דניאל אינווי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דניאל אינווי
Daniel Inouye, official Senate photo portrait, 2008.jpg
תאריך לידה 7 בספטמבר 1924
הונולולו, הוואי, ארצות הברית
תאריך פטירה 17 בדצמבר 2012
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בת-זוג מרגרט אוומורה (2006 - 1949) נפטרה
איריין היראנו (2006 - נוכחית)

תקופת כהונה 3 בינואר 1963
17 בדצמבר 2012
הקודם בתפקיד אורין לונג

תקופת כהונה 29 באוגוסט 1959
3 בינואר 1963
הבא בתפקיד תומאס גיל
אינווי בתקופת שירותו הצבאי

דניאל (דן) קן אינוויאנגלית:Daniel Ken Inouye;‏ 7 בספטמבר 192417 בדצמבר 2012) היה גיבור מלחמה אמריקאי, שעוטר במדליית הכבוד על פועלו במלחמת העולם השנייה וסנאטור אמריקאי שייצג את מדינת הוואי מטעם המפלגה הדמוקרטית. אינווי היה הסנאטור הוותיק ביותר בסנאט בתקופתו והשני מבין כלל חברי הקונגרס. כיהן כנשיא הזמני של הסנאט (President pro tempore) וכיושב ראש ועדת ההקצבות של הסנאט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינווי נולד בהונולולו שבהוואי, בן למשפחה יפנית-אמריקאית. למד בבתי ספר ציבוריים שם. לאחר הסרת המגבלות על גיוס יפנים לצבא ארצות הברית עזב אינווי את לימודי הקדם-רפואה באוניברסיטת הוואי והתגייס לצבא ב-1943.

אינווי שובץ ברגימנט ה-442 שהורכב מחיילים ממוצא יפני. אינווי קודם תוך שנה לדרגת סמל ובאוקטובר 1944 מונה למפקד מחלקה, הצעיר ביותר ביחידתו. במהלך שירותו במלחמת העולם השנייה, השתתף בקרבות באירופה, זכה לעיטורי לב הארגמן וכוכב הארד. במהלך קרב שנערך ב-21 באפריל 1945 בחזית האיטלקית, הוביל אינווי את מחלקתו במתקפה נגד עמדות מבוצרות של הורמאכט, לאחר שהמחלקה רותקה מאש של שלושה מקלעים גרמנים, הסתער אינווי לבדו על עמדת מקלע ולמרות שנפגע בבטנו השמיד אותה באמצעות רימון יד, הוא הוביל את המתקפה נגד העמדה השנייה שהושמדה אף היא, זחל לעבר עמדת המקלע השלישית, וכשניסה לזרוק רימון נפגע באופן קשה בידו הימנית. הוא נאלץ להעביר את הרימון ליד שמאל והשמיד באמצעותו את הבונקר הגרמני, לאחר מכן הסתער על העמדה וחיסל ביריות את שארית ההתנגדות תוך כדי שהוא נפצע ברגלו. ידו של אינווי נכרתה במהלך ניתוח בבית חולים שדה. על גבורתו זכה לצלב השירות המצוין, העיטור השני בחשיבותו, ששודרג בשנת 2000 למדליית הכבוד על ידי הנשיא ביל קלינטון, העיטור הצבאי הגבוה ביותר.

לאחר שיחרורו מהצבא ב-1947, בדרגת קפטן, נטש אינווי את תוכניותיו ללמוד רפואה, בשל נכותו. הוא החל ללמוד מדעי המדינה וסיים תואר ראשון ב-1950, באוניברסיטת הוואי. ב-1952 סיים לימודי משפטים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, בוושינגטון, קיבל רישיון עריכת דין ב-1953 ועבד בהוואי כעוזר לתובע הכללי הפדרלי של ארצות הברית, במשך כשנה.

הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1954 נבחר אינווי לבית הנבחרים של הטריטוריה דאז, הוואי ולמנהיג הרוב הדמוקרטי, תפקיד בו כיהן עד 1958, עת נבחר לסנאט המקומי. לאחר שב-1959 הוואי קיבלה מעמד של מדינה באיחוד, נבחר אינווי מטעמה לחבר בבית הנבחרים של ארצות הברית.

