דמיאן
 |
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
דמיאן הוא רומן חניכה מאת הרמן הסה, אשר ראה אור לראשונה בשנת 1919. הפרולוג לסיפור נכתב ב-1960. דמיאן פורסם לראשונה תחת השם "אמיל סינקלייר" שהוא שמו של הדובר בסיפור ושמה של דמות שהייתה נערצת על ידי הסה. הרומן נכתב תוך שלושה שבועות בלבד.
תוכן עניינים |
תקציר העלילה [עריכה]
אמיל סינקלייר הוא נער צעיר שגדל בבית בורגני אשר מתואר כ"שיינוולט". "שיינוולט" הוא משחק במילים ומתאר בו זמנית את עולם האור ואת עולם הדמיון. במהלך הרומן, בעוד אמיל מלווה על ידי חברו המיסתורי לכיתה מקס דמיאן, הוא מורד באידאלים השטחיים של האנושות עד שלבסוף הוא מתעורר להכרה בעצמיותו.
דמויות [עריכה]
- אמיל סינקלייר - הפרוטגוניסט הראשי ברומן. סינקלייר מבולבל בנוגע לחייו ועתידו. הוא מחפש דמות חונכת ומדריכה לאורך הרומן.
- הוריו של סינקלייר - אף כי הן מהווים סמל לביטחון ומפלט עבור אמיל הוא לבסוף מורד בהם.
- פרנץ קרומר - בריון שהתעללותו הפסיכולוגית מובילה את סינקלייר למפגש עם מקס דמיאן.
- מקס דמיאן - חבר ילדות ומורה דרך של סינקלייר. דמיאן מוביל להכרה בעצמי אצל סינקלייר.
- אלפונס בק - הנער המבוגר ביותר בפנימייה אליה נרשם סינקלייר. בק הוא מורה משני עבור סינקלייר ומציג לסינקלייר את ההנאות והסכנות הטמונות באלכוהול.
- פיסטוריוס - נגן אורגן בכנסייה המקומית המשמש כמורה זמני עבור סינקלייר. פיסטוריוס מלמד את סינקלייר כיצד להתבונן פנימה אל נבכי נפשו על מנת להשיג הנחייה רוחנית.
- הגברת אווה - אימו של דמיאן. היא הופכת לאידאל עבור אמיל סינקלייר הן במראהה והן באישיותה.
תמות מוטיבים וסמלים [עריכה]
תמות [עריכה]
הדואליות [עריכה]
תמה ראשית ברומן היא כוחות מנוגדים והרעיון ששניהם נחוצים.
הארה רוחנית [עריכה]
הרומן משתמש ביסודות מהגנוסיס ובעיקר של האל אברקסס וכך מראה את ההשפעה שהייתה לתאוריה של קרל גוסטב יונג. הסה אמר שהסיפור הוא של התייחדות יונגיאנית, תהליך של היפתחות לתודעה העצמית.
האישה כאידאל [עריכה]
לאורך חייו של סינקלייר הוא מדבר על נשים שונות כעל אידאל. כנער צעיר הוא ערך השוואה בין אחיותיו אשר מתאימות ל"עולם האור", אל העוזרת של המשפחה אשר חיה חיים כפולים. בימי לימודיו הוא ראה באישה יפה בשם דנטה ביאטריס אידאל שבו השתמש כדי להיחלץ משקיעה מוסרית ורוחנית. לבסוף כאיש צעיר הוא פוגש בגברת אווה אשר בה רואה את פסגת כל שאיפותיו. כל הנשים הללו הם יותר סמלים מאשר דמויות בעלות אופי. הנשים משמשות כדי לעצב את ההשקפות של הפרוטגוניסט אודות מהות האידאל.
סמלים [עריכה]
האל אברקסס [עריכה]
האל אברקסס הוא סמל לאור הטקסט. הוא עושה אידאליזציה לכל הטוב ולכל הרע שבעולם. דמיאן טוען שהאל הקתולי אינו מספיק שכן הוא חלוש על כל דבר אשר שלם בעולם אבל יש גם חצי אחר לעולם. הסמל של אברקסס מופיע ברומן כציפור הנחלצת מביצה או מגלובוס.
סגנון [עריכה]
למרות שזו יצירה מוקדמת הסגנון הוא אופייני ביותר להרמן הסה. הסה עושה דרמטיזציה מהירה של מוסר ותאולוגיה באמצעות מחשבותיו של הגיבור הראשי והאינטרקציה שלו עם מוריו לחיים. המורשת של הסה היא היכולת ליצור דרמה אשר ממוקדת כולה בגילוי ישיר אשר עשוי היה להיות מאיים עבור קוראים בראשית המאה ה-20.
ציטטות חשובות [עריכה]
- "הציפור נאבקת להשתחרר מהביצה. הביצה היא העולם. מי שרוצה להיוולד חייב להרוס עולם. הציפור עפה אל האלוהים. שמו של האל הוא אברקסס."
- "גורל ומזג הם שתי מילים המתארות את אותו רעיון. הדבר היה נהיר לי כעת"
