דניאלה וייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דניאלה וייס
Daniella Weiss.jpg
דניאלה וייס
תאריך לידה 30 באוגוסט 1945
מקום לידה בני ברק
תפקיד בכיר ראש מועצה
מקום וסוג רשות מקומית מועצה המקומית קדומים
תאריך תחילת התפקיד 1996
תאריך סיום התפקיד 2007
לפניה בתפקיד יוסף קאפח
אחריה בתפקיד חננאל דורני
תפקידים אחרים מזכ"ל גוש אמונים
רקע מקצועי או הכשרה תלמידת מדע המדינה

דניאלה וייס (נולדה ב-30 באוגוסט 1945) היא פעילת ימין ישראלית. כיהנה בתפקיד ראש המועצה המקומית קדומים משנת 1996 ועד שנת 2007, והייתה מראשי תנועת גוש אמונים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייס נולדה ב-1945 בבני ברק כדניאלה מינץ להורים חילוניים - מסורתיים[דרוש מקור] שעלו מארצות הברית והיו פעילים בתנועת הלח"י. למדה בתיכון הדתי "משואות" ברמת גן, ולאחר מכן למדה לימודי ספרות אנגלית ומדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן, ושירתה בצה"ל במסגרת העתודה האקדמאית.

בשנות השבעים, השתתפה וייס במאבק על יישוב השומרון ביהודים, ולאחר מלחמת יום הכיפורים הייתה יחד עם בעלה, אמנון וייס, בין ראשוני המתיישבים בגרעין "מערב שומרון". מאוחר יותר הצטרפה לגרעין אלון מורה, אשר פונה ואוכלס מחדש שמונה פעמים עד לקבלת הסכם הפשרה עם המתנחלים שהתיישבו לבסוף במחנה קדום, ולאחר מכן ייסדו את קדומים, בסמוך לה. במהלך תקופה זו פגישה עם הרב משה לוינגר מקריית ארבע, הזהות בדעות בין השניים, שדגלו בגישה טוטלית בנושא ארץ ישראל, הובילה לידידות רבת שנים ולפעולות רבות ושונות שאורגנו בשיתוף פעולה על ידי השניים.

פעילותה הציבורית כללה מזכירת פנים, רכזת קליטה, ממלאת מקום יו"ר המזכירות של ההתנחלות קדומים, ולאחר מכן אף נבחרה ליו"ר מזכירות היישוב לארבע שנים. נחשבת לדמות הנשית המשפיעה ביותר ביהודה ושומרון. תוארה כדמות כריזמטית ופעלתנית.

בשנים 19841988 כיהנה כמזכ"ל תנועת "גוש אמונים". בחודש מאי 1987 התרחש אירוע "ליל הבקבוקים" בקלקיליה, בעקבות רצח עפרה וטל מוזס מבקבוק תבערה, שנזרק לעבר רכבם על כביש הגישה לאלפי מנשה. קבוצת מתיישבים חזרה מהפגנת מחאה על הזנחת ביטחון מתיישבי האזור, ובעוברם בקלקיליה, בכיכר השעון, נטלה וייס מספר בקבוקי זכוכית ממסעדה מקומית וניפצה אותם על אחד הקירות בעיר. השלכותיו של אירוע זה על גוש אמונים היו רבות: האירוע הוקלט והושמע ברשת ב' של קול ישראל. וייס הועמדה לדין על התנהגותה, הורשעה ובגזר הדין הוטל עליה קנס של 2,500 ש"ח ושישה חודשי מאסר על תנאי. בעקבות האירוע עלו דרישות לאכיפת החוק על המתנחלים וגם מנהיגי המתנחלים קראו באופן גלוי לסיום תפקידה של וייס כמזכ"לית גוש אמונים‏‏[1]. כשנה לאחר האירוע (בשנת 1988) סיימה וייס את תפקידה. לאחר סיום תפקידה לא מונה מזכ"ל חדש לארגון, והוא החל דועך.

במהלך הבחירות לכנסת ה־13 ב־1992 התמודדה וייס ברשימת 'התורה והארץ' שבראשה עמד הרב משה לוינגר[דרוש מקור]. מועצת יש"ע יצאה כנגד רשימה זו בגלוי, והיא זכתה רק לכ־3,700 קולות, ולא עברה את אחוז החסימה.

בשנת 1996 נבחרה לראשות מועצת קדומים ובשנת 2001 נבחרה לכהונה שנייה עד סוף 2007. במהלך תקופה זו הובילה קו של התפרסות שכונות חדשות במרחק רב זו מזו, כך שקדומים מתפרסת על שטח נרחב חרף אוכלוסייתה המצומצמת. התנגדה גם להקפת קדומים בגדר ובמכשול ביטחוני.

