דנילו די-לוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דנילו די-לוקה
TDP2007 ETAP4 pro-cycling.org (8).jpg
די-לוקה בשנת 2007
תאריך לידה 2 בינואר 1976
מקום לידה פסקארה שבאיטליה Flag of Italy.svg
כינוי הרוצח
תחום כביש
התמחות מטפס/מרוצים חד-יומיים
קבוצה נוכחית אקווה א-ספונה
קבוצות עבר ריזו סקוטי (1998)
קנטינה טולו (1999-2001)
סאקו-לונגוני ספורט (2002-2004)
ליקוויגאס (2005-2007)
LPR ברייקס (2008-2009)
קבוצת קטיושה (2011)
הישגי שיא אליפות סבב הפרו טור (2005)
החולצה הוורודה ג'ירו ד'איטליה (2007)
מרוץ אמסטל גולד (2005)
ג'ירו די לומברדיה (2001)
לה פלש ואלון (2005)
ליאז' - בסטון - ליאז' (2007)
הטור של חבל הבסקים (2005)

דנילו די-לוקהאיטלקית: Danilo Di Luca; נולד ב-2 בינואר 1976) הוא רוכב אופני כביש איטלקי מקצועני, הרוכב עבור קבוצת אקווה א-ספונה מהסבב היבשתי המקצועני של ה-UCI. די-לוקה זכה במקום הראשון בסבב הפרו טור של 2005, בג'ירו ד'איטליה של 2007, בג'ירו די לומברדיה של 2001 ובמרוץ ליאז' - בסטון - ליאז' של 2007.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

די-לוקה נולד בספולטורה שבנפת פסקארה. הוא החל את הקריירה המקצוענית שלו בשנת 1998 בקבוצת ריזו סקוטי. הוא הציג את כשרונו כאשר זכה בקטגוריית הרוכבים מתחת לגיל 23 של הג'ירו ד'איטליה. בשנת 1999 הוא עבר לקבוצת קנטינה טולו-אלקסיה אלומיניו, וניצח בקטע הראשון בג'ירו ד'אברוצו של אותה שנה. היה זה ניצחונו הראשון במרוץ מקצועני. הוא נשאר בקבוצה למשך שלוש שנים, והשיג ניצחונות נוספים, כדוגמת הג'ירו די לומברדיה והקטע הרביעי של הג'ירו ד'איטליה המקצועני ב-2001. לאחר מכן הוא עבר לקבוצת סאקו לונגוני-ספורט.

בשל פציעות מרובות ותמיכה מוגבלת מצד הנהלת קבוצתו, די-לוקה לא הגיע להישגים רבים במרוצים חשובים בשנים שלאחר מכן בקבוצת סאקו. ב-2004, הרשויות באיטליה חקרו את די-לוקה בחשד לשימוש בחומרים אסורים. כלפי די-לוקה נטען שהוא שוחח בטלפון עם אדי מצולני, ולכאורה הם דיברו על מוצרים הכוללים חומרים ממריצים. החשדות מנעו מדי-לוקה להשתתף בטור דה פראנס של 2004.‏‏[1]

ליקוויגאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005, עבר די-לוקה לקבוצת ליקוויגאס-ביאנקי, וחבר לרוכבים אחרים כמו מריו צ'יפוליני, דריו צ'וני, סטפנו גרזלי ומגנוס בקסטדט. הוא הוביל את קבוצתו במרוצי הקלאסיקות של האביב. את ניצחונו הראשון במדי ליקוויגאס הוא השיג בקטע הראשון של מרוץ הטור של חבל הבסקים, שבו הוא זכה גם בדירוג הכללי לאחר שגבר על אייטור אוסה בקטע האחרון נגד השעון. הוא זכה במרוצי אמסטל גולד ולה פלש ואלון, ובעקבות כך נטל את החולצה הלבנה של מוביל סבב הפרו טור השנתי.

די-לוקה, שנחשב לפני כן כרוכב המתמחה במרוצים חד-יומיים ובמרוצי קטעים קצרים, הפתיע כאשר זכה להצלחה בג'ירו ד'איטליה של 2005, לאחר שניצח בשני קטעים במרוץ וסיים במקום הרביעי בדירוג הכללי. הוא סיים גם במקום החמישי בטור של פולין, ולאחר שסיים במקום הרביעי באליפות של ציריך, הוא הפך לאלוף סבב הפרו טור של שנת 2005.

בשנת 2006 די-לוקה פרש ראשון מהטור דה פראנס, בשל זיהום. הוא התאושש בהמשך השנה והשתתף בוואלטה אספניה. הוא ניצח במרוץ זה את הקטע החמישי, ולבש את החולצה הזהובה של המוביל במרוץ למשך שני קטעים, לפני שאיבד את ההובלה ליאנז ברייקוביץ'. יכולתו והישגיו של די-לוקה במרוצי הקלאסיקות, בג'ירו ובמרוצים האחרים באותה שנה, היו נחותים בהרבה מהישגיו בשנת 2005.

