דמיטרי הכוזב הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דמיטרי הכוזב הראשון
(? - 17 במאי 1606; מוסקבה)
ממורכז
שם בשפת המקור Лжедмитрий I
מדינה רוסיה הצארית
בת-זוג

מרינה מנישק

צאר רוסי
תקופת כהונה 1605 - 1606 ()
הקודם בתפקיד פיודור השני
הבא בתפקיד ואסילי שויסקי

דמיטרי הכוזב הראשון (? - 17 במאי 1606) (ברוסית:Лжедмитрий I) היה הצאר של רוסיה במשך כשנה, בטענה כי הוא בנו של איוואן הרביעי. הדעות חלוקות באשר לאמיתות טענתו, אולם לפי הגרסה הרווחת היום, הוא לא היה אלא מתחזה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיודור הראשון, יורשו של איוואן הרביעי, היה אח בשם דמיטרי. הנסיך דמיטרי נולד בשנת 1582 מאשתו השישית של איוואן הרביעי, אך לפי חוקי הכנסייה, הוא לא יכול היה להיות יורש הצאר. בהתאם להחלטת השלטונות הוא ואימו נשלחו לעיר אוגליץ'. יחד עם זאת לאצולה היו חששות שדמיטרי יכול להפוך למרכז של מתנגדי שלטון של פיודור. ב-15 במאי 1591 הוא נהרג במהלך משחק ילדים. וועדת החקירה שחקרה את הנושא אכן אישרה שמדובר בתאונה למרות הגרסה שהילד נהרג לפי ההנחיות שהגיעו למוסקבה. במקביל החלו להתפשט שמועות שהנסיך הצליח להנצל והוא חי.

לאחר פטירת פיודור הראשון הופסק הענף המוסקבאי של שושלת ריוריק. בזמסקי סובור שנערך, בוריס גודונוב נבחר להיות הצאר. הוא גם היה קרוב משפחה של הצאר הקודם - אשתו של פיודור הייתה אחות של בוריס. בוריס גודונוב היה צאר דומיננטי ומנהיג חזק. בתקופתו החלו בהקטנת זכויות הביוארים שהיו האצולה הגבוהה במדינה. בתחילת המאה ה-17 פקדו רוסיה מספר מגפות, לאור מזג האוויר הקשה יבולים היו קטנים במיוחד במשך שלוש שנים. לאור הרעב שפקד את המדינה נפטרו מאות אלפי אנשים. כל זה, על רקע השמועות על "הנסיך האמיתי" היו קרקע מתאימה להופעת הנסיך הכוזב.

גרסאות למוצא[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מספר גרסאות למוצאו של נסיך השקר.

  • הנזיר האיטלקי או מולדבי. גרסה זו הינה פרי עבודתו של היסטוריון שבדי מהתקופה הרלוונטית. בספרו אין הוכחות לגרסתו וכעת אין לה תומכים.
  • הבן לא החוקי של שטפן בטורי. גרסה זו הוצע על ידי בן התקופה ממוצא גרמני. ההיסטוריונים גורסים שגרסה אינה נכונה לאור כך שדמיטרי כתב עם שגיאות כתיב בפולנית והיה חלש מאוד בלטינית. דבר לא סביר לבן אצולה פולני.
  • הנסיך האמיתי גרסה לפיה הנסיך הצליח לברוח לפולין הייתה קיימת אך עתה אין לה תומכים רבים.
  • גרגורי אוטרפייב. גרגורי היה נזיר במנזר בצפון רוסיה. זה הייתה הגרסה הרשמית בתקופת בוריס גודונוב וזה גם הגרסה השולטת היום. גרגורי היה בן של אצילים שירדו מנכסים. הוא נולד בגאליץ' ואביו נהרג כאשר הוא היה ילד קטן. לאור כישוריו הוא נשלח למוסקבה והתחנך אצל מיכאל רומנוב (דוד של הצאר מיכאל הראשון). כאשר משפחת רומנוב החלה לסבול מהתקפות איוואן הרביעי הוא התנזר. לפי הערכות, בהיותו נזיר המנזר הוא החל בהכנות לתפקיד חייו.