מתוקף כהונתה כראש מועצת קדומים הייתה וייס חברה במועצת ישע, אך על רקע התנגדותה להסכם הפשרה שגובש בין אהוד ברק למועצת ישע בנושא המאחזים ב־1999, הפכה וייס לאופוזיציה פנימית במועצת יש"ע, ומאוחר יותר פרשה ממנה. הביעה ביקורת חריפה על מועצת יש"ע גם על רקע אירועי כפר מיימון בקיץ 2005, ערב ביצוע תוכנית ההתנתקות.

במשך השנים, הייתה וייס שותפה להקמת ערוץ שבע, הקמת ישיבת קדומים ומכון "כתר" שלידה, הקמת הישיבה החקלאית "שדות רחל". כמו כן הייתה שותפה להקמתם של ההתנחלויות שבות רחל וגבעת הראל, ולקחה חלק פעיל במאבקים שונים בשטחי יהודה ושומרון ובחברון.

כיום היא עומדת בראש תנועת "נחלה" ו"נוער למען ארץ ישראל" יחד עם הרב משה לוינגר, תנועות שעוסקות בעיקר בהקמת מאחזים ובארגון פעולות שונות לחיזוק האחיזה היהודית ביהודה ושומרון. בדצמבר 2008, נמנתה וייס עם אישי הציבור המעטים ביש"ע ששהו ב"בית החום" בחברון במסגרת המאבק על מגורי יהודים בו, ותוארה כמנהיגתם של נוער הגבעות שהתאסף במקום. יושב ראש מועצת יש"ע דאז, דני דיין, ביקר בחריפות את אופי ההתנגדות אותו הובילה וייס, וטען כי וייס מזיקה להתיישבות היהודית בכלל, וליישוב היהודי בחברון בפרט. בין המאחזים שהוקמו על ידי נחלה ונתמכים על ידה נמצאים המאחזים: 'שבות עמי', 'רמת מגרון', 'עוז ציון' ו'מעוז אסתר'. מלבד הסיוע החומרי, וייס משמשת גם כדמות חינוכית לנערים ונערות הגרים במאחזים אלו.

נשואה לאמנון, איש עסקים ונדל"ן אותו הכירה עוד בנערותה, ואם ל-4 בנות. בפסח 2002 נרצחו חתנה של וייס, אברהם גביש, שני הוריו וסבו על ידי מחבל בפיגוע באלון מורה. בתה ונכדתה ששהו במקום לא נפגעו‏[2]. וייס ובעלה (צאצא למשפחת וייס, ממייסדי תל אביב) נחשבים לאנשים אמידים המחזיקים בנכסי נדל"ן רבים באזור תל אביב והשומרון, ביניהם מבנה 'קפה ביאליק' ברחוב ביאליק[3], חנות בכיכר המדינה[4] ויקב גבעות (בבעלות משותפת עם חתנו). בעבר היה בבעלותם מפעל לתכשיטי זהב, שנסגר.

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאלה וייס ידועה בדעותיה הנחרצות בנושא ארץ ישראל השלמה ובהתנגדותה לכל פשרה בנושא זה, והייתה הדמות הנשית הבולטת במועצת יש"ע. מתוקף תפקידה כראש מועצה קידמה וייס נשים למשרות ציבוריות בקדומים[דרוש מקור]. בהשקפתה, נושא ארץ ישראל הוא הנושא העיקרי, כאשר כל הנושאים האחרים נוסבים סביבו (וזאת, על רקע משפט ברוח זו שכתב הרב יעקב משה חרל"פ בכתביו‏[5]). לשיטתה, התיישבות נרחבת בארץ ישראל היא זו שתוביל לקירוב לבבות בעם ישראל ולחיזוק היהדות, ועל כן היא אינה עוסקת בכל נושא ציבורי מלבד נושא ארץ ישראל.

על רקע כישלון המאבק כנגד תוכנית ההתנתקות טענה וייס כי דרך המאבק הפייסנית שאותה הובילה מועצת יש"ע, צריכה להיות מוחלפת במאבק אגרסיבי נחוש ונוקשה, הנושא אף אופי של ארגוני גרילה. בעקבות גישה זו ותמיכתה בהקמת מאחזים חדשים נחשבת וייס לאחת ממנהיגי נוער הגבעות. חרף המאבק הנוקשה אותו מובילה וייס כנגד גורמי שלטון שונים, וייס רואה במדינת ישראל את ראשית צמיחת גאולתנו.

