דמניסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 41°19′0″N 44°21′0″E / 41.31667°N 44.35000°E / 41.31667; 44.35000

אתרי ההתפתחות האנושית: דמניסי
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Dmanisi excavation site (2007).jpg
חפירות באתר הארכאולוגי דמניסי
מדינה Flag of Georgia.svg גאורגיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2007, לפי קריטריונים 3, 5

דמַנִיסִיגאורגית: დმანისი) היא עיירה ואתר ארכיאולוגי בנפת דמניסי שבכארתלי תחתית, גאורגיה. דמניסי הוכרזה כעיר ב-1981 ונכון לשנת 2002 היא מונה 3,427 תושבים. דמניסי ממוקמת על קרקע וולקנית בעמק נהר מַאשַאווֶרָה (მაშავერა) שברכס הקווקז, כ-83 ק"מ דרומית מערבית לעיר הבירה של גאורגיה- טביליסי[1]. האתר הארכיאולוגי נמצא בקרבת העיר המודרנית ונושא את אותו השם. באתר מצויים חורבותיה של עיירה מימי הביניים מהמאות 15-6, מתחת לחורבות אלו נמצא אתר פרהיסטורי מהתקופה הפלאוליתית התחתונה. דמניסי נודעה בעולם בעיקר בזכות הממצא יוצא הדופן של שלדי אדם מסוג הומו גאורגיקוס. אלו הם למעשה מאובני האדם הקדומים ביותר המצויים מחוץ לאפריקה. בשל חשיבותו, בשנת 2007, הוכרז האתר כאתר מורשת עולמי[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמניסי הייתה מיושבת עוד מתקופת הברונזה הקדומה. במאה השישית נבנית במקום קתדרלה אורתודוקסית נוצרית בשם - "דמניסיס סיוני" (סיוני של דמניסי, להבדיל מקתדרלת סיוני שבטביליסי. המילה סיוני פירושה ציון). דמניסי מוזכרת לראשונה במאה התשיעית כרכושו של האמיר הערבי של טביליסי. העיר שוכנת במקום אסטרטגי בנקודת מפגש על דרך המשי וכך בימי הביניים היא הפכה למרכז מסחרי משמעותי בגאורגיה. בשנת 1080 נכבשה העיר על ידי הסלג'וקים, אך מאוחר יותר, בין השנים 1125-‏1123, שוחררה על ידי מלכי גאורגיה דוד הבנאי ודמטרה הראשון. במאה ה-14 נפלה דמניסי קורבן לסדרת פלישות הרסניות של הצבאות הטורקו-מונגוליים, בהנהגת טימור לנג, ונהרסת כליל. לאחר שנבזזה שוב על ידי הטורקמנים בשנת 1486, העיירה לא התאוששה והיא הפכה לכפר קטן.

האתר הארכיאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מין קרנף קדום שחי בתקופת הפליסטוקן באירואסיה.

בשנת 1936 החלו חפירות ארכיאולוגיות בחורבות המגורים מימי הביניים בדמיניסי. בשנת 1983, בתוך סדימנטים ליד מרתפים מימי הביניים, גילו הארכאולוגים שן של קרנף קדום (Dicerorhinus etruscus etruscus‏[3]). מין זה של קרנפים חי באזור ב תקופה הפלאוליתית הקדומה. התגלית הביאה לחשיפת האתר הפלאוליתי. בשנת 1984 התגלו כלי האבן הראשונים‏[1].