התקדמות לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור הראשון לגבי הנסיך התרחש בקייב בשנת 1601. אך הדבר לא תפש תאוצה. בשנת 1603 הוא הופיע בעיר ברגין בחצר של נסיך פולני בעל השפעה אדם וישנבצקי. באותה תקופה הוא פגש את מרינה מנישק שאיתה הוא יתחתן בהמשך. השמועות הגיעו למוסקבה ובוריס גודונוב ניסה להגיע עם נסיך וישנבצקי לעסקה במהלכה דמיטרי יוסגר לצאר ווישנבצקי בתמורה יקבל שטחים לשליטתו. העסקה לא יצאה לפועל. בתחילת 1604 דמיטרי ונסיך ושנבצקי הגיעו לחצר סיגיזמונד השלישי. המלך נפגש איתם בנוכחות שליח של האפיפיור. במהלך הפגישה הוא הכיר בו כבן של איוואן הרביעי, נתן לו 40 אלף זלוטי כמלגה שנתית ונתן לו רשות לאסוף מתנדבים פולנים לצורך ארגון פשיטה לרוסיה הצארית. בתמורה, דמיטרי הבטיח להחזיר לפולין שטחים באזור סמולנסק, לתמוך בנצרות קתולית ברוסיה, לאפשר לישועים לפעול ברוסיה, לתמוך במלך פולין בניסיונות שלו לקבל את כס מלך שבדיה ובסופו של דבר לפעול לאיחוד פולני-רוסי. יש לציין שכבר שבשלב זו חלק מהאצולה הפולנית טענה שדמיטרי הינו נסיך כוזב. עם חזרתם לאחוזת וישנבצקי, דמיטרי הציע נישואים למרינה מנישק אך סוכם שהחתונה תתקיים רק לאחר שהוא יהיה צאר.

במקביל הם הצליחו לארגן צבא של כ-3500 לוחמים והחלו בפלישה לרוסיה הצארית. לאור הבעיות הארגוניות הכוח לא הצליח להתחיל את הפשיטה במהלך בקיץ 1604 ורק באוקטובר 1604 הם עברו את הגבול. הדבר סימל את תחילת מלחמת רוסיה-פולין (1605 - 1618). חאנות קרים בתחילה הבטיחו לקיים פשיטה מדרום, אך תוכנית זו לא יצאה אל הפועל. הכוח התקדם מעיר לעיר. בחלק מהערים הייתה התנגדות משמעותית ובחלק מהערים הכוחות התקבלו בשמחה. הקרב הגדול הראשון עם צבא הצאר התקיים ב-18 בדצמבר 1604. למרות הנחיתות המספרית כוחות דמיטרי נחלו הצלחה גדולה. בינואר 1605 היה קרב נוסף שבמהלכו כמעט כל הכוח של דמיטרי נהרג או פוזר. הוא עצמו הצליח להימלט. אומנם הכוחות שתמכו בבוריס גודונוב לא ניצלו את ההצלחה ופעולות ענישה שלהם נגד תומכי דמיטרי ותושבי הסביבה גרמו לכך שתומכים רבים החלו לזרום למחנה של דמיטרי בעיר פוטיבל. בפוטיבל דמטירי עשה הכנות ממשיות לכהונה עתידית. הוא החל בקבלת שגרירים, ראשי כנסייה ואצולה מקומית. הוא הבטיח לפתוח אוניברסיטה במוסקבה וכו'. במאי 1605 בוריס גודונוב נפטר. זמן קצר לאחר מכך, ראש הצבא של הצאר, וויוודה פיוטר בסמנוב, תוך הכנות לקרב, ערק לדמיטרי. כתוצאה ממהלך זה, דמיטרי החל בהתקדמות לכיוון מוסקבה. ב-20 ביוני 1605 הוא נכנס למוסקבה והתיישב בקרמלין. ב-18 ביולי 1605 הגיע לעיר גם אימו של הנסיך דמיטרי האמיתי (אשתו של איוואן הרביעי). היא נפגשה עם דמיטרי והודיעה שהוא אכן בנה. לאחר הודעה זו הוא התיישב על כס הצאר.

כל משפחת גודונוב למעט קסניה, בתו של בוריס גודונוב הוצאה להורג. קסניה נאנסה על ידי דמיטרי וחויבה לגור בארמונו.

