דמעות תנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

"דמעות תנין" הוא מטבע לשון המציין צער מזויף.

המקור לביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתנינים, כמו לכמה מיני זוחלים, ציפורים ויונקים אחרים יש קרום מתחת לעפעף התחתון, מעין עפעף שלישי שקוף שמגן על הקרנית בעת ציד מתחת למים. מתחת לקרום הזה, הנקרא "קרום מצמוץ" (Nictitating membrane), יש בלוטת דמע שתפקידה לסכך את תנועתו. ההפרשה של הבלוטה הזו ניגרת החוצה כאשר התנין על היבשה וקרום המצמוץ פתוח (זה המצב בו פוגשים בדרך כלל בני אדם בתנינים). כבר במאה ה-13 הדמעות הללו יוחסו לבכי אמיתי. הנזיר ברתולומאוס אנגליקוס כתב באנציקלופדיה על הטבע שפרסם ב-1225 כי "כאשר תנין פוגש אדם במים או על החוף הוא הורג אותו אם הוא יכול ואז בוכה עליו ובולע אותו לבסוף": "weepeth upon him and swalloweth him at last". במאה ה-16 דיווח ההרפתקן וסוחר העבדים ג'ון הופקינס כי תנינים באיים הקריבים מזילים דמעות כדי לפתות את קרבנותיהם להתקרב לטווח הלסתות. לאחר שהדעה הקדומה הזואולוגית התבססה, השתמש שייקספיר בדימוי זה לציין צער מזויף. כך, למשל, עשה במערכה השלישית של המחזה "הנרי השישי":

Cquote2.svg

Too full of foolish pity, and Gloucester's show
Beguiles him as the mournful crocodile
With sorrow snares relenting passengers
(...מוליך אותו שולל כתנין מתאבל
בצער המטעה עוברי אורח רחמנים)

Cquote3.svg

גם ב"אותלו" (מערכה רביעית) נקשר בכי מזויף לדמעות התנין, כאשר אותלו המאמין שדסדמונה אשתו בגדה בו זועם על בכיה:

Cquote2.svg

O devil, devil!
If that the earth could teem with woman's tears,
Each drop she falls would prove a crocodile.
Out of my sight!

Cquote3.svg

ובתרגומו של נתן אלתרמן:

"הו שד הו שד משחת
לו מדמעות נשים הרתה הארץ
היה בכייה מצמיח תנינים
פניך אל אראה"

בדידו ואניאס של פרסל (ליברטו מאת נחום טייט) מ-1689 מספר אניאס לדידו שהוא נאלץ לעזוב אותה אף על פי שהדבר שובר את ליבו. בתגובה מטיחה דידו בפניו:

Cquote2.svg

Thus on the fatal banks of Nile
Weeps the deceitful Crocodile!

Cquote3.svg

ובעברית: כך, על גדות הנילוס המסוכנות, בוכה התנין הרמאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]