דניאל חבולסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דניאל חבולסון

דניאל (דניאיל) אברמוביץ' חְבוֹלסוֹןתעתיק ארכאי: חוואָלסאָן; בכתב רוסי: Даниил Авраамович (Абрамович) Хвольсон;‏ 3 בדצמבר 1819, וילנה, האימפריה הרוסית23 במרץ 1911, סנקט פטרבורג) היה מזרחן, היסטוריון, בלשן וחוקר מקרא יהודי-רוסי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בווילנה למשפחה יהודית. קיבל חינוך יהודי מסורתי בחדר ובישיבה. מאוחר יותר למד בכוחות עצמו רוסית, גרמנית וצרפתית. ב-1841 הגיע לברסלאו, והצליח להתקבל לאוניברסיטה, שם התמחה בשפות שמיות, ובייחוד בערבית. ב-1850 קיבל תואר דוקטור באוניברסיטת לייפציג. לאחר חזרתו לרוסיה התנצר, והתקבל ב-1855 כמרצה באוניברסיטת סנקט פטרבורג. ב-1858 החל ללמד גם באקדמיה הגבוהה של הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית.

יחסו לעניינים יהודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שהמיר את דתו, חבולסון נשאר מעורב בעניינים יהודיים במשך כל ימי חייו. הוא העניק בביתו מקלט ליהודים שלא הורשו להתגורר מחוץ לתחום המושב והתרועע עם אנשי רוח יהודים. כך, למשל, כותב נחום סוקולוב במאמרו על הצנזורים השונים של עיתון "הצפירה":

הרביתי לישא וליתן בזה (כלומר בטעויות בתרגומיו של הצנזור) עם הפרופ' דניאל חבולסון, אשר גם המנוח הרחז"ס (חיים זליג סלונימסקי) גם אני עוד יותר היינו קשורים אליו בחבלי ידידות במשך שנים רבות, והוא העיד בתור מומחה על השיבושים (בתרגום). הוא היה קורא את "הצפירה" מיום צאתה ועד קץ ימיו הוא.

"'הצפירה' וה'מבקרים מטעם'", בפרויקט בן יהודה

במספר מקרים של עלילות הדם העיד חבולסון בתור מומחה, ושלל כל אפשרות של רצח פולחני על ידי יהודים. כך, הוא השתתף בוועדת בדיקה שמונתה על ידי השלטונות בעקבות עלילת הדם בסרטוב ב-1857. כתוצאה מעבודתו בוועדה זו אף פרסם ספר ברוסית, המתאר את תולדות עלילות הדם בימי הביניים. גם בזמן עלילת הדם בסצ'חרה ("משפט כותאיסי") ב-1878 יצא בביקורת חריפה כנגד החשדות.

את הספר בגנות עלילות הדם שלח לידיד נעוריו הרב יצחק אלחנן ספקטור. למרות כעסו של הרב על חברו שהתנצר, הודה לו הרב וחתם במילים: "כי לכך נוצרת". חבולסון השיב: "ועכשיו שנוצרתי (מלשון נצרות), כאלו לא נוצרתי (מלידה)"

כמו כן, הוא כתב מספר מאמרים שנועדו להגן על היהודים מהאשמות שונות שהופנו כלפיהם. כך, במספר מאמרים התמודד כנגד הטענה לפיה היהדות התלמודית דוגלת בחוסר סובלנות דתית, וכן כנגד הטענה בדבר הסתגרותה של היהדות. במאמר נוסף, הוא טען שלאמיתו של דבר מתנגדיו העיקריים של ישו לא היו הפרושים - מייסדיה של היהדות הרבנית, אלא דווקא הצדוקים. בהמשך לכך הוא טען כי צליבתו של ישו נעשתה בניגוד לחוק העברי, ולכן אין להאשים את היהודים במותו.

עבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבולסון פרסם מספר רב של עבודות בתחומים של ארכאולוגיה מקראית, בלשנות שמית והיסטוריה של המזרח הקדום.

הוא היה חבר בוועדה שתרגמה את התנ"ך לרוסית, תרגום שקיבל את אישור הכנסייה.

כתביו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאמר התמוז: יכלכל דרישה בהוראת שם המקרא תמוז / חבר בשפת גרמנית מאת ד’ חוואלסאהן; והוכן עתה בשפת עברית ובהוספת איזה הערות מאתי איש ח"י גורלאנד, ליק: דפוס רודאלף זובערט, תרכ"ד‬.
  • שריד ופליט: מתרגום עברי ישן לספר הראשון מספרי החשמונאים / י"ל על פי כתב יד משנת 1160-1180 לערך על ידי ד. חוואלזאהן, [ברלין: מקיצי נרדמים, תרנ"ה].
  • דניאל חוואלסאן, ראשית מעשה הדפוס בישראל (תרגם משפת רוסיה עם הערות ונוספות מאת המחבר, משה אלעזר אייזענשטאדט), ורשה: לעווינסקי, תרנ"ז-1897. (מהדורה נוספת: תל אביב: י. רובינזון, תשמ"ד-1984.)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]