דני יתום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דני יתום
Yatom dani.jpg
תאריך לידה 15 במרץ 1945
כנסות 16, 17
סיעות העבודה-מימד-עם אחד, עבודה-מימד
דני יתום
השתייכות צבא הגנה לישראל
המוסד
תקופת שירות 1963 - 1996 (צה"ל)
1996 - 1998 (המוסד)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים

סגן מפקד סיירת מטכ"ל
מפקד גדוד 195
קצין אג"ם של אוגדה 252
למפקד חטיבת שריון במילואים
קצין אג"ם של גייסות השריון
מפקד חטיבה 14
ראש חטיבת תורת השריון
ראש מחלקת מחקר ופיתוח
המזכיר הצבאי של שר הביטחון
מפקד אוגדה 162
ראש אגף תכנון
אלוף פיקוד מרכז
המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
ראש המוסד

מלחמות וקרבות

מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מבצע איזוטופ
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון

עיטורים

עיטור המופת  עיטור המופת

תפקידים אזרחיים

חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה

דני יתום (נולד ב-15 במרץ 1945), אלוף בצה"ל, ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים וחבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה.

תוכן עניינים

[עריכה] קריירה צבאית

יתום נולד וגדל בשכונת עין התכלת בנתניה. בשנת 1963 התגייס לצה"ל והתנדב לסיירת מטכ"ל. יתום עבר טירונות צנחנים ולאחר מכן מסלול הכשרה כלוחם ביחידה וכן הכשרה כמפקד כיתה[1]. לאחר תום המסלול השלים בהצטיינות קורס קציני חי"ר[2] ובסיומו שב ליחידה כמפקד צוות. בעת שהיה בדרגת סגן הוענק לו עיטור המופת[3]. בהמשך שימש יתום כמפקד פלוגה ביחידה והשתתף במבצע תשורה[4]. כמו כן שימש כסגנו של אהוד ברק בעת שהלה שימש כמפקד היחידה. בתפקידו זה השתתף בין השאר בפעולת ההשתלטות על מטוס סבנה[5]. בשנת 1972 עבר לחיל השריון, ושירת במשך 10 שנים ביחידותיו. יתום היה סמג"ד גדוד 195 ("אדם") של חטיבה 401, ולחם במלחמת יום הכיפורים בקרבות חזית הדרום. מיד לאחר המלחמה שימש כמפקד הגדוד. לאחר מכן מונה לקצין אג"ם של אוגדה 252 ולמפקד חטיבת שריון במילואים. לאחר תקופת השתלמות בארצות הברית מונה לקצין אג"ם של גייסות השריון, ובשנים 19801981 פיקד על חטיבה 14, חטיבת שריון סדירה. לאחר מכן שימש כראש חטיבת תורת השריון, קודם ב-1982 לדרגת תת-אלוף ומונה לראש מחלקת מחקר ופיתוח, לאחר חצי שנה התמנה למזכירו הצבאי של שר הביטחון משה ארנס. בשנים 19851986 שימש מפקד אוגדה 162 ובשנת 1987 קודם לדרגת אלוף ומונה לראש אגף תכנון. בשנים 19911993 כיהן כאלוף פיקוד המרכז. בשנים 19931996 כיהן כמזכיר צבאי[6] לראש הממשלה ולשר הביטחון, בעת שיצחק רבין ואחריו שמעון פרס כיהנו בתפקידי ראש הממשלה ושר הביטחון.

יתום סיים תואר במתמטיקה ובמדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים.

[עריכה] לאחר פרישתו מצה"ל

בשנים 19961998 כיהן כראש "המוסד". עמד בראש "המוסד" בעת ההתנקשות בח'אלד משעל על אדמת ירדן בשנת 1997. יתום היה ראש "המוסד" הראשון ששמו הותר לפרסום באמצעי התקשורת, ובכך נסדקה מעט העמימות סביב "המוסד".

בין 1999 ל-2001, שימש כראש המטה המדיני-ביטחוני של ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק.

בשנים 20012003 היה יושב ראש מועצת המנהלים של חברת "כור מתכת".

[עריכה] קריירה פוליטית

בשנת 2003 נבחר יתום לראשונה לכנסת, מטעם מפלגת העבודה. הוא כיהן בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בוועדת הכספים ובוועדת הכנסת, וכן עמד לתקופה מסוימת כיושב ראש הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים ושימש כיושב ראש השדולות למען חיילי החובה ולמען גדר ההפרדה. במהלך כהונתו יזם יחד עם אחיו, חבר הכנסת אהוד יתום, תיקון חקיקה שביטל את ההוראה שקובעת כי אלמני צה"ל שנישאו מחדש ימשיכו לקבל קצבת שארים רק אם נישואיהם החדשים פקעו בתוך עשרים שנים מיום שנישאו. כמו כן יזמו השניים במשותף תיקון בחוק המועצות האזוריות (בחירות) שאיפשר את השתתפותם של חיילים בבחירות למועצות האזוריות באמצעות קלפיות מיוחדות לחיילים, בדומה לבחירות הכלליות ולבחירות ליתר הרשויות המקומיות. בנוסף, היה בין יוזמי חוק הקרינה הבלתי מייננת, המסדיר את הפיקוח על מקורות הקרינה הבלתי מייננת.

