דני רבינוביץ

דני רבינוביץ
	אין תמונה חופשית
לידה	8 בדצמבר 1954 (בן 69); חיפה, ישראל
ענף מדעי	מדעי החברה
מקום לימודים	בית הספר הריאלי העברי בחיפה; אוניברסיטת לונדון; אוניברסיטת קיימברידג' ;
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב
	האתר הרשמי

דני רבינוביץ (נולד ב-8 בדצמבר 1954) הוא פרופסור בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בנושאים של איכות הסביבה, התחממות גלובלית, זהות לאומית וגלובליזציה. זוכה פרס פראט לשנת 2011.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דני רבינוביץ נולד וגדל בחיפה, הוא למד בבית הספר הריאלי והיה חבר בתנועת הצופים בעיר. אביו היה לני רבינוביץ, שופט בבית המשפט המחוזי בחיפה, ואמו - מורה לפסנתר. את השירות הצבאי התחיל כחבר בגרעין נח"ל עם חבריו מהצופים ובהמשך שימש מדריך ידיעת הארץ. הוא שירת בפיקוד מרכז, וכך למד להכיר את הגדה המערבית, בקעת הירדן ומדבר יהודה. בתום שירותו הצטרף לצוות המדריכים של בית ספר שדה צוקי דוד שהפעילה החברה להגנת הטבע ליד מנזר סנטה קתרינה בדרום סיני.

בשנת 1979 יצא רבינוביץ לאוניברסיטת לונדון ועשה תואר ראשון במדעי הסביבה. אחר כך עשה את עבודת הדוקטורט שלו באנתרופולוגיה חברתית באוניברסיטת קיימברידג'. לצורך עשייתה עבר עם אשתו ובתו בדצמבר 1987 להתגורר בנוף הגליל (נצרת עילית דאז) כדי לבצע בעיר עבודת שדה. נושא העבודה היה היחסים בין הרוב היהודי לבין ערביי ישראל.

משנת 1991 הוא מלמד במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולגיה באוניברסיטת תל אביב. שימש כנשיא האגודה האנתרופולוגית הישראלית. היה פעיל ברשימת עיר לכולנו בתל אביב. בין השנים 2000 ל-2004 כיהן כיו"ר הוועד המנהל של ארגון "גרינפיס הים התיכון" וכחבר במועצה הבינלאומית העליונה של הארגון, ומאז שנת 2005 הוא חבר בוועד המנהל של גרינפיס בבריטניה. בשנת 2013 מונה לראש בית הספר ע"ש פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2002 יצא ספרו המשותף עם ח'אולה אבו בכר, "הדור הזקוף". הספר דן בדור השלישי של הערבים בישראל, כדור שלא חושש להילחם על זהותו הלאומית הפלסטינית, זאת בניגוד לדור ההורים, שאותם הגדירו "הדור השחוק" ואת הסבים "דור השורדים", שעסקו בלחימה על הישרדות.

נשוי לאירוס, איתה ערך ותרגם את המהדורה הישראלית של הספר "כל אחד יכול: 50 דרכים להציל את כדור הארץ" (1993), ואב לשלושה. בנו יונתן רבינוביץ' הוא כדורסלן ששיחק ב-2017 בנבחרת העתודה של ישראל^[1].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Mixed Towns, Trapped Communities: Historical Narratives, Spatial Dynamics, Gender Relations and Cultural Encounters in Palestinian Israeli Towns, by Daniel Monterescu (Editor), Dan Rabinowitz (Editor), Ashgate Publishing Limited, 2007
Overlooking Nazareth: The Ethnography of Exclusion in Galilee, Cambridge University Press, 1997

כוחות מניעים : כביש חוצה ישראל והפרטת תשתיות אזרחיות בישראל עם איתי ורדי, מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"א 2010.
הנה זה בא: כיצד נשרוד את שינויי האקלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009
הדור הזקוף עם ח'אולה אבו בכר, הוצאת כתר, 2002
שקספיר בג׳ונגל: על מפגשים בין תרבותיים, דביר בשיתוף עם מכון ון ליר בירושלים, 1988
רוח סיני, איור גד אולמן, אדם מוציאים לאור, 1987