דם-המכבים האדום
 |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | אסטראים |
| משפחה: | מורכבים |
| סוג: | דם-המכבים |
| מין: | דם-המכבים האדום |
| שם מדעי | |
 Helichrysum sanguineum |
|
דם-המכבים האדום (שם מדעי: Helichrysum sanguineum), צמח רב-שנתי ממשפחת המורכבים.
צמח זה מגיע לגובה של כ-60–100 ס"מ. הגבעולים והעלים מכוסים לבד לבן, ובקצות הגבעולים ממוקמים גושי קשקשים בצבע אדום הנראים כטיפות דם. קשקשים אלה אינם פרחים אלא חפי מעטפת. הפרחים עצמם קטנטנים, בעלי כותרת לבנה, עמוד עלי אדום ואבקה צהובה. הפריחה היא בחודשים אפריל-מאי, אז נפתח לתקופה קצרה מעטה התפרחות.
הקשקשים האדומים נשמרים זמן רב אחרי סיום הפריחה וצבעם אינו דוהה בייבוש. עובדה זו משותפת לכל המינים בסוג דם המכבים, והופכת אותם לנוחים לשימוש בסידורי פרחים יבשים. קטיף מוגבר לצרכים אלה הביא את הצמח לידי סכנת הכחדות. כיום דם-המכבים האדום מוכרז כערך טבע מוגן בישראל.[1], מוגן על פי חוק ואוכלוסייתו משתקמת.
מקור השם דם המכבים הוא אגדה לפיה פורח הפרח בכל מקום בו טיפת דם מדמם של המכבים נפלה לארץ. אגדה זו מוכרת במדינות רבות ובווריאציות שונות[2]
דם-המכבים האדום הינו סמל של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מדבקה עם תמונת הצמח מחולקת ביום זה בבתי הספר, בעצרות הזיכרון ובבתי הקברות ונענדת על דש הבגד. מנהג זה דומה לענידת פרג אדום בקרב מדינות חבר העמים הבריטי ביום הזיכרון בממלכה המאוחדת החל בנובמבר.
שמן דם-המכבים משמש לטיפול בגירויי עור ובעיות חניכיים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- יעקב מתתיה, "דם המכבים האדום", אנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, כרך 11, עמ' 137-135
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דם המכבים ורחל המשוררת, סיפור מאת דב ליפשיץ ומסלולי טיול
- דם המכבים אדום, אתר "צמחית ישראל ברשת"
- דם המכבים האדום, אתר "צמח השדה"
