דמיאן הירסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דמיאן הירסט

דמיאן סטיבן הירסט (אנגלית: Damien Steven Hirst; נולד ב-7 ביוני 1965) הוא אמן ופסל אנגלי, זוכה "פרס טרנר" לשנת 1995, מן האמנים הבולטים בקבוצת "אמנים בריטים צעירים" (YBAs).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמיאן סטיבן הירסט נולד בבריסטול, אנגליה בשנת 1965 וגדל בעיר לידס שבמערב יורקשייר. בהיותו בן 12 עזב אביו, שהיה מכונאי רכב, את המשפחה. בנעוריו נעצר הירסט פעמיים באשמת גנבה מחנויות. לאחר שהצטיין בלימודי אמנות בבית הספר נרשם לבית הספר לאמנות ועיצוב בעיר לידס, אולם הצליח להתקבל רק בנסיונו השני. גם אל לימודי האמנות בגולדסמית' (Goldsmiths, University of London), שם למד בין השנים 1986-1989 התקבל בנסיון שני. בגולדסמית' הושפע הירסט מן האמנות המושגית. בייחוד ציין הירסט את השפעתו של האמן מייקל קרייג-מרטין (Michael Craig-Martin) שלימד בבית הספר. בזמן לימודיו עבד הירסט בחדר מתים, עובדה שתהפוך למכריעה בהמשך יצירתו.

בשנת 1988 אירגן הירסט תערוכה בשם "Freeze", בה הציגו סטודנטים מגולדסמית' את עבודותיהם. התערוכה התקיימה בחלל ב"דוקלנדס", השייך לרשות הנמל. הירסט הציג בתערוכה יצירה המורכבת ממצבור של קופסאות קרטון המעוטרות בצבע תעשייתי. בתערוכה פגש הירסט לראשונה את צ'ארלס סאצ'י (Charles Saatchi), מי שיהפוך לפטרון המרכזי של עבודותיו בעתיד.

את עבודתו המשמעותית הראשונה - המייצב "אלף שנים" (A Thousand Years, 1990), הציג הירסט בתערוכה שארגן בבניין מפעל נטוש. העבודה נבנתה ככלוב זכוכית גדול ובו מערכת ביולוגית שלמה בה מתפתחות רימות לזבובים וניזונות מראש פרה כרות. בשנה שלאחר מכן כבר הציג הירסט את תערוכת היחיד הראשונה שלו בחנות לא מאוכלסת ברחוב וודסטוק בלונדון. בתערוכה, שנקראה "בתוך ומחוץ לאהבה" ("In and Out of Love"), הציג הירסט מאות פרפרים טרופיים חיים, שחלקם הוצמדו לבדי ציור. תערוכות נוספות הוצגו במכון לאמנות בת זמננו (Institute of Contemporary Arts) בעיר ובגלריה פריזאית.

את העבודה פורצת הדרך "חוסר היתכנותו הגשמית של המוות במוחו של אדם חי" (1992) יצר הירסט במימונו של סאצ'י. העבודה הכילה אקווריום זכוכית גדול ובו כריש טיגריסי (Tiger shark) המשומר בפורמלין. העבודה הוצגה לראשונה בתערוכה שנקראה "אמנים בריטים צעירים" שאורגנה על ידי סאצ'י. הפער בין האופי המנימליסטי של העבודה לבין הדימוי המטריד של הכריש הפך את העבודה לאחת מיצירות האמנות הידועות של תקופתה. בשנת 2004 נמכרה העבודה לאספן האמנות האמריקאי סטיבן א. כהן (Steven A. Cohen) בסכום של שמונה מיליון דולר, סכום שהיה הסכום השני בגודלו ששולם עד אז ליצירת אמנות של אמן חי.

פרסומו הגובר של הירסט הפך אותו לאחד מן המועמדים הסופיים לפרס טרנר, אולם חבר השופטים בחר לבסוף בפסל גרביל דייבי (Grenville Davey) כזוכה. בשנת 1995 נבחר בפעם השנייה כמועמד וכזוכה בפרס. ‏‏‏[1]

בשנת 1997 פתח הירסט מסעדה בשם ("בית מרקחת") בשכונת נוטינג היל בלונדון. היא עוצבה כמבנה בית מרקחת ובו ארונות תרופות, שלדים ואסלות בצורת גלולות אספירין. המסעדה פעלה עד שנת 2003 ובשנת 2004 נמכרה תכולתה במכירה פומבית.‏[2]

בשנת 2005 בחר מגזין האמנות "ArtReview" בהירסט במקום הראשון מבין 100 האנשים רבי ההשפעה בעולם האמנות ‏‏‏[3]

ב-15-16 בספטמבר 2008 ערך בית המכירות סותבי'ס מכירה פומבית של 223 מעבודותיו של הירסט. בין המוצגים שעוררו עניין רב היה הפסל "עגל הזהב" ("The Golden Calf"), שהורכב מעגל, שעל ראשו כתר זהב, משומר בפורמלין, הנתון בתוך מכל זכוכית המצופה זהב.‏[4] העבודה נמכרה לבסוף בסכום של 18.6 מיליון דולר. ביום המכירה הראשון נמכרו עבודות בסכום של יותר מ-127 מיליון דולר ‏‏‏[5]

בשנת 2012 הציג מוזיאון טייט מודרן בלונדון רטרוספקטיבה של יצירותיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ראו: The Turner Prize: Year by Year.‏
  2. ^ האמן הבריטי דמיאן הירסט מכר תכולת מסעדתו ב-11.1 מיליון לירות שטרלינג, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2004‏
  3. ^ שרלוט היגינס, דמיאן הירסט הכי חזק, באתר הארץ, 06.11.2005
  4. ^ נועה ברק, אוחז את השור בקרניו: דמיאן הירסט מוכר, באתר nrg‏, 29 ביולי 2008
  5. ^ ראו: קרול פוגל, ניו יורק טיימס, "הבורסה הפרטית של דמיאן הירסט", פורסם בעכבר העיר, 17.10.2008.‏