דניאל הרשקוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דניאל הרשקוביץ
Daniel-hershkovitz.jpg
דניאל הרשקוביץ
תאריך לידה ט"ו בטבת ה'תשי"ג
ממשלות 32
כנסות 18
סיעה הבית היהודי
תפקידים בולטים
דניאל הרשקוביץ
נולד ב-1953
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום האלגברה

דניאל הרשקוביץ (נולד ב-2 בינואר 1953, ט"ו בטבת ה'תשי"ג) הוא מתמטיקאי ישראלי, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, ורב שכונת אחוזה בחיפה. כיהן כשר המדע והטכנולוגיה, כיושב ראש מפלגת "הבית היהודי", כחבר הכנסת מטעם מפלגת "הבית היהודי" בכנסת ה-18 וכפרופסור למתמטיקה ודיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשקוביץ נולד לדוד אהרן ושרה נעמי בחיפה. בגיל 16.5 סיים את לימודיו התיכוניים בתיכון הדתי לבנים "יבנה" בחיפה ולאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב בירושלים, אך לדבריו "לא הפכתי להיות קוקניק" ‏‏[1]. שירת למעלה מחמש שנים בחיל המודיעין והגיע לדרגת רב-סרן. את השכלתו האקדמית רכש בטכניון – תואר ראשון, תואר שני ותואר דוקטור – כולם במתמטיקה. במשך כשלוש שנים כיהן כפרופסור באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון בעיר מדיסון שבארצות הברית. מאז 1996 מכהן כפרופסור מן המניין בפקולטה למתמטיקה שבטכניון. בין השנים 19961999 שימש כראש היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ של הטכניון, בין השנים 20002004 כיהן כדיקן הפקולטה למתמטיקה, ובשנים 2004 - 2006 כיהן כיו"ר ארגון הסגל האקדמי בטכניון. הוא מחזיק בקתדרה ע"ש יוג'ין ומרלין שפירו.

הרשקוביץ פרסם למעלה מ-80 מאמרים מדעיים בכתבי עת מקצועיים. שימש חבר בוועדות המארגנות של כינוסים מדעיים בינלאומיים רבים, ובחלק מן המקרים אף עמד בראש הוועדה המארגנת. הרשקוביץ הוא העורך הראשי של כתב העת המדעי "The Electronic Journal of Linear Algebra" ועורך בכיר של כתב העת המדעי "Linear Algebra and its Applications". בין 2002 ל-2008 כיהן כנשיא האגודה הבינלאומית לאלגברה לינארית.

לצד עיסוקיו האקדמיים, מכהן הרשקוביץ כרבה של שכונת אחוזה בחיפה. הוא הוסמך לרבנות על ידי הרב שאר ישוב כהן, הרב שלמה שלוש והרב נחמיה ראטה (תשנ"ה), ובעל כושר לרבנות שכונה מהרבנות הראשית לישראל (תשס"א). לפי בקשת הרב בנימין זאב בנדיקט והקהילה הדתית בשכונת אחוזה, החל למלא מניסן תשנ"ז (1997) את מקומו של הרב בנדיקט בפעילויות השונות באחוזה (העברת שיעורי תורה, תשובות לשאלות הלכתיות, מכירת חמץ, סידור חופה וקידושין ועוד). בניסן תשס"ג (2003) הוכתר רשמית כרב השכונה. הרב הרשקוביץ מעביר שיעורים ביהדות בקהילות שונות בחיפה וברחבי הארץ.

בין הפעילויות הציבורית שלו בעבר ובהווה: נשיא בית דין המשמעתי של הטכניון, יו"ר חבר הנאמנים של מכללת שאנן, חבר בחבר הנאמנים של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים - מכון לב, חבר במועצה האקדמית של המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל - חיפה, חבר מועצת ההסמכה של לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, חבר ועדת החינוך של עיריית חיפה, חבר בפורום לאחריות לאומית, חבר במועצת החוקה - חיפה והצפון של "חוקה בהסכמה" מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, חבר בוועדת ההיגוי העליונה ללימודי מדע וטכנולוגיה של מערכת החינוך, יו"ר הוועד המנהל של המרכז להשתלמות מורים במדעים וטכנולוגיה, חבר הוועד המנהל של המרכז לחינוך יהודי באוניברסיטת חיפה, עמית במכון לאסטרטגיה ציונית, חבר ועדת האתיקה וועדת החולה הנוטה למות של בית-החולים כרמל, וחבר בארגון הרבנים בית הלל שפועל ליצור מנהיגות תורנית מחוברת לחברה הישראלית.

פעילותו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשקוביץ היה מבין מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים ציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') ואף חתם עליה יחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין והשמאל.

