דניאל בן סימון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דניאל בן סימון
Daniel Ben-Simon.JPG
תאריך לידה 29 באפריל 1954 (בן 60)
כנסות 18
סיעה העבודה

דניאל בן סימון (נולד ב-29 באפריל 1954) הוא פוליטיקאי, עיתונאי, סופר, פובליציסט, שדרן רדיו וטלוויזיה ישראלי. שימש כחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה בכנסת ה-18.

בן סימון הוא חתן הפרס ע"ש בוריס סמולר של ארגון "הג'וינט", חתן "פרס סוקולוב" לתקשורת וחתן "הפרס לעיתונות" של ארגון "בני ברית".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן סימון נולד בעיר מקנס שבמרוקו. בשנת 1967 עברה משפחתו לעיר קזבלנקה והוא נשלח ללמוד בפנימייה שהייתה שלוחה של בית הספר הצרפתי "אקול נורמל סופרייר". בקיץ 1969 עלה לבדו לישראל ונתקל בקשיי קליטה עליהם הוא מרבה לספר.

את שירותו הצבאי עשה בחטיבת גולני. עם שחרורו מהצבא, החל ללמוד באוניברסיטת חיפה בחוג למדע המדינה וסוציולוגיה. במהלך לימודיו החל לראשונה לעסוק בפעילות ציבורית כשנבחר לשמש יושב ראש אגודת הסטודנטים. בתקופה זו אף שימש עוזר ההוראה של פרופסור סמי סמוחה.

בראשית שנות השמונים היה חבר בתנועת צל"ש, שבראשה עמדה ויקי שירן.

ב-1981 נישא ומיד לאחר מכן עבר ללמוד לתואר שני בעיתונות באוניברסיטת בוסטון ונולדו לו ילדיו הראשונים. כעבור שלוש שנים חזר לישראל, הצטרף לעיתון "דבר" ועבד בו עד לסגירתו ב-1996. בן סימון שימש ב"דבר" ככתב מדיני ופרלמנטרי, והיה אף בעל טור.

הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה היו, לדבריו, נקודת ציון עבורו. באותה עת כתב את ספרו הראשון "ארץ אחרת: ניצחון השוליים: איך קרס השמאל ועלה הימין". הספר מגולל סיפור מסע ברחבי ישראל שמנסה להסביר דרך סיפוריהם של אנשים עימם בן סימון נפגש ברחבי ישראל, את הנסיבות שהובילו לנפילתו של שמעון פרס והמערך במערכת הבחירות ולעלייתו של הליכוד בראשות בנימין נתניהו לשלטון. שלמה בן עמי התבטא בספר "מקום תחת השמש" כי זהו הספר הטוב ביותר שנכתב על הפוליטיקה הישראלית ‏‏‏[1].

אחרי הבחירות וסגירת העיתון "דבר" החל לעבוד בעיתון "הארץ". בשנים אלה כתב שני ספרים נוספים: "קסם על שפתי מלך: ישראל ערב בחירות 99", שיצא לאור ב-1999 ובו נוקט בן סימון בדרך נרטיבית זהה לספרו "ארץ אחרת" בתארו את הגורמים שהביאו לנפילתו של בנימין נתניהו והליכוד מהשלטון ולעלייתו של אהוד ברק וישראל אחת, וכן את הספר "עסקה אפלה בדרום", שיצא לאור ב-2002, ובו מתוארת דרך התנהלות הממשלה הכושלת, לדבריו, שהתבטאה בהזנחת הנגב.

בטלוויזיה היה חבר צוות בתוכנית "הטור השבועי" בערוץ 33 והנחה את תוכניות הראיונות "היו ימים" בערוץ הכנסת.

ב-2007 יצא לאור ספרו "נשיכה צרפתית: סיפורה של חרדה יהודית". ספר זה עוסק בגל האנטישמיות הגואה בצרפת בפתח המאה ה-21 וברגשות החרדה שהדבר מעורר בקרבם של יהודי צרפת שראו עד עתה בארץ זו את מכורתם, ועתה הם חשים כי הקרקע נשמטת מתחת לרגליהם. הספר עובד בידי חגית רכבי ניקוליבסקי למחזה בשם "תאומי ראי" ועלה על במת התיאטרון הקאמרי בשנת 2012, בבימויה של רכבי ניקוליבסקי.

ב-11 ביוני 2008 הצטרף למפלגת העבודה ופרש מעיתון "הארץ". בפריימריז של המפלגה, אשר נערכו בדצמבר 2008, מוקם בן סימון במקום ה-11 ברשימת "העבודה" לכנסת ה-18 והיה למתמודד שאינו חבר-כנסת מכהן, אשר הוצב במקום הגבוה ביותר ברשימה‏[2]. לאחר הבחירות מונה ליושב ראש סיעת העבודה בכנסת, תפקיד שממנו התפטר באוקטובר 2009‏[3] במהלך כהונתו יזם, יחד עם זבולון אורלב וזאב אלקין את חוק מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי.

ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב בן סימון במקום ה-21‏[4], אולם המפלגה זכתה ב-15 מנדטים.

עוד קודם להיותו חבר הכנסת, עסק בן סימון בקידום נושאים חברתיים-כלליים ובייצוג מיעוטים בתקשורת‏[5]. בין היתר הוא כיהן כחבר הנהלה בארגון "אג'נדה".

באוקטובר 2014 החל בן סימון להנחות פעמיים בשבוע, יחד עם שרון כידון, תוכנית אירוח פוליטית בשם "כידון ובן סימון" בערוץ 2, במסגרת שידורי "רשת".

בן-סימון גרוש ואב לארבעה‏[5]. בת זוגו הנוכחית ואם בנו הצעיר היא אשת הפרסום אוריאלה בן-צבי. אחיו הוא העיתונאי נפתלי בן סימון אשר שימש כתב בערוץ הראשון.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל בן סימון, 2008
  • (עורך) איסף - הקרן הבינלאומית לחינוך, איסף - הקרן הבינלאומית לחינוך, ירושלים , 1986.
  • (עורך) מתחים חברתיים בישראל לקראת שנות ה-90, מכון ון ליר, ירושלים, 1988.
  • ארץ אחרת: ניצחון השוליים: איך קרס השמאל ועלה הימין , א. ניר, תל אביב, 1997
  • קסם על שפתי מלך: ישראל ערב בחירות 99, הוצאת כרמל, ירושלים, 1999.
  • עסקה אפלה בדרום,‫ כתר ספרים, ירושלים, 2002. ‬
  • נשיכה צרפתית: סיפורה של חרדה יהודית, עם עובד, תל אביב, 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏מקום לכולם: אלי בר נביא משוחח עם שלמה בן-עמי (תל אביב), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998
  2. ^ מזל מועלם, בחירות 2009, פריימריז בעבודה: אהוד ברק: נבחרת מנצחת לעבודה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2008
  3. ^ מזל מועלם, ח"כ דניאל בן סימון: אני פורש מתפקידי כיו"ר סיעת העבודה אך לא מהחיים הפוליטיים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2009
  4. ^ מורן אזולאי ואחיה ראב"ד, המפסידים: בן סימון גבולי, אופנהיימר ושליט בחוץ, באתר ynet‏, 30 בנובמבר 2012
  5. ^ 5.0 5.1 עמרי מניב, אני בן סימון, ואהוד הקטן, רשת מקומוני "מעריב", 12 בדצמבר 2008