דליות
ערך זה עוסק בדליוּת, מצב רפואי. אם התכוונתם לנחל, ראו נחל דליות.
 |
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
דליוּת (או ורידים דליתיים) היא מצב שבו ורידים הופכים לגדולים ומפותלים. לרוב המונח מתייחס אל ורידי הרגל אך דליות יכולה להתרחש גם באזורים אחרים כמו הוושט, הקיבה והמעיים. לורידים יש שסתומי צניף המונעים מהדם לזרום לאחור (רטרוגרייד) ושרירי הרגל מנפחים את הורידים על מנת להחזיר דם אל תוך הלב. כאשר הוריד מתנפח הצניף והשסתומים לא נפגשים כהלכה והשסתומים חודלים לפעול. פקקת ורידים עמוקה יכולה ליצור נזק קבוע לשסתומים. דליות שכיחה בורידי רגל שטחיים וגורמת לייסורים סמי-עוויותים בעמידה, פסיעה, ריצה וכו'. הורידים מגרדים, מתמתחים ולפעמים מחוללים כיב. טיפול בלי ניתוח כולל סקלרותרפיה, גרביים אלסטיים, הרמת רגליים, מנוחה והתעמלות. סיבוכים הם נדירים. הטיפול המסורתי הוא ניתוח כירורגי שנקרא "עירטול וריד" — להסרת הורידים המושפעים.
תוכן עניינים |
תסמינים [עריכה]
- כאב רגליים כבד (לרוב מחמיר בלילה או אחרי התעמלות)
- תפיחות קרסוליים
- שינוי בצבע העור (דיסקולריזציה) סביב הורידים לפיגמנט שחום-טורקיז
- העור מעל הוריד עלול להפוך ליבש, מגרד ומדולדל, מוביל לאקזמה
- העור עלול להתקדר (סטסיס דרמטיטיס) בשל בזבוז החומרים שנבנה ברגליים
- פצעים קטנים באזור עלולים לדמם יותר מהמקובל וזמן הגלדתם והחלמתם ארוך
- במקרים נדירים, ישנו דמום עצום מבקע ורידי
- לעתים העור מעל הקרסול עלול לכמוש (ליפודרמטוסקלרוסיס) משום שהשומן מתחת לעור מתקשה.
- סינדרום רגליים חסרות מנוחה הוא סינדרום בפציינטים עם דליות ומחסור ורידי כרוני
סיבוכים [עריכה]
- רוב סוגי הדליות לא מאיימים בהתקדמות, אבל סוגי דליות חמורה יכולים להוביל לסיבוכים קולוסליים, בגלל מחזוריות הדם הבישה בגף המושפע.
- מכאוב, התקצפות, קושי בהליכה וקושי בעמידה ממושכת הפוגעים בפעילות הכללית
- תנאי עור / דרמטיטיס שמסוגל להתרגל לאיבוד עור
- התפתחות של סרקומה או קרסינומה באולקוסים ורידיים משתרעים. יותר מ-100 מקרים דווחו אודות המרה לגדילת סרטן, היחס מ-0.4% ל-1%.
אטיולוגיה/אפידמיולוגיה [עריכה]
דליות יותר נפוצה בקרב נשים וקשורה לתורשה. גורמים משפיעים אחרים הם הריון, השמנה, הפסקת מחזור, גריאטריות, עמידה ממושכת, פציעת רגל ולחץ קיבתי.
טיפול [עריכה]
- דיוזמין 95
- תרופה אנטי-דלקתית כמו יבופרופן או אספירין כחלק ניכר מהטיפול בשביל תרומבופלביטיס שטחי—אך קיימת סכנה לדמום מעי. בתרומבופלביטיס ההתרחב, צריך לחשוב על אנטי-התקרשות, תרומבקטומיה או סקלרותרפיה לוריד המעורב.
- סקלרותרפיה שימשה לריפוי דליות במשך יותר מ-150 שנים, וגם יעילה למדי בשביל טלנגיאקטזיה.
- ניתוח. רופאים ותיקים מעדיפים "עירטול וריד" בעוד החדשים מעדיפים שיטות חלוציות שדורשות חקירה נוספת כמו "טיפול לייזר אנדו-ורידי", "הסרת תדר רדיו" ו"סקלרותרפית קצף". אולם "עירטול וריד" כולל סיכונים כמו פקקת ורידים עמוקה (5.3%), אמבוליזם פולמונרי (0.6%) ופצעי עור המתדרדרים לאינפקציה (2.2%).
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- ד"ר סמי ניטצקי, דליות ורידים - טיפולים מתקדמים לבעיה ותיקה, באתר הערוץ האקדמי, 05/11/2007
- ד"ר סמי ניטצקי, דליות ורידים - טיפולים חדשניים לבעיה ותיקה, באתר הערוץ האקדמי, 14/02/2008
- העלמת ורידים ומידע על עלמת דליות באתר הורידים הרשמי
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