די-לוקה פתח את עונת 2007 עם זכייה במרוץ מילאנו - טורינו בחודש מרץ, ובמרוץ ליאז' - בסטון - ליאז' באפריל. הוא הגיע למקומות גבוהים גם במספר מרוצי קלאסיקות אחרים באותה שנה. הוא זכה לראשונה בקריירה שלו בג'ירו ד'איטליה, הגרנד טור השני בחשיבותו, לאחר שניצח בשני קטעים וסיים בזמן כולל של כשתי דקות פחות מאנדי שלק שבמקום השני.

לקראת סיום השנה נחשד די-לוקה כי השתמש בחומרים ממריצים במסגרת פרשיית סמים גדולה באיטליה. ב-28 בספטמבר הוא הודח מסגל המשלחת האיטלקית לאליפות העולם באופני כביש, בשל "שערוריית" שימוש בחומרים אסורים.‏[2] די-לוקה הוביל את סבב הפרו טור השנתי לפני הג'ירו די לומברדיה, שהיה המרוץ האחרון של העונה, אך הוא הושעה לשלושה חודשים עם סיום העונה, ואיבד את ההובלה בדירוג הסבב, בשל מעורבותו בפרשיית הסמים.

LPR[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 עבר די-לוקה לקבוצת LPR ברייקס. עונת 2008 הייתה שקטה עבורו, כאשר קבוצתו החדשה לא הוזמנה למרוצים רבים. בג'ירו ד'איטליה די-לוקה לא הצליח לשחזר את הצלחתו מהשנה הקודמת, וסיים במקום השביעי, כשבע דקות אחרי המנצח אלברטו קונטדור. הוא זכה בשנה זו בשני מרוצים, פחותי חשיבות ביחס למרוצים הגדולים - מרוץ הקטעים סטימנה סיקליסטיקה לומברדה והמרוץ החד-יומי ג'ירו דל'אמיליה. ב-2009 ניצח די-לוקה בשני קטעים בג'ירו דל טרניטו, וזומן שוב להשתתף בג'ירו ד'איטליה. הוא ניצח בקטע הרביעי בג'ירו ד'איטליה ובקטע החמישי עבר להוליך את הדרוג הכללי. בקטע העשירי ניצח די-לוקה שנית והגדיל את יתרונו בראש הדרוג. הוא איבד את המקום הראשון לדניס מנצ'וב בקטע ה-12 ועד סוף המרוץ ניסה, ללא הצלחה, לתקוף את מנצ'וב ולהחזיר לעצמו את חולצת המוליך במרוץ - החולצה הוורודה. בסיום דורג שני, בפיגור של 41 שניות אחרי מנצ'וב, כשהוא מסתפק בניצחון בדירוג הנקודות במרוץ.

שיבה לדבוקה אחרי ריצוי עונש ההשעיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2009, התגלה כי שתי בדיקות הסמים שנערכו לדי-לוקה במהלך הג'ירו ד'איטליה נמצאו חיוביות. לפיכך, הושעה די-לוקה מידית מרכיבה על ידי איגוד האופניים הבינלאומי. בפברואר 2010 הוא הושעה לשנתיים (מיולי 2009 ועד יולי 2011) וכמו כן נקנס ב-280,000 אירו. השעייתו קוצרה לאחר ששיתף פעולה עם גופי החקירה האיטלקיים ובינואר 2011 פורסם כי די לוקה חתם חוזה עם קבוצת קטיושה על פיו ירכוב בה בשנת 2011 ללא שכר.‏[3] ב-2011 התחרה, בין היתר, במרוצים בהם השיג בעבר ניצחונות, דוגמת הג'ירו ד'איטליה וליאז'-בסטון-ליאז', אך התוצאות שהשיג לא היו בולטות. ב-2012 החל לרכוב בקבוצה האיטלקית אקווה א-ספונה. הוא הגיע בשנה זו למספר השגים, במיוחד במרוצים חד-יומיים. הוא ניצח במרוץ "GP Nobili Rubinetterie Coppa Città di St" (דרגה 1.1 של ה-UCI) והגיע לפודיום במספר מרוצים נוספים. כמו כן, הוא ניצח בקטע אחד בטור של אוסטריה.

הישגים בולטים כמקצוען[עריכת קוד מקור | עריכה]

2000 - קנטינה טולו
2001 - קנטינה טולו-אקווה & סאפון
2002 - סאקו
2003 - סאקו
2004 - סאקו
2005 - ליקוויגאס-ביאנקי

אלוף סבב הפרו טור

2006 - ליקוויגאס
2007 - ליקוויגאס
2008 - LPR ברייקס
2009 - LPR ברייקס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
פאולו בטיני
(סבב הגביע העולמי)
אלוף סבב הפרו טור
2005
הבא:
אלחנדרו ואלוורדה