אחרי שבע שנים של חפירות, בשנת 1991 גילה הצוות הבינלאומי שעובד במקום, מאובנים השייכים להומיניד קדום. הממצא כלל לסת תחתונה שמורה היטב עם סט שיניים מלא, הלסת תוארכה לתקופת הפליסטוקן הקדום (לפני 1.75 מיליון שנה). הלסת נמצאה יחד עם כלי אבן ומספר רב של מאובני בעלי חיים שנכחדו‏[4]. בקיץ 1999 התגלו עוד שני ממצאי הומינינים - שני חלקי גולגלות קטנות מאותו גיל גאולוגי‏[5]. מאז התגלו עוד חלקי שלד רבים, חלק הגולגולת השלם ביותר התגלה ב-2005 ופורסם ב-2013‏[6]. מכלול חוליות המאובנים מדמיניסי כולל שרידי 44 מינים בניהם: דו-חיים (1), זוחלים (3), עופות (3) ויונקים (37)‏[7].

באוקטובר 2009 נפתח מוזיאון המציג את ממצאי החפירות. המוזיאון משמש כמרכז מידע ומציג תערוכה הנקראת "מולדתם של ראשוני הארופאים"‏[8].

הומו גאורגיקוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולגולת D2700 עם הלסת התחתונה D2735 שנמצאה בסמוך לה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הומו גאורגיקוס

הומו גאורגיקוס הוא מין נכחד מן הסוג אדם שהוגדר על מנת לייצג את מספר הגולגלות וחלקי השלד המאובנים שנחשפו בדמניסי. מאובנים אלו מתוארכים בשיטות רדיומטריות לגיל של כ-1.75 מיליון שנה לפני זמננו, אשר הופך אותם למאובני האדם העתיקים ביותר שנמצאו אי-פעם מחוץ לאפריקה. הומו גאורגיקוס מאופיין בנפח המוח הקטן, תכונות גולגולת ושלד ארכאיים וכלי האבן פרימיטיבים. ישנם חילוקי דעות בקשר לשיוך הטקסונומי של הומו גאורגיקוס. יש שרואים בו מין בפני עצמו ויש שכוללים אותו במיני הומינינים אחרים כגון הומו הביליס, הומו ארקטוס או הומו ארגסטר.

חשיבות האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי מאובני ההומו גאורגיקוס העלו מחדש את הדיון על היציאה האנושית הראשונה מאפריקה. לפני התגליות בדמניסי, היה מקובל לחשוב כי המהגרים הראשונים מחוץ לאפריקה היו צריכים להיות גבוהים למדי, בעלי מוח גדול וכלי אבן מפותחים, אחרת לא היו יכולים לשרוד מחוץ לאפריקה. הממצא בדמניסי סתר הנחות אלו. בין המאובנים בדמניסי היו הגולגולת והלסת של הומיניד מבוגר חסר שיניים. הומיניד זה יכל לשרוד רק על ידי אכילת מזון שלא דורש לעיסה קשה, כגון צמחים רכים ומזון מן החי, או מכוח עזרה של פרטים נוספים בקבוצה.

ההומינינים בדמניסי מציגים מאפיינים פיזיים ארכאים רבים האופייניים להומינינים האפריקאים הקדומים, אבל הם גם חולקים דמיון מסוים עם הומו ארקטוס שהתפתח מאוחר יותר ולכן יכולים לשפוך אור על האבולוציה של מין האדם. בנוסף, מאובני דמניסי שייכים למספר הומינינים המהווים הזדמנות ייחודית לפלאואנטרופולוגים ללמוד על אוכלוסייה המורכבת מדורות שונים- צעירים, בוגרים ומבוגרים. יתרון נוסף של האתר הוא באפשרות הנדירה לתארך אותו בצורה טובה וזאת בזכות הבזלות הקיימות באתר, בזלת היא סלע נוח לתיארוך רדיומטרי.

