דניה (חיפה)

דניה
מידע
עיר	חיפה
קואורדינטות	32°46′01″N 35°00′07″E / 32.767°N 35.002°E
	(למפת חיפה רגילה) דניה

דניה, או הוד הכרמל, היא שכונה בדרום חיפה, בחלקה ההררי, שהוקמה החל משנות ה-60 של המאה ה-20.

דניה והשכונות הסמוכות אליה מהוות את רובע המגורים המבוסס ביותר של מטרופולין חיפה. שכונות היוקרה נבנו על שטחי טרשים ויער באזור הפריפריאלי המרוחק של העיר, בסגנונות בנייה מגוונים, שבהם דגש על צמודי-קרקע על מגרשים גדולים מהמקובל, ואוכלוסייתן כוללת את הדמויות המשפיעות ביותר בכלכלה העירונית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור המזרחי של דניה, לרבות קריית אוניברסיטת חיפה של ימינו, נכלל לפנים בשטח מצוקי מיוער שנודע בשם ח'רייבה - והגיע עד ליאג'ור שלמרגלות הכרמל. על שטח זה הוחלה בשנות ה-30 תוכנית פיתוח ובינוי נרחבת שיזמו מוסדות היישוב, שגולת הכותרת שלה הייתה נקודת התיישבות שתיקרא בשם "פסגת הכרמל". רחוק מחיפה, בעומק הכרמל הפראי, תכננה חברת הכשרת היישוב מאמץ חלוצי שיבטיח את התרחבות חיפה העברית – שאת קצה הבנוי סימנה אז השכונה הצעירה אחוזה – עוד דרומה. קרקעות קבוצת "המנחיל" נקנו עוד באמצע העשור הקודם, והדרך הראשית שחיברה את חיפה עם עספיא, לימים שדרות אבא חושי, קיבלה משקל רב במיוחד כחלק מאוטופיה של דרך בין-אזורית שתשרת את כל שכונות הרכס, עם חיבור ליערות הכרמל. רוחבו של הכביש, כפי שנקבע בידי השלטונות, היה 20 מטר, והחזון כלל יצירת שכונות מקבילות משני עבריו. ב-1941, עם התחזקותם של זרמים "ירוקים" בשיח ההתיישבותי והעירוני, הורחבה הדרך ל-30 מטר, וזאת כדי לצמצם את הבינוי שלאורך הכביש וכך להימנע מפגיעה בנוף לעבר הים התיכון. ל"חורשת הארבעים" היה יעוד להישאר גן ציבורי מחוץ לשטח הבנוי האורבני, ולמעשה השטח כולו, מ"המנחיל" ודרומה, הוגדר על ידי הממשלה כשמורת יער, והעירייה תחת שבתי לוי אף היא התנגדה לפיתוח מסיבות אקולוגיות.

בחלוף שני עשורים החלה בנייתה של שכונת דניה - אם כי לא באתר המקורי של "פסגת הכרמל"; וכעבור עשור נוסף, ביולי 1971, אושררה הכרזת מרבית השטחים הפתוחים שנותרו כפארק הכרמל, תוך גניזת חלק מחזונות הבינוי.

עד 1969, שנת מותו של ראש העיר אבא חושי, נקרא הכביש הראשי "דרך דליה", ובשנה זו הוסבה הדרך על שמו.

השכונות הוד הכרמל, רמת גולדה, רמת אלמוגי וסביוני דניה כמו גם קמפוס האוניברסיטה, מהווים כיום חלק מרובע סטטיסטי בשם "רמות הכרמל". אשכול זה קרוי גם "ציר אבא חושי", והוא גובל באחוזה מצפון, בטירת כרמל ממערב, מדרום בפארק הכרמל וממזרח בנשר ובנווה שאנן. ב-2008 גרו בדניה-רבתי 11,090 תושבים, כששטח ממוצע של יחידת דיור ברובע עומד על 154 מ"ר. שני שלישים בקירוב ממשקי הבית מחזיקים בשתי מכוניות או יותר. הילדים לומדים ברובם בבית הספר היסודי "איינשטיין" שבגבול עם אחוזה, ובתיכון אליאנס שב"עמק השמש". כמו כן משרת את הרובע סניף בית הספר התיכון הריאלי שבקמפוס בית בירם באחוזה. לתושבי האזור אין מתנ"ס המשרת אותם כיום, אף כי קיימות תוכניות להקים מתנ"ס כזה עבור שכונות דניה וסביוני דניה בסמוך לבנין יבמ מחקר. אפקטיבית, ממלא מועדון הספורט דניה חלק מתפקידי המתנ"ס השכונתי.

בשנות ה-70 התגלתה תחת מדרכה בדניה מערת נטיפים קטנה, עשירה בזקיפים ובנטיפים בני אלפי שנים^[1].

