דלתא E

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דלתא E
Delta-E launching Pioneer-6.jpg
שיגור פיוניר 6 על גבי דלתא E
ייעוד משגר לוויינים
משפחה משפחת טילי הדלתא
ארץ ייצור Flag of the United States.svg  ארצות הברית
עלות שיגור 13.93 מיליון דולר (1985)
גרסאות דלתא E1
היסטוריית שיגורים
סטטוס פרש
אתרי שיגור ב-LC-17 בנמל החלל קייפ קנוורל, ב-SLC-2E בבסיס חיל האוויר ונדנברג
שיגורים 23
הצלחות 23
שיגור ראשון 6 בנובמבר 1965
שיגור אחרון 1 באפריל 1971
יכולת
מטען ל-LEO 540 ק"ג
מטען ל-MEO 150 ק"ג
מידע נוסף
גובה 31 מטרים
קוטר 2.44 מטרים
משקל 69,023 ק"ג
שלבים 3
מאיצים - קסטור 2
מס' מאיצים 3
מנועים TX-354-3
דחף 258.91 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 262 שניות
בגובה פני הים - 232 שניות
זמן בעירה 37 שניות
דלק מוצק
שלב ראשון - דלתא תור TA
מנועים 1 MB-3-3
דחף 866.71 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 290 שניות
בגובה פני הים - 256 שניות
זמן בעירה 150 שניות
דלק RP-1/חמצן נוזלי
שלב שני - דלתא E
מנועים 1 AJ-10-118F
דחף 35.09 קילו ניוטון
מתקף סגולי 278 שניות
זמן בעירה 400 שניות
דלק UDMH/חומצה חנקתית
שלב שלישי - FW-4D
מנועים 1 FW4-D
דחף 25 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 287 שניות
בגובה פני הים - 250 שניות
זמן בעירה 31 שניות
דלק מוצק

הדלתא E או תור-דלתא E היה משגר לוויינים אמריקאי ששימש לשיגור 23 לוויינים בין 1965 ל-1971. המשגר הוא בן למשפחת טילי הדלתא.

שלבו הראשון של המשגר היה טיל תור-DSV-2C שנוספו לו שלושה מאיצים מסוג קסטור-1. שלבו השני של המשגר היה שלב דלתא E (שהיה שיפור של שלב הדלתא המקורי) והשלב השלישי היה שלב אלטאיר-2 או FW-4D (דלתא E1). שישה שיגורים בוצעו בתצורת דלתא E ו17 בתצורת דלתא E1.

השיגורים בוצעו או ב-LC-17 מנמל החלל קייפ קנוורל או ב-SLC-2E מבסיס חיל האוויר ונדנברג. כל השיגורים הושלמו בהצלחה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]