דמיטרי ליכצ'וב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Dmitry Lihachev.jpg

דמיטרי ליכצ'וב - (28 בנובמבר 1906 - 30 בספטמבר 1999) (ברוסית:Дмитрий Сергеевич Лихачёв) פילולוג רוסי וסובייטי. ליכצ'וב חיבר מספר עבודות חשובות על היסטוריה של הספרות הרוסית הקדומה. על פעילות זו הוא רכש מוניטין בכל העולם, קיבל מספר רב של פרסים בינלאומיים והיה דוקטור של כבור במספר אוניברסיטאות ידועות.

דמיטרי ליכצ'וב נולד בסנקט פטרסבורג במשפחת מהנדס חשמל. לאחר סיום לימודי בית הספר החל ללמוד באוניברסיטת סנקט פטרבורג בפקולטה למדעי החברה. בשנת 1928, לקראת סיום הלימודים באוניברסיטה, הוא נעצר עבור השתתפות בחוג סטודנטים בו נתן הרצאה על חוקי הדקדוק הרוסי שהופרו על ידי "אויבי הכנסייה והעם הרוסי". הוא קיבל עונש של 5 שנים. עד לשנת 1931 הוא היה במחנה מעצר על איי סולובצקי. בתקופת שהייה במחנה הוא ביצע עבודת מחקר ראשונה שלו - על משחקי כלפים של פושעים פליליים. בנובמבר 1931 הוא הועבר לעבודות הקמה של תעלת בלומורקנאל.

בשנת 1932 ליכצ'וב שוחרר וחזר ללנינגרד. הוא הצליח לחזור לפעילות מדעית בתחום הפילולוגיה ובשנת 1936 נמחק לו אישום בפעילות נגד המדינה. באותה תקופה הוא התחתן ובשנת 1937 נולדו לו תאומות.

במהלך מלחמת העולם השנייה הוא ומשפחתו היו בלנינגרד ושרדו את המצור על העיר. רק בשנת 1943 הם הצליחו לצאת מהעיר הנצורה.

החל משנת 1938 ועד לשנת 1954 ליכצ'וב עבד במכון לספרות רוסית בלנינגרד. בשנת 1941 הוא סיים את עבודת הדוקטורט שלו שהוקדשה לספרות רוסית של המאה ה-12. בשנים 1945-1946 הוא פרסם מספר ספרים על היסטוריה רוסית וספרות רוסית במאה ה-11-מאה ה-17. בשנת 1946 ליכצ'וב החל ללמד באוניברסיטת סנקט פטרבורג ובשנת 1951 התמנה לפרופסור.

בשנת 1950 ליכצ'וב פרסם תרגום לרוסית מודרנית של משא מלחמת איגור והכרוניקה הרוסית הראשונה עם הערות מדעיות. בשנת 1952 עבור עבודות בתחום היסטוריה הוענק לו פרס סטלין. בשנת 1953 ליכ'צ'וב נבחר לחבר בהתכתבות של האקדמיה הרוסית למדעים.

בשנת 1955 ליכ'צוב לראשונה פרסם מאמר להגנת עתיקות. במשך שנים תחום זה תפס זמן רב בפעילות שלו. בשנת 1965 הוא היה בין מייסדי הוועדה להגנת העתיקות. הוא פעל להקמת מוזיאונים לסופרים רוסים ידועים, פעל להגנת בניינים היסטוריים וכו'.

בשנת 1969 ליכצ'וב קיבל פרס ברית המועצות בפעם השנייה ובשנת 1970 נבחר לחבר באקדמיה הרוסית למדעים. בשנת 1986 ליכצ'וב קיבל תואר גיבור העמל הסוציאליסטי והוענק לו עיטור לנין.

ליכצ'וב לא היה חבר המפלגה הקומוניסטית, פעל להגנת אנדריי סחרוב ואלכסנדר סולז'ניצין וסירב לחתום על מכתבים קבוצתיים בגנות פעילי תרבות. יחד עם זאת הוא לא היה דיסידנט ותמיד ניסה למצוא פשרה עם השלטונות. ב-30 בספטמבר 1998 ליכצ'וב קיבל עיטור אנדריי הקדוש, העיטור הגבוה ביותר ברוסיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]