דניס פונביזין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דניס פונביזין

דניס פונביזין (14 באפריל 1745 - 12 בדצמבר 1792) (ברוסית:Денис Иванович Фонвизин) היה סופר רוסי מתקופת יקטרינה הגדולה, בין ראשוני המחזאים הרוסים.

פונביזין נולד במשפחה של אבירי המסדר הליבוני שעברו לרוסיה הצארית בתקופת איוואן הרביעי. בתקופתו, שם המשפחה שלו היה "פון ביזין", אך כבר במהלך המאה ה-19 ברוסיה עברו לכתיב הנוכחי. הוא למד בבית הספר ליד אוניברסיטת מוסקבה והשלים את השכלתו באוניברסיטה עצמה. בשנת 1760 נסע עם חבריו לסנקט פטרסבורג. בעיר זו הכיר את מיכאיל לומונוסוב ולראשונה ראה הצגת תיאטרון. בשנים 1761-1769 בהתאם להזמנת סוחר ספרים מוסקבאי הוא תירגם ספרים מגרמנית ומצרפתית. במקביל לעבודות התרגום הוא החל לכתוב בעצמו. התרגומים והכתיבה עזרו לו גם בקידום בשרות המדינה עד שהתמנה לעוזרו של אחד השרים. בשנת 1769 הוא הוזמן להקראת מחזה שלו "בריגדיר" לפני יקטרינה הגדולה. במהלך הקראות נוספות הוא הכיר את ניקיטה פנין והתקרב אליו. בשנת 1769 הוא התמנה לעוזר של פנין ונמנה עם מקורביו. קצת לפני מותו של פנין ובהנחיתו, כתב פונביזין מאמר על תקופת שלטונה של הקיסרית. המאמר כולל ביקורת נוקבת על הנעשה במדינה, שיטת המקורבים-מאהבים וממליץ על שינויים שלטוניים, כולל הנהגת החוקה למדינה.

בשנת 1777 נסע לצרפת והתגורר בה תקופה ארוכה יחסית. במכתביו משם תיאר את החברה הצרפתית ועשה השוואות בינה לבין החברה הרוסית. בשנת 1782 פרסם מאמר בשם "מחשבות על החוקים הנדרשים" (Рассуждение о непременных государственных законах) שהיה מיועד לפאבל הראשון. הוא ציין שללא הקלות ייתכן מרד איכרים חדש.

החל משנת 1782 פרסם סדרת מאמרים בירחון של האקדמיה הרוסית למדעים שעל חבריה נמנה משנת 1783. פונביזין ביקר בחריפות את השלטון, את חוסר השקיפות במערכת המשפטית, את חוסר היושר בין האצילים ואת שיטת המקורבים. המאמר האחרון בסדרה נאסר לפרסום.

לאחר מותו הוטמן במנזר אלכסנדר נבסקי בסנקט פטרסבורג.

פונביזין נחשב אחד המייסדים של הספרות הרוסית. הוא תרם בתחום המחזות ובתחום הפובליציסטיקה.

אלכסנדר פושקין העריך מאוד את יצירותיו.

המחזות העיקריים:

  • קוריון, 1764
  • בריגדיר, 1766-1769
  • נער מתבגר, 1781
  • המורה הטוב
  • בחירת העוזר האישי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]