וייס הובילה יחד עם אחרים מאבק כנגד מיגון ביהודה ושומרון, ותמכה מנגד בפעילות התקפית נרחבת כתחליף למיגון.

בראיון עם רון קופמן ברדיו תל אביב אמרה וייס כי ברוך גולדשטיין מנע בטבח מערת המכפלה טבח נגדי ביהודים רבים, ובאופן דומה עמי פופר שרצח 7 פועלים פלסטינים מנע הרג ביהודים. יחד עם זאת אמרה וייס כי היא מתנגדת לרצח. בנוסף טענה וייס כי יצחק רבין נרצח על ידי צד שלישי ולא על ידי יגאל עמיר, בהתאם לאחת מגרסאות תאוריות הקשר על רצח רבין[6]. וייס גילתה הבנה לפעולות המחתרת היהודית על רקע אירועי הטרור שקדמו להם, וסייעה למשפחות הכלואים במאבק הציבורי לשחרור האסירים.

קראה לחיילי צה"ל לסרב פקודה בכל מקרה של פינוי מאחז או יישוב.

הרשעות בפלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2007, הורשעה וייס בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ותקיפת שוטר לאחר שבין השאר, בתקופת ההתנתקות הרימה יד על שוטרות מג"ב, ונידונה ל-5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא תעבור עבירה של תקיפת שוטרים, וכן 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא תעבור עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו‏‏[7].

באוקטובר 2008 הוגש כתב אישום נגדה באשמת תקיפת שוטר‏‏[דרושה הבהרה][8]. גם בעקבות פינוי בית השלום בחברון הוגש נגדה כתב אישום על הפרעה לשוטרים[דרושה הבהרה][9]. בנובמבר 2008 עוכבה לחקירה לאחר עימות עם שוטרים על רקע פעולות הריסה במאחז 'שבות עמי'. במהלך אותו אירוע נעצרו גם 2 ישראלים שנחשדו בהצתת מטע זיתים השייך לפלסטיני, שהסתתרו בביתה של וייס.

ב-12 באפריל 2009 נעצרה וייס יחד עם עוד 11 פעילים על ידי משטרת שדרות, בחשד שהתכוונו לקחת חלק בצעדה לא חוקית שתוכננה לצאת באותו היום לעבר רצועת עזה, ולמה שהיה גוש קטיף[10]. בית המשפט הורה על שחרור מיידי של העצורים ואף ביקר חריפות את המשטרה על המעצר הבלתי נחוץ: "השימוש בכוח, השררה ובסמכות המעצר כדי למנוע זכות ביטוי זו, מעבר להיות בגדר סתימת פיות, מלמד על הגעתם של ימים חשוכים ביותר לרחבי מדינת ישראל"‏[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 20 שנה לאינתיפאדה הראשונה – ניצחונה של ההתיישבות, באתר "אמנה"‏
  2. ^ ניצולות הפיגוע באלון מורה התחבאו מתחת לשולחן בסלון, באתר ynet‏, 29 במרץ 2002
  3. ^ משה ליכטמן, ‏דניאלה וייס מתכוונת להרוס את מבנה קפה ביאליק בת"א, באתר גלובס, 23/12/2010
  4. ^ אלעזר לוין, ‏אמנון וייס קנה חנות בכיכר המדינה בת"א ב-500 אלף דולר, באתר גלובס, 229/09/2003
  5. ^ "בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא, שיודעים הם שאם יעכבו בעד הפרחתה של הנקודה ההיא ימנעו בזה כל השפעת האורה והקדושה שבאה דרך הצינור הלזה... ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכול ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם. ואין פלא אם כל העמים רוצים לעכב בעד ביאתם של ישראל בארץ הקודש והתקשרותם בה, וכל כובד ההתנגדות שלהם היא בעיקר על הנקודה הזאת", מי מרום-מעייני הישועה עמוד קצ"ו
  6. ^ ראיון של וייס עם רון קופמן ברדיו תל אביב, 2010
  7. ^ ‏פ 3203/05 ‏מדינת ישראל נגד דניאלה ויס, ניתן ב-12.6.2007
  8. ^ ‏רענן בן-צור, דניאלה וייס מואשמת בתקיפת שוטר, באתר ynet‏, 3.10.2008‏
  9. ^ חיים לוינסון, כתב אישום הוגש נגד דניאלה וייס בגין הפרעה לשוטר בעת פינוי בית המריבה, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2009
  10. ^ עוזי ברוך, ‏דניאלה וייס נעצרה בשדרות, באתר ערוץ 7
  11. ^ רותי אברהם, השופטת: מעצר פעילי הימין - סתימת פיות, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 13 באפריל 2009