ב-1992 נוסד מועדון רוטרי "הוד הכרמל", שמאז עוסק ברכישת ציוד לבתי חולים, אימוץ מועדוניות ילדים, מתן מלגות לסטודנטים ואירועי גאלה.

ב-1993 גילתה רשות העתיקות מערת קבורה מסועפת בעת עבודות להרחבת כביש. במערה, שנחצבה בגיר בעידן הסנון, נמצאו 11 דמויות קבורות בשישה כוכים.

דליקות שפרצו ביער הסמוך היוו איום מתמשך על החיים בשכונה, כך בשרפה ב-1989, בשרפה ב-1998 – אז נפגעו 40 בתים, ובשרפה ב-2010.

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניה א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית לשכונה הראשונה אושרה ב-1961, והיא כללה 600 וילות על שטח של 900 דונם, ממערב לכביש חיפה-עספיא. כשנבנתה, החל משנה זו, היא הייתה מנותקת משאר חלקי חיפה. חברת הבנייה הראשונה שבנתה בה הייתה דניה סיבוס, והשם "דניה" הוענק לרחוב הראשון, ודבק בשכונה. העירייה, אמנם, העדיפה לקרוא למקום "הוד הכרמל"^[2], אך שם זה לא אומץ על ידי התושבים. בהמשך יוחס שם הרחוב לדנמרק, והרחובות הבאים שנסללו קיבלו גם הם שמות של מדינות ידידותיות. בשלב מסוים הוצע לקציני חיל הים להתיישב בשכונה^[3]. הם סירבו בשל הריחוק מלב העיר. בחלוקה המוניציפלית של שנות ה-70 עדיין סומנו רחובותיה הדלילים של השכונה כחלק מ"אחוזה", ורק בהמשך הפכה לתת-רובע נפרד.

ב-2008, לאחר סדרה של פריצות לבתים שאירעה לאורך השנה החולפת, התאגדו התושבים והציבו מחסומים מאוישים לא-חוקיים^[4] בפתח הרחובות דניה ושוודיה, ובכך הביאו לצמצום של מעל 90% בהיקף עבירות הרכוש בשכונה. הגבלת הגישה לשכונה עוררה מחאה ציבורית.

בדניה א' מרכז מסחרי, מרכז קהילתי פעיל, שבט של תנועת הצופים העבריים שבט לטם וקופת חולים. תושביה מבוגרים יחסית לממוצע ברובע, והיא נמצאת בראש המדרג הארצי של שכונות היוקרה. נחלים העוברים בה הם נחל עובדיה - שמפריד בינה לבין רמת גולדה שמצפון, ונחל נדר, מדרום. השכונה היא גם שכונת המגורים הגבוהה ביותר בחיפה, והאזור הוא נקודת התחלה לטיולים בפארק הכרמל הסמוך.

דניה ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1971 אושרה בנייה בהמשך לדניה על שלוחה שפורצת מערבה במורדות האוכף. חלק מהאדמות נמנות עם אדמותיו של הכפר א-טירה שנחרב במלחמת העצמאות. הבנייה נמשכה עד שנות ה-90, וכיום הרחובות הקיצוניים נושקים לטירת כרמל. בשכונה מועדון ספורט עם בריכת שחייה ומגרשי טניס וכן מרכז מסחרי שכונתי. המגורים הם בעיקר בבתים דו משפחתיים, ובמעט ווילות בודדות. הרחוב הראשי הוא אברהם שלונסקי. השכונה טובלת בוואדיות ירוקים כמעט מכל עבריה. בין רחוב שלונסקי לרחוב הולנד עובר נחל טירה. מחירי הנכסים בשכונה נמוכים בהשוואה לדניה א'. גם משכונה זו ניתן לצאת לטיולים בשמורת הטבע הסמוכה, דרך הכניסה ברחוב רובינשטיין.

סביוני דניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשיתה נקראה "רמת אדי", אולם בחרה לאמץ את שם הפרויקט שבנתה חברת דניה סיבוס בשנות ה-80. עיריית חיפה העניקה לשכונה את השם "סביוני הכרמל". סביוני דניה נבנתה בשטח תלול מצדן המזרחי של שדרות אבא חושי, לצד דרך 705 היורדת אל העיר נשר. בשנות ה-90, לאחר עשור של שקט בגזרת הנדל"ן בשכונה המבודדת, באה תנופה של בניית מגדלי מגורים רבים ופנטהאוזים. אלו גובלים כיום במגדלים של שכונת קדמת דניה בנשר, ואוכלוסייתם מבוגרת יחסית, במקרים רבים משפרי-דיור, מהם אף שעברו מדניה הוותיקה.

בסביוני דניה חיו ב-2008, 2,110 תושבים. בשנת 2017, הוקם בשכונה מרכז מסחרי קטן.

חלק מהמבנים שנבנו בשכונה הועברו, בעקבות פסיקת בג"ץ משנת 2007, לשטח השיפוט של נשר.