דני רובס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דני רובס
Danny Robas.jpg
מידע כללי
תאריך לידה 24 בדצמבר 1957
מקום לידה קיבוץ שובל, ישראל ישראל
שנות פעילות 1983— היום
סוגה פופ, רוק

דני רובס (נולד ב-24 בדצמבר 1957) הוא זמר יוצר, פזמונאי, מלחין ומעבד ישראלי.

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

רובס נולד בקיבוץ שובל, לאבא יוצא מרוקו, ואמא ילידת מצרים, בשנת 1957 וגדל ברחובות. את שירותו הצבאי עשה כמפקד סוללה (מ"פ) בחיל התותחנים והשתחרר בדרגת סגן. בתחילת שירותו במילואים המשיך לשרת כקצין תותחנים, אך לאחר מספר שנים הפך לזמר מילואים וכן לבוחן עבור הלהקות הצבאיות.

אחיו הצעיר יואב נפטר מסרטן בהיותו חייל, במהלך מלחמת לבנון. רובס כתב עליו את השירים "מחר הוא יחזור" ו"מכתב קטן". את שני השירים הוא התקשה לבצע בהתחלה בעצמו ולכן מסר אותם ללהקה צבאית.

רובס היה נשוי שנים רבות לדינה ולזוג שלוש בנות. בתו השנייה, רוני רובס, מופיעה כזמרת ליווי בחלק מהופעותיו בשנים האחרונות. בשנת 2008 נולד לו נכד ראשון מבתו הבכורה. ביוני 2009 נישא רובס לזמרת אילאיל תמיר, בתו של יהודה תמיר מלהקת "חלב ודבש"[1], ובשנת 2011 נולדה בתם המשותפת.[2]

[עריכה] קריירה מוזיקלית

את דרכו המוזיקלית החל רובס כגיטריסט ליווי לזמרים מצליחים ביניהם אריק סיני, מתי כספי (כנגן באלבומו של כספי "שירים במיץ עגבניות") ושלמה ארצי (השתתף כנגן באלבומיו "מקום", "תרקוד", "לילה לא שקט" ו"חום יולי אוגוסט").

בשנת 1989 הופיע במופע חד פעמי לילדים בשם "הפסטיבל" ובו שר עם בנותיו גל ורוני את השיר "בכפר קטן ליד ההר". השיר זכה להשמעות ברדיו ואף צולם לערוץ הראשון אולם לא יצא מעולם בתקליטור.

בשנים 1997–1999 שימש רובס כמנהל האמנותי של פסטיבל ערד.

בסוף שנות ה-90 השתתף רובס בהרכב "4X4" (יחד עם אורי הרפז, דני ליטני ויואל לרנר). לאחר הוצאת אלבומם הכושל ופירוק ההרכב, המשיך להופיע עם ליטני במופע משותף שבו שרו השניים ממיטב שיריהם.

רובס ידוע באהבתו ללהקת הביטלס והוא נוהג לבצע כמה משיריהם בהופעותיו. בשנים 1993–1994 העלה מופע בשם "שיהיה" שהוקדש כולו לשירי הלהקה בתוספת השיר "רכבות 68-80-88" שכתב לזכר ג'ון לנון. במופע ליוו אותו הקלידן דובי אנגלר והגיטריסט עמית יורגנסון. בשנות ה-2000 חזר להופיע מדי פעם במופע משירי הביטלס בשם "דני רובס שר ומספר ביטלס", לעתים עם יורגנסון, ובשנים האחרונות גם עם אשתו אילאיל תמיר ובתו רוני רובס כזמרות ליווי.

פרט לשירים שביצע בעצמו, רובס כתב, הלחין ועיבד שירים לאמנים רבים, ביניהם אריק סיני ("אחת מהבוהמה" (במקור נכתב לאסתי כץ), "מעמיד פנים"), אילנית, נורית גלרון ("מה אתה חושב" לאלבום "נגיעה אחת רכה"), סקסטה ("חנות צעצועים", לפסטיבל שירי הילדים מספר 13), ורדינה כהן ("נוסעת בעקבות האהבה", "הרגע האחרון" ורבים נוספים), הראלה בֵר, פנינה רוזנבלום ("תמיד אישה", לקדם אירוויזיון 1983) ואופירה יוספי.

[עריכה] רדיו וטלוויזיה

בשנות ה-80 השתתף רובס בתוכנית הרדיו "מה יש" שהגישו אברי גלעד וארז טל בגלי צה"ל, בתפקיד ג'ימי אוחנה – זמר אשר כדבריו "שר נכסי צאן ברזל (או נכסי בקר נחושת) של הזמר העברי" בגרסה  פרודית. בתחילת שנות ה-90 הגיח לכמה הופעות אורח בתוכנית הטלוויזיה של השניים "העולם הערב" (בתפקידים אחרים). רובס נוהג להפגין הומור גם בהופעותיו.

רובס השתתף למשך תקופה קצרה בתכנית הטלוויזיה "רואים 6/6" וכמו כן החליף את גידי אורשר והגיש את פינת הקולנוע בתוכנית "זהו זה" בטלוויזיה החינוכית.