בסך הכל, דמניסי הוא אתר יוצא דופן, אשר מעבר להיותו אחד האתרים הפלאוליתים החשובים ביותר של אירואסיה, הוא גם אתר ארכיאולוגי עשיר של תקופת ימי הביניים בגאורגיה[9].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • D. Lordkipanidze, M. S. Ponce de León, A. Margvelashvili, Y Rak, G.P. Rightmire, A. Vekua, C. P. E. Zollikofer : A Complete Skull from Dmanisi, Georgia, and the Evolutionary Biology of Early Homo in Science, 2013
  • A. Margvelashvili, C. P. E. Zollikofer, D. Lordkipanidze, T. Peltomäki, M. S. Ponce de León: Tooth wear and dentoalveolar remodeling are key factors of morphological variation in the Dmanisi mandibles in PNAS, 2013
  • A. Mgeladze, D. Lordkipanidze, M. H. Moncel, J. Despriee, R. Chagelishvili, M. Nioradze, G. Nioradze: Hominin occupations at the Dmanisi site, Georgia, Southern Caucasus: Raw materials and technical behaviours of Europe’s first hominins in Journal of Human Evolution, 2011
  • H. Hemmer, R. D. Kahlke, A. Vekua: The cheetah Acinonyx pardinensis (Croizet et Jobert, 1828) s.l. at the hominin site of Dmanisi (Georgia) e A potential prime meat supplier in Early Pleistocene ecosystems, Quaternary Science Reviews, 2011
  • B. Wood: Did early Homo migrate “out of ” or “in to” Africa?, PNAS commentary, 2011
  • H. Pontzer, J. R. Scott, D. Lordkipanidze, P. S. Ungard: Dental microwear texture analysis and diet in the Dmanisi hominins, Journal of Human Evolution, 2011
  • J. Agusti & D. Lordkipanidze: How “African” was the early human dispersal out of Africa? , Quaternary Science Reviews, 2011
  • R. Ferring, O.Oms, J. Agustí, F. Bernad, M. Nioradze, T. Shelia, M. Tappen, A. Vekua, D. Zhvania, D. Lordkipanidze: Earliest human occupations at Dmanisi (Georgian Caucasus) dated to 1.85–1.78 Ma PNAS, 2011
  • H. Pontzer, C. Rolian, G.P. Rightmire, T. Jashashvili, M. S. Ponce de León, D. Lordkipanidze, C. P. E. Zollikofer: Locomotor anatomy and biomechanics of the Dmanisi hominins in Journal of Human Evolution, 2010
  • E. Messager, S. Nomade, P. Voinchet, R. Ferring, A. Mgeladze, H. Guillou, D. Lordkipanidze, 40Ar/39Ar dating and phytolith analysis of the Early Pleistocene sequence of Kvemo-Orozmani (Republic of Georgia): chronological and palaeoecological