תוך מספר ימים התגלה ניסיון של ואסילי שויסקי להרוג את דמיטרי. לפי ואסילי שויסקי, דמיטרי היה נסיך כוזב ובכוונתו להרוס כנסיות ולפעול להעברת הרוסים לנצרות קתולית. ואסילי נתפש ובהתאם להחלטת זמסקי סובור קיבל עונש מוות. ב-25 ביולי 1605 הוא קיבל חנינה מהצאר. מספר מתומכיו הוצאו להורג.

מדיניות פנים וחוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת כהונתו דמיטרי החזיר מהגלות בויארים ונסיכים שהוגלו בתקופת בוריס גודונוב. הוא גם החזיר להם את כל הרכוש. כל המסים בדרום המדינה בוטלו, אך בחלקים אחרים הם הוגדלו. הנושא היה בסיס למהומות. הוא הקים מספר תפקידים חדשים בחצרו, אך כולם הועברו לפולנים שבאו איתו. גם בראש כוחות ביטחון פנים הועמדו פולנים.

במדיניות חוץ הוא התכונן למלחמה נגד הטורקים. יחד עם זאת הוא לא עמד בהתחייבויות שנתן לפני כשנה למלך פולין. במקום העברת שטחים הוא הציע תמורה כספית ולא נתן אישור לנציגי ישועים להיכנס למדינה.

קשר הבויארים והנפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצב במוסקבה לא היה יציב. התייחסות של דמיטרי לכנסייה הרוסית גרם להתמרמרות בקרב התושבים. הבטחות להתחתן עם פולניה וקידום האצולה הפולנית גרמו להתנגדות של האצולה הרוסית. ב-8 בינואר 1606 היה ניסיון כושל להורגו. המתנקשים נתפסו ונהרגו.

הריגת דמיטרי הכוזב לאחר הודעת אימו של הנסיך האמיתי

באפריל 1606 הגיעו למוסקבה פולנים רבים במטרה להשתתף בחתונה. החתונה התקיימה ב-8 במאי תוך פזרנות רבה. בניגוד לנוהג שלפיו אשתו של הצאר עובדת לנצרות אורתודוקסית, מרינה מנישק נשארה קתולית. הדבר דרדר עוד יותר את היחסים של דמיטרי עם הכנסייה וגרם להתמרמרות רבה במוסקבה. ב-14 במאי 1606 ואסילי שויסקי אסף את תומכיו והחל בהכנות להתקוממות. הדבר דווח לדמיטרי אך הוא לא האמין והמשיך בחגיגות. גרמנים שהופקדו על השמירה האישית אליו הודיעו לו על המצב והסכנות הצפויות. דמיטרי לא התייחס לכך ברצינות וענה שיטפל בזה לאחר סיום החגיגות. בלילה של 17 במאי 1606 ואסילי שויסקי הקטין באופן משמעותי את הכוח השומר על הקרמלין ופתח את שערי בתי המעצר. הוא ותומכיו הודיעו שפולנים מתכוונים להרוג את הצאר ותושבי מוסקבה חייבים להגן עליו. השקר הצליח ותושבי מוסקבה החלו בהריגת פולנים שבתיהם סומנו מראש על ידי הקושרים. במהומה שנוצרה דמיטרי נעצר. מרפה, אימו של הנסיך הגיעה לקרמלין והודיעה שהבן האמיתי שלה נהרג באוגליץ בהיותו ילד. מיד לאחר מכך דמיטרי נהרג. אשתו מרינה מנישק ואביה הצליחו להימלט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שליטי רוסיה
נסיכי קייב | נסיכי ולדימיר | נסיכי מוסקבה | צארים של רוסיה | קיסרי רוסיה | שליטי ברית המועצות | נשיאי הפדרציה הרוסית
איוואן הרביעי "האיום" | פיודור הראשון | בוריס גודונוב | פיודור השני | דמיטרי הכוזב הראשון | דמיטרי הכוזב השני | ואסילי שויסקי | מיכאיל הראשון | אלכסיי הראשון | פיודור השלישי | איוואן החמישי | פיוטר הראשון "הגדול"