דמוגרפיה של הודו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צפיפות האוכלוסייה בהודו
גידול האוכלוסייה בהודו בעשר השנים האחרונות
אוכלוסיית הודו על פי התפלגות מגדרית

הודו היא המדינה השנייה בעולם מבחינת מספר התושבים, אוכלוסייתה מונה נכון ל-2014 למעלה מ-1.25 מיליארד נפש. למרות ששטח הודו הוא כ-2.5 אחוז מהשטח היבשתי בעולם, אוכלוסייתה מונה כשישית מכלל אוכלוסיית העולם.

הודו האימפריאלית כללה גם את שטחי פקיסטן ובנגלדש של ימינו. הודו שלאחר קבלת העצמאות, כמו גם פקיסטן ובנגלדש, הייתה מדינה חקלאית נחשלת. כ-18 אחוזים מהאוכלוסייה חיו בערים. בשלוש המדינות חיו לאחר הפיצול ב-1950 כ-450 מיליון בני אדם , מתוכם כ-360 בהודו עצמה. שיעור הפריון בהודו הגיע בשנות החמישים של המאה העשרים ל-6 ילדים לאישה, ובחבלים הכפריים אף יותר. האוכלוסייה התרבתה במהירות: בשנות החמישים 21.64%, בשנות השישים ב-24.8, בשנות השבעים ב24.7%, ובשנות השמונים ב-23.87. משנות התשעים החל בהודו שינוי כלכלי, והחל תהליך מוגבר של עיור.

לפי תחזית גידול האוכלוסין בהודו ובסין, הודו תעבור את סין במספר האוכלוסין בסביבות שנת 2025, וזאת בגלל קצב הריבוי הטבעי הגבוה יותר בהודו לעומת מדיניות "הילד האחד" הנהוגה בסין. נכון ל-2013, נוספים בהודו כ-18 מיליון תושבים בשנה, בעוד שבסין רק שישה. קצב גידול האוכלוסייה בהודו נמצא בירידה עקבית: בשנות ה-50 של המאה העשרים התקרב שיעור הפריון ל-6 ילדים לאישה; בעשור השני של המאה ה-21 הוא ירד לסביבות 2.4.

בעקבות השינויים הכלכליים שהתבססו על הפחתת מעורבות הממשלה החל מ-1991, החל התוצר של הודו לצמוח במהירות, וכיום היא ממוקמת במקום השלישי בעולם בתמ"ג לפי שוויון כוח הקנייה אם כי לא בתוצר הנומינלי או בתוצר לנפש, שם היא ממוקמת במקום נמוך. הודו מאופיינת בהבדלים גדולים בין אזוריה הגאוגרפיים: בהכללה, הדרום, ובעיקר מדינות מהרשטרה, טאמיל נאדו, קרלה וקרנטקה, מוביל בעיור, באוריינות, ומבחינה כלכלית, ואילו הצפון, ובמיוחד המדינות הצפופות שלמרגלות הרי ההימלאיה, כמו ביהאר ואוטאר פראדש, ראג'סטן, ג'הרקאנד ומאדהיה פראדש, הוא בעל אופי חקלאי יותר ונחשל. מאפיינים אלה מתגלגלים גם למאפיינים הדמוגרפיים: בצפון יש עדיין מדינות עם שיעורי פריון של מעל שלושה ילדים לאישה, ואילו בדרום שיעורי הפריון דומים לאלה של אירופה - סביב 1.8.

מבנה האוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצת למעלה מ-30 אחוז מכלל תושבי הודו הם למטה מגיל 15, לעומת ממוצע כלל עולמי הנמוך מ-30 אחוז.

אוכלוסיית הודו מחולקת לכ-2,000 קבוצות אתניות נפרדות ולדתות רבות. הדת הנפוצה היא הינדו בה מאמינים כ-80 אחוז מכלל התושבים. הודו היא המדינה השנייה בעולם מבחינת מספר התושבים המוסלמים המהווים למעלה מ-13 אחוז מכלל תושביה.

שפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי הודו מדברים במספר משפחות של שפות ובמאות שפות (מתוכן רק 22 שפות הן שפות רשמיות). השפה אותה מדברים מספר התושבים הגדול ביותר היא הינדי, כ-250 מיליון דוברים, ואחריה אנגלית אותה דוברים כ-150 מיליון איש ומבינים ברמה חלקית עוד מיליונים רבים. הודו היא המדינה השנייה בעולם מבחינת מספר התושבים דוברי האנגלית. שפות נוספות שמדוברות בהודו הן בנגלית (200 מיליון דוברים בעולם, בעיקר בבנגלדש, כמה עשרות מיליונים בהודו), פנג'אבית (100 מיליון בעולם, מרביתם בפקיסטן), טלוגו בדרום הודו עם כ-75 מיליון, מראטהי, במרכז הודו, (יותר מ-70 מיליון), וטאמילית בדרום עם כ-70 מיליון.

עיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-30 אחוז מהאוכלוסייה מתגוררים בכ-200 ערים, 70 האחוזים הנותרים מתגוררים בכ-550,000 כפרים.

מפקדי האוכלוסייה במהלך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהודו נערכים מפקדי אוכלוסייה אחת לעשר שנים.

שנה סך הכול תושבים (אלפים)
1951 - 361,088
1961 - 439,235
1971 - 548,160
1981 - 683,329
1991 - 846,388
2001 - 1,028,000
2011 - 1,210,000

מפקד האוכלוסייה המקיף האחרון בוצע בשנת 2011,