דלקת התוספתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דלקת התוספתן (בלעז: Appendicitis, אפנדציטיס, ובלשון היומיום לעתים אפנדציט) היא הסיבה נפוצה לכאב בטן פתאומי חד המצריך התערבות כירורגית.

תוכן עניינים

[עריכה] סיבות ומהלך המחלה

חסימת חלל התוספתן נגרמת במקרים רבים על ידי פקק צואה. חסימה כזו אינה מאפשרת ניקוז של ריר המצטבר בחלל התוספתן וכתוצאה מכך הלחץ בתוספתן הולך ועולה. בדיוק כמו בלון שננפח בו עוד ועוד אוויר - עד שבסוף יתפוצץ כך גם התוספתן מתנפח והלחץ בתוכו עולה. כשהסכנה התנקבות של התוספתן ודליפת החומר בו לתוך חלל הבטן- אזור סטרילי בדר"כ - תוך יצירת זיהום קשה. גם בטרם מתרחשת ההתנקבות העלייה בלחץ עלולה לגרום לנמק של התוספתן או לזיהום של דופן התוספתן. סיבות אחרות לחסימת חלל התוספתן - זיהום וירלי הגורם לתגובה של מערכת החיסון במסגרתה גדלים קשריות הלימפה הנמצאות בדופן התוספתן עד כדי חסימת החלל.

[עריכה] סיבוכים

דלקת התוספתן עלולה לגרום לקרישי דם, לקרע או נקב בתוספתן. הללו יגרמו לפליטה של תכולת התוספתן המודלק העמוסה בחידקים לחלל הבטן ולדלקת הצפק, תחלואה קשה ואף מוות. לכן דלקת התוספתן היא מצב חירום רפואי.

[עריכה] תסמיני המחלה ואבחון

  • כאב עז בצד ימין תחתון של הבטן (בטן חריפה) (הכאב בדרך כלל מתחיל ככאב עמום במרכז הבטן, באזור הטבור. זהו בעצם כאב לא ספציפי והוא ביטוי של הדלקת של רקמת הצפק העוטפת את המעי (במקרה זה עוטפת את התוספתן)כאשר הדלקת מחריפה , התוספתן מתנפח עוד והגירוי מגיע גם לרקמת הצפק החיצונית שיוצרת את חלל הבטן אז הכאב הוא חד וממוקם לצד ימין למטה. הכאב מתחזק כאשר החולה נמצא בתנועה, נושם עמוק, משתעל, מתעטש או בתגובה למגע באזור זה)

מלבד זו ישנם מספר תסמינים למחלה:

[עריכה] בדיקות עזר

ספירת דם- תמחיש את הזיהום,ברגע שרמת הליקוציטים תהיה גבוהה מן הרגיל יהיה אפשר לקבוע שישנה מחלה,אבל על מנת לברר באופן יסודי איזו מחלה יש לערוך צילום אולטרה-סאונד ולבדוק האם האפנדיציט גדול באופן חריג.

[עריכה] הטיפול

הטיפול בדלקת התוספתן לאחר אבחונה הוא ניתוח לכריתה של התוספתן. בנוסף לטכניקה הרגילה של חתך בדופן הבטן וכריתת התוספתן, ניתן היום להשתמש, במקרים מסוימים, בניתוח בעזרת לפרסקופ. בשיטה זאת, המנתח מבצע מספר חתכים זעירים בדופן הבטן (בדרך כלל שלושה), דרכם הוא מחדיר מכשירי ניתוח זעירים שבהם גם מצלמת טלוויזיה, שמצלמת את אזור הניתוח ומציגה אותו על גבי צג טלוויזיה אגב ההליך הנתוחי. המנתח כורת את התוספתן ומוציא אותו דרך אחד החתכים הזעירים.

נוכח הקושי באבחנת הדלקת, בכרבע מהניתוחים לכריתת התוספתן נצפה התוספתן במצב בריא שאינו מודלק (נצפה בצבעו הטבעי - לבן). כיוון שאין תפקיד לתוספתן, מתבצעת כריתה מיידית של האיבר גם אם הוא אינו מודלק - מה שמונע בלבול שנים אחר כך: כשרואים את הצלקת האופיינית לניתוח כריתת תוספתן על פי העור ברור שאין תוספתן ולכן כאב בטן דומה לא יגרם מדלקת התוספתן.

[עריכה] ההחלמה ואורח החיים לאחריה

ההחלמה מניתוח לכריתת התוספתן נחשבת לקלה יחסית והצלקות גם הן קלות (בפרט כאשר הניתוח מבוצע בעזרת לפרסקופ). אורח החיים לאחר הריפוי מניתוח כריתת התוספתן תקין לחלוטין, אין צורך בשינוי הרגלי אכילה, הרגלי הפעילות הגופנית, או כל דבר אחר המתייחס לסגנון החיים.

[עריכה] קישורים חיצוניים


הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%9F
כלים אישיים