implications for the hominin site of Dmanisi, Quaternary Science Reviews, 2011

  • G. P. Rightmire, D. Lordkipanidze: Fossil Skulls from Dmanisi: A Paleodeme Representing Earliest Homo in Eurasia, Book Chapter: Out of Africa I, Vertebrate Paleobiology and Paleoanthropology, eds. J. G. Fleagle, J. J. SHea, F. E. Grine, A. L. Baden, R. E. Leakey; 2010
  • E. Messager, D. Lordkipanidze, E. Kvavadze, C.R. Ferring, P. Voinchet: Palaeoenvironmental reconstruction of Dmanisi site (Georgia) based on palaeobotanical data, Quaternary International, 2010
  • J. Baena, D. Lordkipanidze, F. Cuartero, R. Ferring, D. Zhvania, D. Martín, T. Shelia, G. Bidzinashuili, M. Roca, D. Rubio: Technical and technological complexity in the beginning: The study of Dmanisi lithic assemblage, Quaternary International, 2010
  • T. Jashashvili, M. S. Ponce de Leon, D. Lordkipanidze, C. P. E. Zollikofer: First evidence of a bipartite medial cuneiform in the hominin fossil record: a case report from the Early Pleistocene site of Dmanisi, Journal of Anatomy, 2010
  • T. Garcia, G. Feraud, C Falgueres, H. de Lumley, C. Perrenoud, D. Lordkipanidze: Earliest human remains in Eurasia: New 40Ar/39Ar dating of the Dmanisi hominid-bearing levels, Georgia, Quaternary Geochronology, 2010
  • P. J. Macaluso, Jr: Variation in dental remains from Dmanisi, Georgia, Anthropological Science, 2009
  • G. P. Rightmire, A. P. van Arsdale, D. Lordkipanidze: Variation in the mandibles from Dmanisi, Georgia, Journal of Human Evolution, 2008
  • M. Martinon-Torres, J. Bermudez de Castro, A. Gomez-Robles, A. Margvelashvili, L. Prado, D. Lordkipanidze, A.Vekua: Dental remains from Dmanisi (Republic of Georgia): Morphological analysis and comparative study, Journal of Human Evolution, 2008
  • E. Messager, D. Lordkipanidze, C.R. Ferring, B. Deniaux: Fossil fruit identification by SEM investigations, a tool for palaeoenvironmental reconstruction of Dmanisi site, Georgia, Journal of Archaeological Science, 2008
  • M. Calvo-Rathert, A. Goguitchaichvili, D. Sologashvili, J.J. Villalaín, M.F. Bógalo, A. Carrancho, G. Maissuradze: New paleomagnetic data from the hominin bearing Dmanisi paleo-anthropologic site (Southern Georgia, Caucasus), Quaternary Reserach, 2008
  • I. J. Wallace, B. Demes, W. L. Jungers, M. Alvero, A. Su: The Bipedalism of the Dmanisi Hominins: Pigeon-Toed Early Homo?, American Journal of Physical Anthropology, 2008
  • D. Lordkipanidze, T. Jashashvili, A. Vekua, M. S. Ponce de León, C. P. E. Zollikofer, G. P. Rightmire, H. Pontzer, R. Ferring, O. Oms, M. Tappen, M. Bukhsianidze, J. Agusti, R. Kahlke, G. Kiladze, B. Martinez-Navarro, A. Mouskhelishvili, M. Nioradze, L. Rook, Postcranial evidence from early Homo from Dmanisi, Georgia, in Nature, 2007
  • M. M. Skinner, A. D. Gordon, N. J. Collard: Mandibular size and shape variation in the hominins at Dmanisi, Republic of Georgia, Journal of Human Evolution, 2006
  • G. P. Rightmire, D. Lordkipanidze, A. Vekua: Anatomical descriptions, comparative studies and evolutionary significance of the hominin skulls from Dmanisi, Republic of Georgia, Journal of Human Evolution, 2006
  • D. Lordkipanidze, A. Vekua, R. Ferring, G. P. Rightmire, C. P. E. Zollikofer, M. S. Ponce de Leon, J. Agusti, G. Kiladze, A. Mouskhelishvili: A Fourth Hominin Skull From Dmanisi, Georgia, The Anatomical Record, 2006
  • D. Lordkipanidze, A.b Vekua, R. Ferring, G. P. Rightmire, J. Agusti, G. Kiladze, A. Mouskhelishvili, M. Nioradze, M. S. Ponce de León, M. Tappen, C. P. E. Zollikofer The earliest toothless hominin skull, Nature, 2005
  • S.-H. Lee: Brief Communication: Is Variation in the Cranial Capacity of the Dmanisi Sample Too High To Be From a Single Species?, Americal Journal of Physical Anthropology, 2005
  • A. Vekua, D. Lordkipanidze, G. P. Rightmire, J. Agusti, R. Ferring, G. Maisuradze, A. Mouskhelishvili, M. Nioradze, M. S. Ponce de Leon, M. Tappen, M. Tvalchrelidze, C. P. E. Zollikofer: A New Skull of Early Homo from Dmanisi, Georgia, Science, 2002
  • L. Gabounia, M.A. de Lumley, A. Vekua, D. Lordkipanidze, H. de Lumley: Découverte d’un nouvel hominidé à Dmanissi (Transcaucasie, Géorgie), Comptes Rendus Palevol, 2002
  • L. Gabunia, S. C. Antón, D. Lordkipanidze, A. Vekua, A. Justus, C. C. Swisher III: Dmanisi and dispersal, Evolutionary Anthropology, 2001
  • J. Schwartz: Taxonomy of the Dmanisi Crania, Science, 2000
  • P. Shipman: Doubting Dmanisi, American Scientist, 2000
  • L. Gabunia, A. Vekua & D. Lordkipanidze: The environmental contexts of early human occupation of Georgia (Transcaucasia), Journal of Humand Evolution, 2000
  • L. Gabunia, A. Vekua, D. Lordkipanidze, R. Ferring, A. Justus, G. Maisuradze, A. Mouskhelishvili, M. Nioradze, D. Sologashvili, C. Swisher III, M. Tvalchrelidze Current research on the hominid site of Dmanisi, ERAUL 92, 2000
  • L. Gabunia, A. Vekua, D. Lordkipanidze, C.C. Swisher III, R. Ferring, A. Justus, M. Nioradze, M. Tvalchrelidze, S. C. Anton, G. Bosinski, O. Joris, M.A.de Lumley, G. Majsuradze, A. Mouskhelishvili: Earliest Pleistocene Hominid Cranial Remains from Dmanisi, Republic of Georgia: Taxonomy, Geological Setting, and Age, Science, 2000
  • A. Rosas, J. M. Bermudez de Castro: On the Taxonomic Affinities of the Dmanisi Mandible (Georgia), American Journal of Physical Anthropology, 1998
  • G. Bräuer, M. Schultz: The morphological affinities of the Plio-Pleistocene mandible from Dmanisi, Georgia, Journal of Human Evolution, 1995
  • L. Gabunia & A. Vekua: A Plio-Pleistocene hominid from Dmanisi, East Georgia, Caucasus, Nature, 1995

