דניאל בויארין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

דניאל בויאריןאנגלית: Daniel Boyarin; נולד ב-1946) הוא פילוסוף וחוקר של ההיסטוריה והדת היהודית.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל בויארין נולד באסבורי פארק (Asbury Park) בניו ג'רזי. הוא למד בקולג' גודאר (Goddard College), בבית המדרש לרבנים באמריקה ובאוניברסיטת קולומביה ועשה דוקטורט בבית המדרש לרבנים באמריקה. לימד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטת ייל, באוניברסיטת הרווארד, בישיבה יוניברסיטי ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ב-1990 התמנה לפרופסור מן המניין לתלמוד במחלקה ללימודי המזרח הקרוב באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, משרה בה הוא מחזיק מאז. הוא חבר סמינר חנוך (Enoch seminar) וחבר המועצה המייעצת ל-Journal Henoch, כתב העת של הסמינר. הוא מחזיק באזרחות כפולה, אמריקאית וישראלית.

ב-2005 נבחר כעמית באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. ‏‏

השקפותיו וכתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו של בויארין עוסקת בצומת שבין הפילוסופיה והדת, המסורת והחדשנות. הוא מגדיר עצמו כיהודי אורתודוקסי. בויארין חוקר תחומים בהם עוסקים גם מלומדים כמו סנדר גילמן וג'יי גלר (Jay Geller), שהחלו לחקור את הזיקה בין פסיכואנליזה ליהדות. עבור בויארין, תסביך אדיפוס גם מגלם וגם מבטא דחייה של פרויד מלהיות מסווג כנשי בהקשר של הזמן בו הוא חי, ימים בהם האנטישמיות הובילה לבסוף לשואה. בויארין סבור שהפסיביות היא תכונה מהותית של היהדות, ומכיוון שזהו אפיון המשותף לה ולהומוסקסואליות, יש לה יכולת לחולל פניקה בקרב היהודים שחרדים מעינה הפקוחה של הרשות. כתוצאה מכך הוא טוען שפרויד ראה בתסביך אדיפוס דרך לדחות את התכונה הנשית ביהדות, על ידי כך שהוא הציע שהיהודים נושאים בקרבם, לא פחות מהגויים, את התשוקה להרוג.

בויארין סבור שהפסיביות היא תכונה הכרחית ליהדות מכיוון שהדת היהודית עובדת דמות אל גברי חזק שדורש ציות. בויארין מסתמך על ההגדה של פסח ומנסה להראות שהבן החכם הוא תלמיד חכם ושהבן הרשע הוא איש המלחמה. באופן בלתי נמנע מוליכה השקפה זו את בויארין להתנגד לציונות, מכיוון שהוא חש שהמרכיב ההכרחי של האקטיביות והמלחמה כרוכים יחדיו בשליטה על חבל ארץ והם במחלוקת עם מה שהוא מזהה כזרם האמיתי והקבוע של המסורת. מרתה נוסבאום זוקפת לזכותה של השקפתו על היהדות את: "עיצוב הנורמות הרומיות של הגבריות, והבאת הטענה המדהימה שהאדם האותנטי שספון כל היום בחדרו וקורא ספר, לובש את הצורה הגופנית של מישהו שזהו כל עולמו." ‏‏‏[1]

יחסו לסכסוך הישראלי-פלסטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקובץ המאמרים Wrestling with Zion‏‏[2], שיצא לאור בשנת 2003, נכלל מאמר מאת בויארין, שבו כתב: "כשם שייתכן שהנצרות מתה באושוויץ, טרבלינקה וסוביבור... כך אני חושש שיהדותי עלולה למות בשכם, דהיישה, בית אל וחברון." במאמר "Progressive Jewish Thought and the New Anti-Semitism" שפרסם פרופ' אלווין רוזנפלד מאוניברסיטת אינדיאנה מטעם הוועד היהודי האמריקאי (American Jewish Committee) בדצמבר 2006 נמתחה ביקורת חריפה על השמאל ביהדות ארצות הברית, ובין השאר האשים רוזנפלד את בויארין בהיעדר "מחשבה צלולה" כמו גם בהטיה בכך שהוא עורך אנלוגיה בין השואה לשלטון הישראלי בשטחים והתנהגותו כלפי הפלסטינים. גם גרשום גורנברג מתח ביקורת על בויארין עקב מאמרו זה, והאשים אותו ב"צביעות אנטי-ציונית".‏[3]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A Critical Edition of the Babylonian Talmud, Tractate Nazir. (Doctoral dissertation, 1975).
  • Intertextuality and the Reading of Midrash. (Bloomington: Indiana University Press, 1990).
  • Carnal Israel: Reading Sex in Talmudic Culture, (Berkeley: University of California Press, 1993).
  • A Radical Jew: Paul and the Politics of Identity, (Berkeley: University of California Press, 1994).
  • Unheroic Conduct: The Rise of Heterosexuality and the Invention of the Jewish Man, (University of California Press, 1997)
  • Dying for God: Martyrdom and the Making of Christianity and Judaism, (Stanford University Press, 1999)
  • Border Lines: The Partition of Judaeo-Christianity, (University of Pennsylvania Press], 2004)

ספריו בעברית:

  • העיון הספרדי : לפרשנות התלמוד של מגורשי ספרד, מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, 1989.
  • הבשר שברוח : שיח המיניות בתלמוד, תרגם עדי אופיר, הוצאת עם עובד, 1999.
  • מדרש תנאים: אינטרטקסטואליות וקריאת מכילתא, מכון שלום הרטמן, תשע"א 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

על כתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרתה נוסבאום, ‏Man Overboard, הניו רפובליק, 22 ביוני 2006
  2. ^ ‏Cf. Tony Kushner and Alisa Solomon (ed.), Wrestling with Zion: Progressive Jewish-American Responses to the Israel-Palestinian Conflict (New York: Grove Press, 2003) .p. 17.‏
  3. ^ Gershom Gorenberg, Shotgun Blast, The American Prospect, 6.2.2007