דמיטרי הכוזב הראשון
 | |||||
| דמיטרי הכוזב הראשון; ציור מ-1606 | |||||
| לידה |
המאה ה-16 מוסקבה, רוסיה הצארית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| הוצאה להורג |
17 במאי 1606 מוסקבה | ||||
| מדינה | רוסיה הצארית | ||||
| בת זוג | מרינה מנישק | ||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
דמיטרי הכוזב הראשון (? - 17 במאי 1606) (ברוסית: Лжедмитрий I) היה הצאר של רוסיה במשך כשנה, בטענה כי הוא בנו של איוואן הרביעי. הדעות חלוקות באשר לאמיתות טענתו, אולם לפי הגרסה הרווחת היום, הוא לא היה אלא מתחזה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפיודור הראשון, יורשו של איוואן הרביעי, היה אח בשם דמיטרי. הנסיך דמיטרי נולד בשנת 1582 מאשתו השישית של איוואן הרביעי, אך לפי חוקי הכנסייה, הוא לא יכול היה להיות יורש הצאר. בהתאם להחלטת השלטונות הוא ואימו נשלחו לעיר אוגליץ'. עם זאת לאצולה היו חששות שדמיטרי יכול להפוך למרכז של מתנגדי השלטון של פיודור. ב-15 במאי 1591 הוא נהרג במהלך משחק ילדים. וועדת החקירה שחקרה את הנושא אכן אישרה שמדובר בתאונה למרות הגרסה שהילד נהרג לפי ההנחיות שהגיעו ממוסקבה. במקביל החלו להתפשט שמועות שהנסיך הצליח להינצל והוא חי.
לאחר פטירת פיודור הראשון נכרת הענף המוסקבאי של שושלת ריוריק. בזמסקי סובור שנערך, בוריס גודונוב נבחר להיות הצאר. הוא גם היה קרוב משפחה של הצאר הקודם - אשתו של פיודור הייתה אחות של בוריס. בוריס גודונוב היה צאר דומיננטי ומנהיג חזק. בתקופתו החלו בהקטנת זכויות הביוארים שהיו האצולה הגבוהה במדינה. בתחילת המאה ה-17 פקדו את רוסיה מספר מגפות, עקב מזג האוויר הקשה היו יבולים קטנים במיוחד במשך שלוש שנים. לאור הרעב שפקד את המדינה נפטרו מאות אלפי אנשים. כל זה, על רקע השמועות על "הנסיך האמיתי" היוו קרקע מתאימה להופעת הנסיך הכוזב.
גרסאות למוצא[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימות מספר גרסאות למוצאו של נסיך השקר.
- נזיר איטלקי או מולדבי. גרסה זו היא פרי עבודתו של היסטוריון שוודי מהתקופה הרלוונטית. בספרו אין הוכחות לגרסתו וכעת אין לה תומכים.
- בן לא-חוקי של סטפאן באטורי. גרסה זו הוצעה על ידי בן התקופה ממוצא גרמני. ההיסטוריונים גורסים שגרסה זו אינה נכונה לאור העובדה שדמיטרי כתב בשגיאות כתיב בפולנית והיה חלש מאוד בלטינית, דבר לא סביר לבן אצולה פולני.
- הנסיך האמיתי גרסה לפיה הנסיך הצליח לברוח לפולין הייתה קיימת אך עתה אין לה תומכים רבים.
- גרגורי אוטרפייב. גרגורי היה נזיר במנזר בצפון רוסיה. זה הייתה הגרסה הרשמית בתקופת בוריס גודונוב וזו גם הגרסה השולטת היום. גרגורי היה בן למשפחת אצולה שירדה מנכסיה. הוא נולד בגאליץ' ואביו נהרג כאשר הוא היה ילד קטן. לאור כישוריו הוא נשלח למוסקבה והתחנך אצל מיכאל רומנוב (דודו של הצאר מיכאל הראשון). כאשר משפחת רומנוב החלה לסבול מהתקפות איוואן הרביעי הוא נהיה נזיר. לפי ההערכה, בהיותו נזיר הוא החל בהכנות לתפקיד חייו.
התקדמות לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזכור הראשון באשר לנסיך התרחש בקייב בשנת 1601. אך הדבר לא תפס תאוצה. בשנת 1603 הוא הופיע בעיר ברגין בחצר של הנסיך הפולני בעל ההשפעה אדם וישנבצקי. באותה תקופה הוא פגש את מרינה מנישק שאיתה התחתן בהמשך. השמועות הגיעו למוסקבה ובוריס גודונוב ניסה להגיע עם הנסיך וישנבצקי לעסקה במהלכה דמיטרי יוסגר לצאר ווישנבצקי בתמורה יקבל שטחים לשליטתו. העסקה לא יצאה לפועל. בתחילת 1604 דמיטרי והנסיך ושנבצקי הגיעו לחצר סיגיסמונד השלישי . המלך נפגש איתם בנוכחות שליח של האפיפיור. במהלך הפגישה הוא הכיר בו כבן של איוואן הרביעי, נתן לו 40 אלף זלוטי כמלגה שנתית ונתן לו רשות לאסוף מתנדבים פולנים לצורך ארגון פשיטה לרוסיה הצארית. בתמורה, דמיטרי הבטיח להחזיר לפולין שטחים באזור סמולנסק, לתמוך בנצרות הקתולית ברוסיה, לאפשר לישועים לפעול ברוסיה, לתמוך במלך פולין בניסיונותיו לקבל את כס המלוכה השוודי ובסופו של דבר לפעול לאיחוד פולני-רוסי. כבר בשלב זה חלק מהאצולה הפולנית טענה שדמיטרי הוא נסיך כוזב. עם חזרתם לאחוזת וישנבצקי, דמיטרי הציע נישואים למרינה מנישק אך סוכם שהחתונה תתקיים רק לאחר שיהפוך לצאר.
במקביל הם הצליחו לארגן צבא של כ-3500 לוחמים והחלו בפלישה לרוסיה הצארית. עקב בעיות ארגוניות הכוח לא הצליח להתחיל את הפשיטה במהלך בקיץ 1604 ורק באוקטובר 1604 הם עברו את הגבול. הדבר סימל את תחילת מלחמת רוסיה-פולין (1605 - 1618). חאנות קרים הבטיחה לקיים במקביל פשיטה מדרום, אך תוכנית זו לא יצאה אל הפועל. הכוח התקדם מעיר לעיר. בחלק מהערים הייתה התנגדות משמעותית ובחלק מהערים הכוחות התקבלו בשמחה. הקרב הגדול הראשון עם צבא הצאר התקיים ב-18 בדצמבר 1604. למרות הנחיתות המספרית כוחות דמיטרי נחלו הצלחה גדולה. בינואר 1605 היה קרב נוסף שבמהלכו כמעט כל הכוח של דמיטרי נהרג או פוזר. הוא עצמו הצליח להימלט. למרות הצלחתם בקרב, הכוחות שתמכו בבוריס גודונוב לא ניצלו את ההצלחה ופעולות ענישה שלהם נגד תומכי דמיטרי ותושבי הסביבה גרמו לכך שתומכים רבים החלו לזרום למחנה של דמיטרי בעיר פוטיבל. בפוטיבל דמיטרי החל בהכנות ממשיות לכהונה עתידית. הוא החל בקבלת שגרירים, ראשי כנסייה ואצולה מקומית. הוא הבטיח לפתוח אוניברסיטה במוסקבה, ועוד. במאי 1605 מת בוריס גודונוב . זמן קצר לאחר מכך,, וויוודה פיוטר בסמנוב, ראש הצבא של הצאר בוריס גודונוב, ערק לצידו של דמיטרי תוך כדי הכנות לקרב עימו. כתוצאה ממהלך זה, החל דמיטרי בהתקדמות לכיוון מוסקבה. ב-20 ביוני 1605 הוא נכנס למוסקבה והתיישב בקרמלין. ב-18 ביולי 1605 הגיעה לעיר גם אימו של הנסיך דמיטרי האמיתי (אשתו של איוואן הרביעי). היא נפגשה עם דמיטרי והודיעה שהוא אכן בנה. לאחר הודעה זו הוא התיישב על כס הצאר.
כל משפחת גודונוב למעט קסניה, בתו של בוריס גודונוב, הוצאה להורג. קסניה נאנסה על ידי דמיטרי וחויבה לגור בארמונו.
תוך מספר ימים התגלה ניסיון של וסילי שויסקי להרוג את דמיטרי. לפי וסילי שויסקי, דמיטרי היה נסיך כוזב ובכוונתו להרוס כנסיות ולפעול להעברת הרוסים לנצרות הקתולית. וסילי נתפס ובהתאם להחלטת זמסקי סובור נגזר עליו עונש מוות. ב-25 ביולי 1605 הוא קיבל חנינה מהצאר. עם זאת, מספר מתומכיו הוצאו להורג.
מדיניות פנים וחוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת כהונתו דמיטרי החזיר מהגלות בויארים ונסיכים שהוגלו בתקופת בוריס גודונוב. הוא גם החזיר להם את כל הרכוש. כל המיסים בדרום המדינה בוטלו, אך בחלקים אחרים הם הוגדלו. הנושא היה בסיס למהומות. הוא יצר מספר תפקידים חדשים בחצרו, אך כולם ניתנו לפולנים שבאו איתו. גם בראש כוחות ביטחון הפנים הועמדו פולנים.
במדיניות חוץ הוא התכונן למלחמה נגד הטורקים. יחד עם זאת הוא לא עמד בהתחייבויות שנתן למלך פולין. במקום העברת שטחים הוא הציע תמורה כספית ולא נתן אישור לנציגי הישועים להיכנס למדינה.
קשר הבויארים והנפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המצב במוסקבה לא היה יציב. התייחסותו של דמיטרי לכנסייה הרוסית גרמה להתמרמרות בקרב התושבים. הבטחות להתחתן עם פולנייה וקידום האצולה הפולנית גרמו להתנגדות של האצולה הרוסית. ב-8 בינואר 1606 היה ניסיון כושל להורגו. המתנקשים נתפסו ונהרגו.
באפריל 1606 הגיעו למוסקבה פולנים רבים במטרה להשתתף בחתונה. החתונה התקיימה ב-8 במאי תוך פזרנות רבה. בניגוד לנוהג שלפיו אשתו של הצאר עוברת לנצרות אורתודוקסית, מרינה מנישק נשארה קתולית. הדבר דרדר עוד יותר את היחסים של דמיטרי עם הכנסייה וגרם להתמרמרות רבה במוסקבה. ב-14 במאי 1606 וסילי שויסקי אסף את תומכיו והחל בהכנות להתקוממות. הדבר דווח לדמיטרי אך הוא לא האמין והמשיך בחגיגות. גרמנים שהופקדו על השמירה האישית אליו הודיעו לו על המצב והסכנות הצפויות. דמיטרי לא התייחס לכך ברצינות וענה שיטפל בזה לאחר סיום החגיגות.
בלילה של 17 במאי 1606 וסילי שויסקי הקטין באופן משמעותי את הכוח השומר על הקרמלין ופתח את שערי בתי המעצר. הוא ותומכיו הודיעו שפולנים מתכוונים להרוג את הצאר ותושבי מוסקבה חייבים להגן עליו. השקר הצליח ותושבי מוסקבה החלו בהריגת פולנים שבתיהם סומנו מראש על ידי הקושרים. במהומה שנוצרה דמיטרי נעצר. מרפה, אמו של הנסיך הגיעה לקרמלין והודיעה שהבן האמיתי שלה נהרג באוגליץ בהיותו ילד. מיד לאחר מכך דמיטרי נהרג. אשתו מרינה מנישק ואביה הצליחו להימלט.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בוריס גודונוב - עלילת האופרה מבוססת על חייו של דימטרי הכוזב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