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דמניסי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ההיסטוריה של הגילוי מתוך אתר חפירות דמניסי (באנגלית)
  2. ^ דמניסי באתר אונסקו (אנגלית)
  3. ^ מידע נוסף על הקרנף הקדום (אנגלית)
  4. ^ Gabunia, L. Vekua, A. 1995. A Plio-Pleistocene hominid from Dmanisi, East Georgia, Caucasus. Nature 373: 509-512
  5. ^ Gabunia, L. Vekua, A. Lordkipanidze, D. Swisher C.C. Ferring, R. Justus, A. Nioradze, M. Tvalchrelidze, M. Antón, S.C. Bosinski, G. Jöris, O. Lumley, M. Majsuradze, G and Mouskhelishvili, A. 2000. Earliest Pleistocene Hominid Cranial Remains from Dmanisi, Republic of Georgia: Taxonomy,Geological Setting, and Age. Science 288: 1019-1025
  6. ^ Lordkipanidze, D. Ponce de León, M.S. Margvelashvili, A. Rak, Y. Rightmire, G.P. Vekua, A and Zollikofer, C.P.E. 2013. A Complete Skull from Dmanisi, Georgia, and the Evolutionary Biology of Early Homo. Science 342: 326-331
  7. ^ Lordkipanidze, D. Jashashvili, T. Vekua, A. Ponce de Leo´n, M.S. Zollikofer, C.P.E. Rightmire, G.P. Pontzer, H. Ferring, R. Oms, O. Tappen, M. Bukhsianidze, M. Agusti, J. Kahlke, R. Kiladze, G. Martinez-Navarro, B. Mouskhelishvili, A. Nioradze, M and Rook, L. 2007. Postcranial evidence from early Homo from Dmanisi, Georgia. Nature 449. Supplementary Information: 3
  8. ^ אתר המוזיאון (באנגלית)
  9. ^ חשיבות האתר דמניסי מתוך אתר חפירות דמניסי (אנגלית)