ב-8 בדצמבר 2008, נבחר ליו"ר מפלגת "הבית היהודי", התארגנות פוליטית חדשה שהורכבה מהמפד"ל, מולדת ותקומה. הבחירה נעשתה על ידי מועצה ציבורית עצמאית, מבין שלושה מועמדים אחרים והוצב בראש הרשימה. זמן קצר לאחר מכן, עוד בטרם הוגשו הרשימות, פרשו מולדת ותקומה מהבית היהודי והתמודדו במסגרת האיחוד הלאומי שהוקם מחדש. הרשקוביץ נבחר לכנסת ה-18 לאחר ש"הבית היהודי" זכו ב-3 מנדטים בכנסת ה-18. עם הצטרפות המפלגה לממשלת ישראל ה-32 הוא מונה לשר המדע והטכנולוגיה, משרד שנולד מפיצול משרד המדע, התרבות והספורט למשרד המדע והטכנולוגיה ומשרד התרבות והספורט.

ב-2009 הביא למינוי מנכ"ל מפלגת "הבית היהודי", שר-שלום ג'רבי, למנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, חרף קביעתה של ועדת מינויים, בראשות נציב שירות המדינה, שג'רבי אינו מתאים לתפקיד.‏‏[2] בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון, ביטל בג"ץ את המינוי וקבע כי ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות המינהלית.‏‏[3]

מאז בחירתו פעל הרשקוביץ ליצירת שילוב בין תורה למדע, ובמסגרת זו הוציא קול קורא לתמיכה ממשלתית ביוזמות מסוג זה. הרשקוביץ עמד בראש ועדת השרים לשיקום מפוני גוש קטיף וצפון השומרון, והיה אחראי על מנהלת השירות לאומי, שנכנסה תחת חסות משרד המדע והטכנולוגיה.

באוקטובר, לקראת הבחירות לכנסת ה-19 והפריימריז למפלגת הבית היהודי, הודיע הרשקוביץ על פרישתו מהמירוץ על ראשות המפלגה ועל תמיכתו בחה"כ זבולון אורלב. לאחר שאורלב נוצח בהפרש ניכר, פרש מהחיים הפוליטיים‏[4], ושב לתפקידו בטכניון, אך לא הספיק להרצות בטרם נבחר לשמש כנשיא אוניברסיטת בר-אילן.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון לערוץ 7 הצהיר הרשקוביץ על מחויבתו לעקרון של "ארץ ישראל לעם ישראל לפי תורת ישראל" ולערכי הציונות הדתית.

על ההתנתקות אמר: "כעיקרון הייתי נגד ההתנתקות, אבל חלק גדול מההתנגדות שלי לא נבע מטעמים הלכתיים. חשבתי שלפינוי יישובים יש היבט ערכי חמור, ושעצם הנסיגה מסוכנת כי היא מעודדת טרור, ושבכל מקרה אסור לוותר באופן חד צדדי על קלפי מיקוח."

ערב פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה בחודש מאי 2009, ובעת שגורמי שמאל מחו על פרסומה של תוכנית ממשלה להרחבת יישוב בבקעה, אמר הרשקוביץ: "שוב מסתבר שהבעיה של מדינת ישראל אינה אובמה. מדובר בניסיון ציני של גורמי שמאל לחנוק את ההתיישבות בכל מחיר וליצור תקרית מדינית מדומה, על רקע סיור קבלנים בבקעת הירדן".

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל הרשקוביץ מתגורר בחיפה. נשוי לשמעונה, לשעבר מנהלת בית הספר "אבן גבירול" שהוא חטיבת ביניים ותיכון חינוך מיוחד. לזוג שלושה בנים ושתי בנות - ד"ר פנינה נויבירט, היא עורכת דין ומרצה ליהדות; הרב ד"ר צחי הרשקוביץ, רב קהילת "נצח שלמה" בפתח תקווה, מרצה במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן ובעבר ר"מ בישיבת אורות שאול; שירה הלר, משה ויעקב.

בין כתביו ומאמריו התורניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "סדרי התפילה ומנהגי בתי הכנסת באחוזה רבתי"
  • סוכת פרגולה (התפרסם ב"תחומין" כרך י"ט)
  • קידוש במקום סעודה (התפרסם ב"תחומין" כרך כ"ב)
  • קריאה לאב בשמו (התפרסם ב"דברים שיש להם שיעור", מכון צומת)
  • תוכנת המחשב "כתוּבּה כהלכתה" להכנת כתוּבּוֹת מדויקות על פי הכללים ההלכתיים השונים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות-שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שרי המדע בממשלת ישראל

יובל נאמן | גדעון פת | עזר ויצמן | יובל נאמן | אמנון רובינשטיין | שמעון שטרית | שולמית אלוני | זאב בנימין בגין | בנימין נתניהו | מיכאל איתן | סילבן שלום | אהוד ברק | מתן וילנאי | אליעזר זנדברג | אילן שלגי | ויקטור בריילובסקי | מתן וילנאי | רוני בר-און | אופיר פינס-פז | יולי תמיר (מ"מ) | ראלב מג'אדלה | דניאל הרשקוביץ | יעקב פרי

נשיאי אוניברסיטת בר-אילן

פנחס חורגין | יוסף חיים לוקשטיין | משה ימר | עמנואל רקמן | מיכאל אלבק | צבי ארד | שלמה אקשטיין | משה קוה | דניאל הרשקוביץ