ב-1962, לאחר כשלוש וחצי שנות כהונה בקונגרס נבחר אינווי לחבר בסנאט האמריקאי. הוא כיהן בו ברציפות, מינואר 1963 עד מותו, כחמישים שנה. במהלך שנותיו בסנאט כיהן אינווי בוועדה לחקירת אירועי ווטרגייט וכיו"ר ועדת הבדיקה לפרשת איראן-קונטראס. בשנים 1975 עד 1979 כיהן כיו"ר הוועדה לפיקוח על קהילת המודיעין, ובשנים 1987 עד 1995 ובין 2001 ל-2003 עמד בראש ועדת הסנאט למסחר, מדע ותחבורה. בנוסף כיהן כיו"ר הוועדה לענייני הודו והיה חבר בוועדת הכללים של הסנאט (Senate Rules Committee).

ב-2005, במהלך כהונתו של ג'ורג' ווקר בוש כנשיא, היה אינווי אחד מהסנאטורים שהתארגנו למנוע שינוי חוקתי מרחיק לכת, שנועד להגביל את אפשרות הפיליבסטרים מצד הסנאטורים מהמפלגה הדמוקרטית שנמצאו במיעוט. הקבוצה שהורכבה מסנאטורים משתי המפלגות, זכתה לכינוי "Gang of 14".

מ-2009 עמד אינווי בראש ועדת ההקצבות של הסנאט, הוועדה הגדולה והחשובה ביותר בסנאט. לאחר פטירתו של הסנאטור הוותיק רוברט בירד, הושבע אינווי לתפקיד הנשיא הזמני של הסנאט והיה השלישי בסדר ממלאי המקום של נשיא ארצות הברית, לאחר סגן הנשיא ויושב ראש בית הנבחרים.

אינווי זכה בשנת 2000 לאות הכבוד "מסדר השמש העולה" מיפן על תרומתו בשירות הציבורי ובשנת 2011 עוטר במדליית מסדר פרחי הפאולוניה על תרומתו ליחסים בין יפן לארצות הברית. מצרפת זכה לאות לגיון הכבוד בדרגת אביר, שהוענק לו על ידי ניקולא סרקוזי ב-2007.

ידיד ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינווי הפך לאחד מידידיה החשובים ביותר של ישראל, עוד בצעירותו. באפריל 1945, כאשר שכב בבית החולים שמע מפצוע אחר, שהשתתף בשחרור מחנות ריכוז, על השואה. אז סימן לעצמו אינווי את הסיוע ליהודים כמטרה מרכזית בחייו. עם הקמת מדינת ישראל, היה אחד מהתומכים הגדולים והיציבים ביותר במדינה (עוד כאשר למד באוניברסיטה מכר אגרות מלווה של הבונדס) ולאחר שנבחר לסנאט הבטיח את מימון הסיוע הביטחוני האמריקאי בסך שלושה מיליארד דולר למדינת ישראל ומימון פרויקטי הגנה כגון טיל החץ, "שרביט קסמים" ועוד.

אינווי נחשב לאחד מידידיה הבולטים של ישראל בסנאט‏[1]. בביקורו בארץ ב-2008 זכה לאות הוקרה מיוחד מהרמטכ"ל גבי אשכנזי על תרומתו לביטחון ישראל‏[2].

פטירה וכבוד אחרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינווי נפטר בבית החולים וולטר ריד ב-17 בדצמבר 2012. במהלך ההודעה באולם הסנאט על מותו אמר מנהיג הרוב הארי ריד כי אינווי היה "אחד מענקי הסנאט", והנשיא ברק אובמה כינה אותו "גיבור אמריקאי אמיתי".

ארונו של אינווי הוצב ב-19 בדצמבר ברוטונדה של בניין הקפיטול בוושינגטון (רק 30 איש זכו לכך לפניו). למחרת נערך לו טקס אשכבה בקתדרלה הלאומית של וושינגטון, שבו נשאו דברים הנשיא אובמה, הנשיא לשעבר קלינטון, סגן הנשיא ביידן ויושב ראש בית הנבחרים ביינר. הארון הוטס להוואי והוצב בבניין הקפיטול של המדינה ב-22 בדצמבר. למחרת נקבר אינווי בבית הקברות הלאומי של האוקיינוס השקט לזכר הנופלים בהונולולו.

ב-2013 זכה למדליית החירות הנשיאותית, העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]