דלתא 1000

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דלתא 1000
Delta launches OSO 8.jpg
שיגור דלתא 1910
ייעוד משגר לוויינים
משפחה משפחת טילי הדלתא
ארץ ייצור Flag of the United States.svg  ארצות הברית
עלות שיגור 26.49 מיליון דולר (1985)
היסטוריית שיגורים
סטטוס פרש
אתרי שיגור ב-SLC-2W בבסיס חיל האוויר ונדנברג, ב-LC-17 בנמל החלל קייפ קנוורל
הצלחות 8
שיגור ראשון 22 בספטמבר 1972
שיגור אחרון 21 ביוני 1975

הדלתא 1000 היה משגר לוויינים אמריקאי ששימש ל-8 שיגורי לוויינים בין 1972 ל-1975. הטיל הוא בן לסדרת טילי הדלתא. לטיל היו מספר גרסאות, כל גרסה הייתה בעלת מספר זיהוי בן 4 ספרות כשהספרה הראשונה היא 1.

לכל גרסאות הדלתא 1000 היו אותם מגברים ואותו שלב ראשון. השלב הראשון היה שלב Extended Long Tank Thor שהיה שדרוג של הLong Tank Thor שהיה בעצמו נגזרת של טיל התור המקורי. לשלב הראשון נוספו ארבעה, שישה או תשעה מאיצים מסוג קסטור-2.

לשב שני השתמשו בשלבים מתאימים ליעדי המשימה. שלושה שיגורים השתמשו בשלב שני מסוג דלתא F (לשיגור אקספלורר 47, 50 ו-51), ובשיגורים האחרים השמשו בשלב חדש בשם דלתא P.

במספר שיגורים נוסף גם שלב שלישי מסוג סטאר-37D או 37E (לשיגורים אל מעבר למסלול לווייני נמוך).

שיגורי הדלתא 1000 בוצעו או ב-LC-17 מנמל החלל קייפ קנוורל או ב-SLC-2W מבסיס חיל האוויר ונדנברג. שמונה שיגורים בוצעו וכולם הושלמו בהצלחה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]