דלקת חניכיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דלקת חניכיים, לפני ואחרי טיפול שיניים

דלקת חניכיים (לטינית: Gum inflammation, Periodontal inflammation) הוא מצב דלקתי של רקמת החניכיים בחלל הפה. רקמת החניכיים מורכבת מהעצם המכתשית (העצם האלוואולרית, alveolar bone) בלסת, הנושאת את השיניים, ומרירית החניכיים, שהינה הרקמה הרכה המצפה את העצם. ישנם מספר סוגים של מצבי דלקת ברקמת החניכיים. מקובל, שכאשר ישנו מצב דלקתי המוגבל לרקמה הרכה הוא מכונה דלקת (רירית) חניכיים, בעוד מצב המערב את הרקמה הקשה (העצם האלוואולרית) מכונה מחלת חניכיים.
רוב מחלות החניכיים נגרמות על ידי חיידקים, אולם נסיגת חניכיים, המלווה בחשיפת שורש השן, עלולה להיגרם גם על ידי גורמים אחרים, כמו גירוי מכני כרוני, למשל בגלל צחצוח שיניים אגרסיבי ופירסינג[1][2] בלשון או בשפה, או טיפול אורתודונטי (יישור שיניים).

דלקות רירית החניכיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלקת חניכיים נמקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלקת זו (necrotizing ulcerative gingivitis) מאופיינת על ידי 3 סימנים הכרחיים: כאב, דימום ספונטני או במגע קל מאד ברירית, ונמק של פיטמת החניכיים (gingival papilla). דלקת חניכיים נמקית מופיעה בדרך כלל במבוגרים-צעירים, והייתה נפוצה בעבר באוכלוסיות צבאיות. כיום מחלה זו מדווחת בהקשר של חולי איידס ושל ילדים הסובלים מתת תזונה בארצות מתפתחות. דלקת זו קשורה לירידה בפעילות המערכת החיסונית בגלל מתח נפשי, עישון, תשישות, תת-תזונה, איידס, לוקמיה, וסוכרת‏‏‏[3].

דלקת סב-כותרתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלקת זו (peri-coronitis) מתפתחת סביב כותרת שן שלא בקעה במלואה לחלל הפה, בדרך כלל שן בינה תחתונה. דלקת זו עלולה להיות מלווה בכאב עז, נפיחות והגבלה בפתיחת הפה. אם דלקת זו נישנית, יש צורך בעקירת השן.

מחלות חניכיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלת חניכיים כרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלה דלקתית זו (chronic periodontitis) הינה הגורם העיקרי לאיבוד שיניים באוכלוסייה מבוגרת. למחלה זו הן מרכיבים התנהגותיים (הגיינת פה ירודה, עישון) והן מרכיבים גנטיים. מחקרים אמריקאיים מצאו שכיחות גבוהה יותר של מחלה זו באוכלוסייה אפריקאית-אמריקאית מאשר באוכלוסייה היספנית-אמריקאית ובאוכלוסייה לבנה (שאינה היספנית). ביהודים ישראלים, נמצאה שכיחות גבוהה יותר של מחלה זו ביוצאי תימן וצפון אפריקה[4].

מחלת חניכיים אגרסיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלת חניכיים אגרסיבית (aggressive periodintitis) מאופיינת בעיקר בקצב ההתקדמות המהיר שלה. מדובר במחלה הגורמת לספיגה מהירה יחסית של העצם התומכת בשן (העצם האלוואולרית) ועלולה להוביל בסופה לניידות שיניים ואובדנן. מחלת החניכיים האגרסיבית אופיינית לרוב בגיל הצעיר (עד 35) אך מופיעה גם בגילאים מבוגרים יותר. הזיהוי המוקדם של מחלה זו הוא בעל חשיבות עליונה מאחר שטיפול מוקדם ויעיל במחלה מוביל לרוב לעצירתה ולשמירה על השיניים לאורך זמן. אחד מגורמי הסיכון החשובים למחלה הוא עישון סיגריות. למחלה זו ישנן שתי צרות אופייניות: מפושטת הפוגעת בכל השיניים וממוקדת הפוגעת בעיקר בשיניים החותכות והטוחנות[5].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Zadik Yehuda, Sandler Vadim (August 2007). "Periodontal attachment loss due to applying force by tongue piercing". J Calif Dent Assoc ;35(8):550-3 35 (8): 550–3. PMID 17941300. אוחזר ב־2008-07-16. 
  2. ^ Levin Liran (June-July 2007). "Alveolar bone loss and gingival recession due to lip and tongue piercing". N Y State Dent J 73 (4): 48–50. PMID 17891882. אוחזר ב־2008-07-16. 
  3. ^ Zadik, Yehuda. דלקת חניכיים נמקית. אוחזר ב־2008-07-15.
  4. ^ ד"ר יהודה צדיק, ד"ר רון בכור, ציפי שוחט, ד"ר שי גלור (April 2008). "מוצא עדתי ואיבוד עצם אלוואולרית במבוגרים ישראליים". רפואת הפה והשיניים 25 (2): 19–22. PMID 18780541. 
  5. ^ Levin L, Baev V, Lev R, Stabholz A, Ashkenazi M (August 2006). "Aggressive periodontitis among young Israeli army personnel". J Periodontol 77 (8): 1392–6. PMID 16881808. אוחזר ב־2008-08-08. 

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.