בשנת 2007 החל להגיש את התוכנית "ציפורי לילה" בגלי צה"ל מדי מוצאי שבת. התוכנית חולקה לשניים: בשעה הראשונה השמיע שירים אהובים עליו וסיפר את הסיפורים מאחוריהם; השעה השנייה הוקדשה לאלבום שלם של אמן אהוב ורובס סקר את שירי האלבום והשמיע אותם במלואם. התוכנית ירדה באפריל 2010 והוחלפה ב"ציפורי לילה מתגעגעות" עם שחר סגל ורועי בר נתן; רובס התארח בה באוגוסט אותה שנה.

בשנת 2009 הגיש רובס עם איה כורם את תוכנית הטלוויזיה "דואט ישראלי" בחינוכית 23. בכל תוכנית התארח מוזיקאי ישראלי לפגישה אינטימית עם כורם ורובס. השלושה שוחחו על מקורות ההשראה ועל תהליך היצירה וניגנו ושרו משיריו של האורח.

[עריכה] אלבומים

אלבום הבכורה של רובס, "מסגרות", יצא בסוף 1983 בעיבודו ובהפקתו המוזיקלית של מתי כספי. מן האלבום זכור במיוחד השיר "אני בא הביתה מהלילה". האלבום, שלא הצליח מבחינה מסחרית, הגיע למעמד אלבום זהב רק בתחילת 2008, כעבור כ-25 שנה, בעקבות הצלחת אלבומיו הבאים של רובס.

אלבומו השני של רובס, "פנים ושמות", יצא ב-1987 בהפקתו המוזיקלית של נתן כהן. האלבום הצליח יותר מן הקודם והגיע למעמד אלבום פלטינה. השירים הבולטים בו הם "פנים ושמות", "לא נרדמת תל־אביב", "זה לא אני" ו"מחר הוא יחזור". בעקבותיו יצא רובס למסע הופעות ביחד עם "להקתו" - הקלידן דובי אנגלר.

אלבומו השלישי של רובס, "בדרך אל האושר", יצא ב-1989, וזכה להצלחה רבה אף יותר. השירים הבולטים בו הם "בדרך אל האושר" ו"איך הוא שר", שיר שרבים חושבים שנכתב על הזמר זוהר ארגוב אך רובס הבהיר שהוא כתב את השיר על זמרים נערצים שהידרדרו לסמים (כמו ג'ניס ג'ופלין או ג'ים מוריסון). רובס זכה בתואר "זמר השנה", ויצא בהופעה עם להקה מלאה שכללה בנוסף לאנגלר גם בסיסט (אלי בקל), מתופף (רן ורד) וזמרת ליווי (שירלי יובל, שפתחה בהמשך בקריירה עצמאית). המופע הצליח מאוד, ורובס הופיע איתו גם בפני ישראלים בחו"ל.

אלבומו הרביעי של רובס, "בגוף ראשון", שיצא ב-1991, הופק בהפקה צנועה ולא שִחזר את הצלחת האלבום הקודם, ובלטו בו בעיקר השירים "זה לא קל לאהוב אותך" ו"רכבות 68-80-88", העוסק בזמר ג'ון לנון ובמותו.

ב-1993 הוציא רובס אלבום נוסף, "ברושים וחמניות", ויצא גם במופע בשם דומה. באלבום בלטו בעיקר השירים "גרעינים", "ברושים וחמניות", "הבן של הקוסם" וגרסת הכיסוי לשיר שכתב רובס לאסתי כץ "אני מִדבר".

ב-1994 הוציא רובס אוסף ראשון בשם "עשור או שאני יורה", אשר כלל הקלטה של השיר "לא נרדמת תל אביב" בהופעה חיה מ-1989 בערד וביצוע ראשון שלו לשיר "הצגה" שבוצע במקור ע"י להקת פיקוד הדרום.

ב-1996 הוציא רובס אלבום שישי במספר, "ככה אני אוהב" (ובלעז: "That's the way a-ha a-ha"). השיר המוכר ביותר מהאלבום, "מכתב קטן", שביצע רובס יחד עם אופירה יוספי, הפך לשיר פופולרי בטקסי זיכרון.

רק ב-21 בפברואר 2008 הוציא רובס את אלבומו השביעי "משהו חדש מתחיל" בניהולו האמנותי ובהפקתו המוזיקלית של אורי זך. הסינגל הראשון מתוכו, שיר הנושא, שהלחין רובס למילים של אילאיל תמיר, יצא ב-24 בדצמבר 2007. אחריו יצאו הסינגלים "את לא כאן איתי", "גילי" ו"אנחנו זמן עבר".

[עריכה] דיסקוגרפיה

[עריכה] אוספים

[עריכה] מסגרות אחרות

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ דני רובס התחתן בפראג, 4 ביוני 2009
  2. ^ דני רובס מוקיר תודה למרכז רפואי העמק, 13 ביוני 2011
מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%93%D7%A0%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A1&oldid=11995613
כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא