דלישס (אתר אינטרנט)
  | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| מייסדים | ג'ושוע שכטר |
| תקופת הפעילות | ספטמבר 2003 – הווה (כ־20 שנה) |
| משרד ראשי | סן מתאו, קליפורניה |
| מוצרים עיקריים | שיתוף סימניות חברתי |
| www.delicious.com | |
  | |
דלישס (באנגלית: Delicious) היה אתר אינטרנט שהציע למשתמשים שירות לשמירת לינקים לאתרים מועדפים באינטרנט. האתר אפשר גילוי, שיתוף, ארגון ואחסון תוכן על ידי תיוג (Tagging), כך שכל משתמש היה יכול ליצור לעצמו מאגר של דפים ואתרים על פי בחירתו (בשיטת הפולקסונומיה). היה ניתן לתייג כל לינק באמצעות תגית אחת או יותר, וכך ליצור מילות מפתח המייצגות את הנושאים המרכזיים המופיעים בו. את הלינקים שתויגו ניתן היה לשתף עם משתמשים אחרים או להגדירם כפרטיים. האתר נוסד בשנת 2003 על ידי ג'ושוע שכטר ונרכש על ידי התאגיד יאהו! ב-2005[1]. באפריל 2011 נרכש האתר על ידי קבוצת אבוס (באנגלית: AVOS), שנמצאת בבעלות מייסדי יוטיוב, צ'אד הארלי וסטיב צ'ן. נכון לסוף שנת 2008, מנה האתר למעלה מ-5.3 מיליון משתמשים, שתייגו למעלה מ-180 מיליון דפים ואתרים[2]. בפברואר 2014 דורג האתר במקום ה-1,173 בדירוג האתרים העולמי של אלקסה[3].
ב-2017 Delicious נרכש על ידי אתר Pinboard, ושירות שמירת הלינקים והמועדפים שהיה בו הוסר, לטובת שירות המנויים בתשלום של Pinboard. נכון לינואר 2022, האתר לא פעיל.
מאפייני האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד המאפיינים הבולטים של "דלישס" הוא שמאגר הלינקים והדפים שתייג כל משתמש נשמר ברשת האינטרנט עצמה, ולכן נגיש מכל מקום ומכל מחשב בעל חיבור. ניתן גם לבצע חיפוש מידע בדלישס, אבל שלא כמו מנוע חיפוש כדוגמת גוגל, יאהו! או בינג, המשתמשים באלגוריתם כדי לדרג את התוצאות, דלישס מציג אותן על פי סדר כרונולוגי. כלומר, התוצאות המתקבלות הן הלינקים האחרונים שתויגו על ידי אותה מילת המפתח (תגית) שהוקלדה בחיפוש. מאגר המידע האישי של כל משתמש אינו מדורג היררכית, אלא מורכב מכל התיוגים שלו. בחיפוש, ציון התגיות מפנה את המשתמש לנושאים המרכזיים בהם עוסקים הלינקים שתויגו על ידי אחרים. בכך מתבטא הצד ה"שיתופי" של האתר (הנקרא גם "Social Bookmarking", מונח שטבע שכטר עצמו עם הקמת דלישס). לדוגמה, חיפוש "ויקיפדיה" בדלישס, יביא להצגת הדפים, האתרים והלינקים האחרונים אותם תייגו גולשי האתר בתגית "ויקיפדיה". ניתן לשתף אתרי מועדפים עם משתמשים ספציפיים או עם כל המשתמשים, ולרשימת המועדפים ניתן להוסיף מידע ותגיות כך שאחרים יוכלו למצוא אותם בקלות. כך נוצר לכל משתמש ארכיון מידע משתנה ו"נושם" סביב מילות מפתח עיקריות. האתר מאפשר גם ליצור קשרים עם משתמשים אחרים בעלי תחומי עניין דומים ולקבל מהם עדכונים על אתרים נוספים.
פונקציה שנוספה לדלישס ב-2011 מאפשרת למשתמשיו לקטלג את הדפים שתייגו לתוך "מדפים" (באנגלית: Stacks) לפי בחירתם וכך ליצור מאגרי מידע רבים על פי נושאים מותאמים אישית[4][5]. כל מדף יכול לעסוק בנושא מסוים, וכל משתמש יכול ליצור כמה מדפים שירצה ולאחסן בהם לינקים שנראים בעיניו רלוונטיים לנושא שבחר. אין חובה לשתף את המדפים או הדפים שתויגו, ואפשר להגדירם כפרטיים.
השימוש בדלישס אינו כרוך בתשלום, אך יש להוריד תחילה מהאתר את הכפתור "שמור בדלישס" ("save on delicious") לסרגל הכלים בדפדפן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר הושק לראשונה בספטמבר 2003 על ידי ג'ושוע שכטר בשם "del.icio.us" (דומיין המהווה דוגמה לפעולת Domain Hack). שכטר, שלמד הנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת קרנגי מלון, החל דרכו כאנליסט במורגן סטנלי וניהל בין היתר בלוג אישי. בראיון שנתן לעיתון האנגלי ה"גארדיאן"[6], סיפר שכאשר החל לקבל כמות גדולה מדי של לינקים מאנשים, החליט ליצור לעצמו מסד נתונים על מנת לאחסן אותם, ולאחר מכן דף אינטרנט לגישה אליהם. בהתחלה תייג שכטר את כל הלינקים בעצמו לפי נושאים, ולאחר מכן איפשר למשתמשים באתר שלו לתייג לינקים משל עצמם. כך נולד "דלישס" וזה הרעיון העומד בבסיסו כיום. האתר עשה שימוש בשיטת הפולקסונומיה (תיוג "מועדפים" חברתי), ובאמצעותו היה ניתן לראשונה לתייג ולסווג אתרים מועדפים לא רק בתיקיות על גבי המחשב הפרטי אלא ברשת האינטרנט כולה. בתחילת 2005 עזב שכטר את עבודתו בוול סטריט כדי להתמקד בדלישס, ובדצמבר באותה שנה נרכש האתר על ידי התאגיד יאהו! בסכום שמוערך בין 15 ל-30 מיליון דולר[7]. לימים שינתה החברה את הדומיין ל-delicious.com. בדצמבר 2010 דלף מסמך פנימי של יאהו! בו צוין כי בכוונתה לסגור כמה משירותיה, בהם דלישס, אולם מאוחר יותר עדכנה החברה כי בכוונתה רק למכור את האתר ולא לסגור אותו לחלוטין[8]. באפריל 2011 הודיעה יאהו! על מכירת דלישס לחברת אבוס מערכות שבבעלות מייסדי יוטיוב, צ'אד הארלי וסטיב צ'ן[9][10]. ב-27 בספטמבר באותה שנה הושק דלישס בגרסה חדשה וחלק מן השירותים הקודמים שהיו בו הוסרו, אחד מהם היה פורום התמיכה הטכנית. השינוי גרר ביקורות רבות מצד המשתמשים הוותיקים[11][12].
דלישס וחוכמת ההמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוכמת ההמונים היא עקרון שלפיו ממוצע התשובות שיספקו קבוצת אנשים שאינם מומחים לשאלה מסוימת, יהיה נכון יותר וקרוב יותר למציאות מאשר תשובה שיספק מומחה אחד לאותה שאלה.
חיפוש תגית בדלישס יוביל למגוון רחב של מידע לגביה. כיוון שמי שמתייג הם כלל גולשי האתר, תוצאות החיפוש יניבו סוגים שונים של לינקים שימושיים כמו כתבה חדשותית, הוראות שימוש והדרכה, מאמר דעה או סרטון, בעצם - כל דבר שמישהו תייג בעבר עם אותה התגית. לא האתר ולא כל גוף אחר מכתיבים את התוצאות או את דירוגן: התוצאות הן פרי חיפושם הקודם של משתמשים רבים. לכן פועל בדלישס עקרון חוכמת ההמונים, המתבסס על אנשים שאינם מומחים. לדוגמה, חיפוש התגית "יאהו!" בדלישס, יביא לקבלת לינקים לדף הבית של האתר, למאמרים על עסקאות רכישה אחרונות, לשירותים של החברה, לביקורות חיצוניות עליה, לאתרים מתחרים וכדומה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דלישס- הפרופיל של דלישס, באתר הטכנולוגיה טקראנץ'
- דירוג דלישס על פי כמות תנועת הגולשים באתר אלקסה, מרץ 2012
- אריקה נאון, Are Social Bookmarks Still Delicious, באתר Technology Review (הקישור אינו פעיל)
- האתר של קבוצת אבוס מערכות, כיום מפעילת דלישס
- אילנה תמיר, להכיר את האינטרנט מחדש, באתר nana10, 25 באפריל 2006
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יוסי גורביץ, שירות שמירת הקישורים דלישס נמכר למקימי יו טיוב, באתר כלכליסט, 28 באפריל 2011
- ^ נדב דופמן-גור, יאהו סוגרת את דלישס, באתר ניוזגיק, 18 בדצמבר 2010
- ^ מידע על דלישס באתר "אלקסה" לדירוג תנועת גולשים, פברואר 2014
- ^ שיטת המדפים בבלוג של דלישס
- ^ דון ריזינגר Delicious relaunches with mix of old and new, באתר סי.נט, 27 בספטמבר 2011
- ^ [1]
- ^ CNN Money & Business
- ^ Is Yahoo Shutting Down Del.icio.us, באתר טקראנץ'
- ^ נדב דופמן - גור, צ'אד וסטיב מצילים את Delicious, באתר ניוזגיק, 28 באפריל 2011
- ^ הודעה לעיתונות מאת קבוצת אבוס על רכישת האתר דלישס מיאהו!
- ^ Oh, Delicious, where did it all go so wrong, באתר ג'יגה. אום, 28 בספטמבר 2011
- ^ Delicious relaunch riddled with bugs, באתר פי.סי. וורלד, 30 בספטמבר 2011