בשנת 2006 נבחר מחדש לכנסת ה-17. בכנסת זו המשיך לכהן בוועדת החוץ והביטחון, וכן כיהן כחבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט. הוא גם המשיך לעמוד בראש השדולה למען גדר ההפרדה. יתום קידם, יחד עם חבר הכנסת אבשלום וילן, את חוק שירות המילואים, והצעת חוק נוספת, שיזם יחד עם גלעד ארדן, המרחיבה את הוראות חוק הלוואות לשכר לימוד כך שיחולו גם על סטודנטים לתואר שני, אושרה בקריאה ראשונה.

בשנת 2007 התמודד יתום על ראשות מפלגת העבודה מול אהוד ברק, עמי איילון, אופיר פינס-פז ועמיר פרץ, אולם זכה רק במקום האחרון ולקראת הסיבוב השני, הביע תמיכה באהוד ברק‏‏ [7].

ב-2 ביולי 2008 התפטר מהכנסת, בשל המשך תמיכת מפלגת העבודה בממשלת אולמרט ותחושתו, כי אינו יכול להשפיע כחבר הכנסת[8]. לאון ליטינצקי החליף אותו בכנסת.

[עריכה] משפחתו

יתום נשוי ואב לחמישה ילדים ומתגורר בכוכב יאיר. אחיו, אהוד יתום, שימש כחבר הכנסת, ואח נוסף שלו היה בכיר במערכת הביטחון.

[עריכה] ספרו

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ דני יתום, "שותף סוד: מסיירת מטכ"ל ועד המוסד", ידיעות ספרים, 2009, עמודים 83-84.
  2. ^ דני יתום, "שותף סוד: מסיירת מטכ"ל ועד המוסד", ידיעות ספרים, 2009, עמוד 134.
  3. ^ עיטור המופת שהוענק לדני יתום, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל.
  4. ^ דני יתום, "שותף סוד: מסיירת מטכ"ל ועד המוסד", ידיעות ספרים, 2009, עמוד 84.
  5. ^ עידן סונסינו, אתר צה"ל, ‏"ברוב לילותיה, סיירת מטכ"ל עסוקה במבצעים מודיעיניים חשאיים", באתר צה"ל, 11 במאי 2012.
  6. ^ רינת אביגור, איש הצללים, "במחנה", 3 בפברואר 2010
  7. ^ ‏מזל מועלם, עמי אילון: מרכז המפלגה יחליט האם לשבת בממשלה, באתר הארץ, 5.6.2007‏
  8. ^ מרב דוד, ‏ח"כ דני יתום פורש: רה"מ כשל במבחן המוסרי, באתר nrg מעריב, 30.6.2008


יושבי ראש הוועדה לבעיית העובדים הזרים של הכנסת

יצחק כהן, אופיר פינס-פז | יאיר פרץ, איוב קרא, יורי שטרן | רן כהן, דני יתום | רן כהן | יעקב כץ, ניצן הורוביץ

דגל ישראל
ראשי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים

ראובן שילוח · איסר הראל · מאיר עמית · צבי זמיר · יצחק חופי · נחום אדמוני · שבתי שביט · דני יתום · אפרים הלוי · מאיר דגן · תמיר פרדו

מפקדי פיקוד המרכז (פקמ"ז)

צבי איילון · יוסף אבידר · צבי איילון · צבי צור · מאיר עמית · יוסף גבע · עוזי נרקיס · רחבעם זאבי · יונה אפרת · משה לוי · אורי אור · אמנון ליפקין-שחק · אהוד ברק · עמרם מצנע · יצחק מרדכי · דני יתום · נחמיה תמרי · אילן בירן · עוזי דיין · משה יעלון · יצחק איתן · משה קפלינסקי · יאיר נוה · גדי שמני · אבי מזרחי · ניצן אלון

ראשי אגף התכנון (אג"ת)

אברהם טמיר · נתן שרוני · אהוד ברק · מנחם עינן · אביהו בן-נון · דני יתום · עמרם מצנע · עוזי דיין · שאול מופז · שלמה ינאי · גיורא איילנד · יצחק הראל · עידו נחושתן · אמיר אשל · נמרוד שפר

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא