דמקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוח דמקה 10×10

דמקה הוא משחק לוח שמשחקים בדרך כלל על לוח בן 64 (8 על 8) משבצות (הלוח שמשמש גם למשחק השחמט) - "דמקה ברזילאית" - או על לוח בן 100 (10 על 10) משבצות ("דמקה בינלאומית"). המשחק מיועד לשני שחקנים שלכל אחד מהם יש 12 אבני משחק בגרסת 64 המשבצות, או 20 אבני משחק בגרסת 100 המשבצות. לכל שחקן צבע משלו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית נקרא המשחק בשם "הנשיאה". המשחק נפוץ מאוד והוא דורש תחכום, שימוש רב בטקטיקה וידע תאורטי רב (במיוחד בגרסה הבינלאומית). הדמקה עוזרת לפתח מחשבה לוגית מופשטת – הודות לפשטות הכללים ילדים יכולים להגיע לבניית שרשראות לוגיות ארוכות למדי. המשחק מהווה כלי חינוכי יעיל ותורם ליכולות הניתוח והחשיבה של השחקנים.

בדומה למשחק השחמט ישנן אליפויות דמקה, ספרי תאוריה שנכתבו למשחק וגם חידות (תחבולות) הנסובות על המשחק. משערים שמקור המשחק (בלוח 8 על 8) במצרים העתיקה, וזאת לפי ממצאים ארכאולוגיים שגילו בחפירות. במאה ה־17 עברו הצרפתים ללוח של 10 על 10 משבצות. הם הבחינו שהגדלת מספר המשבצות ב־56% מכפילה את מספר האפשרויות התחבולניות פי מאה ויותר.

ישנם ממצאים נוספים המצביעים על כך שייתכן שמשחק הדמקה נקרא בהתחלה גם "באס" שפירושו במצרית עתיקה "גברת". המילה דמקה מגיעה מהצרפתית: "דמה" בתרגום לעברית פירושה "מלכה".

מטרת המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת המשחק היא להוריד ("לאכול") את כל האבנים של היריב, או לחסום אותן, כלומר לא לאפשר ליריב לקיים מסע (צעד/מהלך). שחקן שנשאר ללא אבנים או ללא מסע אפשרי מוכרז כמפסיד.

אופן המשחק (דמקה ברזילאית/בינלאומית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוח מונח כך שהמשבצת הימנית ביותר בשורה הקרובה לכל שחקן תהיה לבנה (כמו במשחק השחמט), האבנים מונחות על המשבצות השחורות של הלוח וההתקדמות היא רק על משבצות אלה באלכסון.

בתחילת המשחק אבני השחקן האחד מונחות בשלוש (ארבע, בגרסה הגדולה) השורות הראשונות של הלוח ואילו אבני השחקן השני מונחות באותו אופן בצד שלו. לפי המוסכם, הלבן מבצע את המהלך הראשון, והשחור משיב עליו. שתי הפעולות גם יחד נחשבות כמסע אחד.

אבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועה:[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל שחקן מניע בתורו אבן-משחק באלכסון, ממשבצת שחורה אחת למשבצת שחורה סמוכה בכיוון היריב. על המשבצת להיות פנויה מכלים, כלומר לכל אבן יש שתי אפשרויות תנועה – לכיוון היריב ימינה ולכיוון היריב שמאלה – וכל אחת מהן עשויה להיות חסומה.

אכילה:[עריכת קוד מקור | עריכה]

דילוג (או אכילה) מתבצע כאשר אבן משחק מונחת במשבצת סמוכה לאבן היריב, ומעבר לאבן היריב יש מקום פנוי. כאשר דילוג אפשרי, חובה לבצע אותו. דילוג מבוצע על ידי הנחת האבן במקום הפנוי שמעבר לאבן היריב והסרת אבן היריב מן הלוח. אם בתום הדילוג אפשרי דילוג נוסף חובה לבצע גם אותו (באותו תור), ללא הגבלה על מספר הדילוגים הרצופים או כיוון התנועה, כלומר חובה לבצע דילוגים גם לאחור. ברגע שקיימת האפשרות לבצע דילוגים בכיוונים שונים, חובה לבחור בכיוון בו מספר האכילות יהיה רב יותר.

מלכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועה:[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשאבן משחק מגיעה לשורה האחרונה, היא הופכת להיות "מלך", כאשר בדרך כלל מייצגים מלך על ידי שתי אבני משחק מונחות אחת על השנייה. מלך, בניגוד לאבן רגילה, יכול לנוע לכל הכיוונים באלכסון (כלומר גם אחורה), ללא הגבלה על כמות המשבצות בדרך, וכן גם הוא יכול לבצע דילוגים בכל כיוון.

אכילה:[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לאבנים הרגילות, גם המלך מחויב לבצע דילוגים כאשר יש לו אפשרות לעשות זו, אך בנוסף, הוא חייב לבצע דילוג גם כאשר אבנו של היריב אינה צמודה אליו, אך באותו האלכסון. לאחר הדילוג המלך יכול לעצור רק אחרי המשבצת של היריב בהמשך האלכסון, אלא אם יש אבן יריב חשופה באחד מהאלכסונים האנכיים לאלה עליהם הוא יכול לנחות, במקרה כזה הוא מחויב לאכול גם אותה.

סיום המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק יכול להסתיים בניצחון או בתיקו. ניצחון מושג אם מתקיים אחד מהבאים:

  • לשחקן היריב לא נותרו כלל כלים על הלוח (אבנים או מלכים).
  • השחקן היריב נכנע.


קיימות 3 דרכים להשגת תיקו:

1) אם במשך 15 מסעים רצופים נעו מלכים בלבד על גבי הלוח (אף אבן לא התקדמה צעד), ולא השתנה מספר הכלים על גבי הלוח (לא התבצעו דילוגים) מסתיים המשחק ללא ניצחון לאף אחד מהצדדים.

2) בכל שלב במשחק רשאי כל אחד מהצדדים להציע תיקו, והצד השני רשאי להסכים או לסרב.

3) לשחקן היריב אין אפשרות לבצע מהלך מאחר שכליו חסומים.

הצבת האבנים על הלוח
משחק דמקה בינלאומי שמסתיים בניצחון של הלבן

דמקה אנגלית (הקרויה גם דמקה אמריקאית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבנים רגילות אינן יכולות לבצע דילוגים נגד כיוון התנועה.
  • מלך יכול לזוז רק משבצת אחת לכל כיוון.

דמקה "ישראלית"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיימות גרסאות רבות לדמקת הרחוב. למעשה, רוב גרסאות הדמקה הישראלית מבוססות על אוסף חוקים הלקוחים בחלקם מדמקה בינלאומית, חלקם מדמקה אמריקאית וחלקם מומצא באופן שרירותי לחלוטין. בחוקים המומצאים בישראל אין שימוש בתחרויות והם אינם קיימים או מוכרים בשום גרסת דמקה בעולם. חלקם מורידים את רמת המשחק באופן משמעותי, שכן הם מפחיתים את האפשרויות לתחבולות.

דוגמאות לחוקים מומצאים בישראל:

  • חוק ה"שרופים" הקובע כי לא קיימת חובת ביצוע דילוג (אכילה). הבחירה לא לבצע דילוג הינה ב"מחיר" של איבוד הכלי שהיה באפשרותו לבצע את הדילוג.
  • דילוג נגד כיוון התנועה מתאפשר רק לאחר דילוג עם כיוון התנועה.
  • פיצול המלך לשתי אבני משחק.
  • אבן אחרונה רשאית לבצע מסעים גם נגד כיוון התנועה.
  • אי הגבלה על מספר המסעים של מלכים (חוק המאפשר משחק ללא סיום).
  • אבנים ומלכים אינם מחויבים לסיים את שרשרת הדילוגים האפשרית, אלא באפשרותם לעצור בכל שלב.
  • הכרעת המשחק על פי השוואת כמות הכלים בין שני היריבים.

אין שמות שונים לגרסאות השונות ולא קיימת הסכמה כללית לגבי החוקים, כך שעל מנת להימנע ממחלוקת בין שני שחקנים, רצוי שיגיעו להסכמה לגבי כל החוקים לפני תחילת משחקם הראשון.

דמקה הפוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה של המשחק בה המנצח הוא זה שכל אבניו נאכלו או נחסמו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]