנד עצמה על תפקיד שחקנית המשנה. כמו כן, זכה הסרט בפרס וולג'ין בפסטיבל ירושלים והשתתף בפסטיבלים שונים בעולם. בשנת 2001 השתתפה בסרט הטלוויזיה "שלוש אצבעות" לצד אריק לביא. כמו כן, השתתפה בסרטי סטודנטים בתפקידים ראשיים. בשנת 2004 הוזמנה על ידי גרי בילו, מנהל בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" דאז, לגלם את פרוליין שניידר במחזמר "קברט".
בשנת 2008 השתתפה פרידלנד בהצגה "כ"ב תמונות", שזכתה במקום הראשון בפסטיבל עכו.
באמצע שנות השמונים העלתה פרידלנד הצגת יחיד בשם "ובתפקיד הראשי" בה סיפרה את סיפור חייה בתור שחקנית, בתם של מייסדי תיאטרון "הבימה". ההצגה הועלתה יותר מ-1000 פעם וייצגה את ישראל, בשפה הרוסית, בפסטיבל התיאטרון היהודי הראשון בחרקוב. במהלך השנים שונה שם ההצגה ל"נולדתי לתיאטרון" המוצגת עד היום.
למעלה מחמש שנים מופיעה ברחבי הארץ בהצגת הילדים לשחקנית ותזמורת, "גברת קשקשת" שכתבה לאה נאור.
בשנת 2011 הוזמנה ע"י תיאטרון באר שבע להשתתף בקומדיה "האסיר בלב העיר" מאת ניל סיימון, בשיתוף עם תיאטרון הקאמרי.
הייתה נשואה לשחקן התיאטרון מישא אשרוב. בתה היא המוזיקאית והיוצרת איילה אשרוב.
[עריכה] קריירה מוזיקלית
ב-1967, הוחתמה דליה על ידי סיימון ושירלי שמידט, בעלי חברת התקליטים CBS, להקליט את תקליט הילדים הראשון של החברה. האלבום המוזיקלי הראשון שהוקלט היה "שמוליקיפוד". בזכות הצלחת התקליט, הקליטה גם את "זרעים של מסטיק", "פתי מאמין - דליה פרידלנד בשירה ובקריאה", "דליה פרידלנד מספרת: פעם..." (סיפורי עודד בורלא), וביחד עם חיים יבין, הוציאה את האלבום "מסיפורי המלך בבר" ועוד. לאור הצלחת התקליטים, הוחתמה דליה בחברות התקליטים "הד ארצי", "ישראדיסק" ו"התקליט חיפה", בהן הוציאה אלבומים נוספים. בנוסף לכך השתתפה באוספים משירי אנדה עמיר, ע. הלל, "30 להיטים לפעוטות" ועוד. השירים והסיפורים שהופיעו בתקליטים, התחבבו מאוד על הילדים וצולמו למיטב תכניות הילדים והנוער בטלוויזיה.
ב-1968 הוזמנה לשחק בתפקיד הראשי במחזמר "איי לייק מייק" של גיורא גודיק לצד מוטי ברכאן, ליאור ייני, ליה דוליצקיה, מוטי גלעדי, שולה חן ויגאל בשן. שירי המחזמר הופיעו באלבום הנושא את שמו, בו ביצעה דליה מספר שירים וביניהם "המלחמה משנה אנשים".
[עריכה] פרסים
פועלה האמנותי, לאורך שנות השישים, השבעים והשמונים, זיכה אותה בשלושה פרסי כינור דוד. בשנת 1999 זכתה בפרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר עבור תפקידה בסרט "החברים של יאנה". האלבום "זרעים של מסטיק" זכה בתקליט זהב.
[עריכה] הצגות בהשתתפותה (רשימה חלקית)
|
|
|
|
|
[עריכה] תקליטים (רשימה חלקית)
|
|
|
[עריכה] תקליטים בהשתתפותה (רשימה חלקית)
|
|
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דליה פרידלנד באתר הבימה התיאטרון הלאומי
- דליה פרידלנד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- דליה פרידלנד, באתר MOOMA
- דליה פרידלנד, במדריך 100 שנה לתיאטרון עברי
- מילים לשירים של דליה פרידלנד באתר שירונט
- יהודה שוחט, קלאסיקות לדור השלישי, nrg 12.12.09
| הקודמת: 1998 - אסי לוי |
זוכת פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 1999 - דליה פרידלנד ("החברים של יאנה") |
הבאה: 2000 - דלית קהן |