דני קרוון

דני קרוון
דני קרוון (2011)
תאריך לידה	7 בדצמבר 1930
מקום לידה	תל אביב
תחום יצירה	פיסול

דני קרוון (נולד ב-7 בדצמבר 1930) הוא פסל, מעצב תפאורות וצייר ישראלי, חתן פרס ישראל בשנת 1977.

ביוגרפיה

קרוון נולד בתל אביב. אביו, אברהם, היה אדריכל עירוני ומעצב נוף בתל אביב של שנות ה-40 ועד שנות ה-60. קרוון עבר לאחר מכן להתגורר בקיבוץ הראל. למד אמנות בבצלאל והמשיך בלימודיו בפירנצה ופריז.

בשנות השישים התמקד בפיסול אנדרטאות בבטון, כאנדרטת חטיבת הנגב ליד באר שבע [1]. עבודות נודעות נוספות שלו הן הקיר הדרומי של אולם מליאת הכנסת [2] - המכונה "שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך" (על פי תהילים קכ"ו, פסוק 6), קיר העץ הקדמי של אודיטורים הכנסת [3] כיכר הסובלנות על שם יצחק רבין בפריז והכיכר הלבנה בפארק וולפסון בתל אביב.

מאז שנות השמונים בנה קרוון מספר עבודות אמנות אדריכליות בפריז, ביניהן גן סובלנות על שם יצחק רבין בכיכר אונסק"ו ותכנון ציר ארוך בסרז'י פונטואז (Cergy pontoise), שלאורכו מאירה קרן לייזר את שמי העיר.

בשנת 1984 שימש כמרצה אורח ב"אקול דה בוז אר" בפריז, וזכה בתואר "אמן השלום" של אונסק"ו ב-1996, בפרס "טבעת הקיסר" הגרמני ופרס הקיסר של יפן. באותה שנה הושלמה עבודתו "מגדל הדמעות" במוזיאון חיל השריון המשתלבת בבניין מצודת טגארט בלטרון. בחורף 2007 נערכה לקרוון תערוכה רטרוספקטיבית מקיפה במוזיאון תל אביב לאמנות שלוותה בקטלוג רחב היקף אך יש שהחשיבוהו לחלש ומאכזב מבחינה תוכנית. בהמשך שנת 2011 עתידה להחנך בליבה של תל אביב "כיכר התרבות" בתכנונו. באותה שנה, נחנך פרויקט האמנות הציבורית הגדול ביותר: אקס מז'ור, לאורך ציר מרכזי בעיר סרז'י פונטואז ליד פריז, שאורכו כמה מאות מטרים. הצבע האדום שולט במבנה. הפרויקט נבנה במשך כשלושים שנים.

כיום חי ועובד קרוון בתל אביב, פריז ופירנצה. בתו נשואה למאייר הישראלי יזהר כהן.

בשנת 2009 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון.‏

יצירות קבע מרכזיות

• אנדרטת חטיבת הנגב, באר שבע, 1963-1968
• כיכר לבנה, תל אביב 1977-1988
• מגדל יד לשריון, לטרון
• "הציר המרכזי" (Axe Majeur), סרז'י פונטואז, 1980
• "מעלות", בין קתדרלת קלן למוזיאון לודוויג, קלן, 1980-1986
• "דרך האור", הפארק האולימפי בסיאול, 1986-1987
• "כיכר הסובלנות" (לזכר יצחק רבין), משרדי אונסק"ו, פריז, 1993-1996
• "צפון", דיסלדורף 1990 - דיסקת פלדה בכניסה הצפונית לבית הנבחרים של מדינת נורדריין-וסטפאליה
• "נתיב זכויות האדם", נירנברג, 1989-1983
• "מעבר, מחווה לוולטר בנימין", פורבו, קטלוניה, 1990-1994
• "דרך הגן הנסתר", ספורו, 1992-1999
• "גן המייסדים, חדרה, 1995-1999
• "גן הזכרונות", דואיסבורג, 1996-1999
• "מעיין", מוזיאון האומנות של נפת מיאזאקי, 1993-1995
• "נתיב השלום", ניצנה, 1996-2000
• שדרת שארל דה-גול, לה דפאנס, 1989-2000
• "בראשית", נפת קגושימה, 2000
• האנדרטה לזכר בית הכנסת ברגנסבורג, 2005

גלריה

• 

  אנדרטת חטיבת הנגב, 1963-8
  באר שבע

• 

  פסל ברזל, 1963-67
  בית המשפט המחוזי, תל אביב-יפו

• 

  סביבה פיסולית, 1963-67
  בית המשפט המחוזי, תל אביב-יפו

• 

  מעץ הדעת לעץ החיים, 1964
  מעונות הסטודנטים במכון ויצמן למדע, רחובות

• 

  שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך, 1966
  מליאת הכנסת, ירושלים

• 

  אנדרטה לזכר קורבנות השואה, 1972
  ברונזה ואבן
  מכון ויצמן למדע, רחובות

• 

  כיכר לבנה, 1977-1988
  פארק וולפסון, תל אביב-יפו

• 

  מעלות, 1980-86
  מוזיאון מחוז מיאזאקי, יפן

• 

  דרך זכויות האדם, 1989-1993
  נירנברג, גרמניה

• 

  מעבר, מחווה לוולטר בנימין, 1990-4
  פורטבו, ספרד

• 

  נתיב השלום, 1996-2000
  ניצנה

• 

  מדבר, 1999
  גן הפסלים ע"ש לולה בר אבנר, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפו

• 

  פרדס, 2007
  מיצב ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפו

• 

  מתחם הבימה, 2011
  תל אביב-יפו

• 

  "צפון" בכניסה לבית הנבחרים של מדינת נורדריין-וסטפאליה בדיסלדורף

• 

  אנדרטה לזכר קורבנות השואה, 1972, מכון ויצמן למדע.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דני קרוון בוויקישיתוף

• האתר של דני קרוון
• דני קרוון בביאנלה לאדריכלות בוונציה 2006
• דני קרוון באתר הכנסת
• שלום מאת: אריה לובה אליאב, דני קרוון
• מאמר: כבשת הרש של ימנו- מאת דני קרוון
• דנה גילרמן, אני חייט לפי מידה, באתר הארץ (4.3.2008)
• טיפים לאמנים מתחילים עם דני קרוון, עכבר העיר, 12.1.2009
• אדריכלות בפריז: לגעת בשמש, לגעת ברוח - כתבה על עבודותיו של קרוון בפריז, באתר מסע אחר
• עקיבא אלדר, דני קרוון חוגג 80 במצב רוח לוחמני, באתר הארץ, 18/12/10
• נועם דביר, הכיכר והחלום: דני קרוואן מדבר על כיכר התרבות שתכנן, באתר הארץ, 1 באפריל 2011
• מיכאל יעקובסון, האנדרטה לחטיבת הראל בגן סאקר, Xnet, 26.04.11.
• צבי אלגת, "הכותל המזרחי של משכן הכנסת", מעריב, 12 באוגוסט 1966
• יונת נחמני, איזה ריח יש לרמברנט?, כלכליסט, 20 בספטמבר 2011