דלקת האוזן החיצונית
| דלקת האוזן החיצונית | |
 מקרה חמור של דלקת האוזן החיצונית. היצרות של תעלת השמע החיצונית ונפיחות של האפרכסת. |
|
| שם בלועזית | Otitis externa |
| ICD-10 (אנגלית) |
H60. |
| ICD-9 (אנגלית) |
053.71, 054.73, 112.82, 380.1-380.2 |
| MedlinePlus (אנגלית) |
000622 |
| eMedicine (אנגלית) |
ped/1688 emerg/350 |
| MeSH (אנגלית) |
D010032 |
דלקת באוזן החיצונית היא דלקת אוזן העלולה להופיע אצל אנשים אשר שוחים הרבה ונמצאים בבריכות.
אורכה של תעלת האוזן החיצונית הוא כ 2.5 ס"מ. חלקה החיצוני בנוי מסחוס האפרכסת ומצופה בעור, והחלק הפנימי מורכב מעצם הרקה ללא סחוס, ומצופה בעור בלבד. במידה ויש זיהומים בחלק הפנימי, הסכנה להתפשטות של הזיהום לעצם היא גדולה למדי. תעלת האוזן החיצונית מכילה גם את שעוות האוזניים אשר משמנת את התעלה, מונעת כניסה של זיהומים ובעלת אפקט אנטי דלקתי.
דלקת באוזן החיצונית יכולה להופיע אצל אנשים אשר שוחים הרבה ונמצאים בבריכות ומכאן כינויה באנגלית: swimmer's ear. על הלוקים בדלקת האוזן החיצונית להימנע מחשיפה למים במשך מספר ימים ולרוב הדלקת עוברת לבד. ואולם, יש מצבים בהם קיימים זיהומים חזקים מאוד באוזן החיצונית (malignant otitis externa) אשר מופיעים בעיקר אצל חולי סוכרת. הזיהום פוגע בחלק התיכון של האוזן החיצונית ובזיז הפטמתי (Mastoid process) של עצם הרקה.
גורם המחלה הוא במרבית המקרים הוא פסאודומונס אך גם סטרפטוקוק יכול לגרום לכך. הסימן העיקרי הוא כאב באוזן, המוחמר בעת הנעת האפרכסת, יש בצקת ואודם של תעלת השמע ולעתים יש הפרשה מוגלתית. לא תמיד דלקת זו מלווה בחום, והסכנה העיקרית שבה היא התפשטות לאזורים אחרים. הטיפול הוא אנטיביוטי, ולעתים די בטיפול מקומי הכולל טיפות אוזניים.
[עריכה] ראו גם
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
