דני שפירא
| דני שפירא | ||
|---|---|---|
|
||
| נולד | 11 בינואר 1925 | |
| מקום לידה |  ירושלים, ישראל |
|
| השתייכות |  ההגנה
|
|
| תקופת שירות | 1940–1988 | |
| דרגה |  אלוף משנה |
|
| תפקידים צבאיים | ||
| מלחמות וקרבות |
|
|
דני שפירא (נולד ב-11 בינואר 1925) מראשוני טייסי חיל האוויר הישראלי, טייס ניסוי בחיל האוויר ולאחר מכן טייס ניסוי בתעשייה האווירית.
שפירא נולד כדור חמישי בישראל, בירושלים וגדל בחיפה, אחד משלושה בנים לאסתר ונחום, עובד מתכת ונהגו של שמואל יוסף פבזנר. הצטרף להגנה ב-1940 ולקלוב התעופה לישראל. שפירא למד בבית ספר מקצועי-תיכוני, בסמ"ת שליד הטכניון והוכשר כחרט מתכת. ב-1944 קיבל רישיון תעופה פרטי. בנובמבר 1947 גויס לשירות אוויר וביצע טיסות סיור, תובלה והצנחה של מזון ושל נשק ליישובים נצורים. במאי 1948 נשלח לקורס טיס באקדמיה של חיל האוויר הצ'כוסלובקי.
שפירא אחראי, יחד עם מוטי הוד, על הבאת מטוסי הספיטפייר לישראל, כל זאת כשהיו טייסים צעירים בעלי פחות מ-130 שעות טיסה, וניסיון של 7 שעות טיסה בלבד על הספיטפייר. במסגרת המבצע, שנקרא "ולוטה 2", הם טסו לישראל עם המטוסים מצ'כוסלובקיה דרך יוגוסלביה לישראל. מכשירי הקשר הוצאו מהמטוסים על מנת שיהיה מקום לעוד דלק.
שפירא הוא בוגר קורס הטיס הראשון של חיל האוויר שהתקיים בחצור (ומכונה קורס 2-). הוא, יחד עם מוטי הוד, לימים מפקד חיל האוויר, ישעיהו גזית וטיבי בן שחר היה לראשון שזכה לקבל את כנפי הטיסה הישראליות.
שפירא שירת כטייס קרב בטייסת הקרב הראשונה, משימתו המבצעית הראשונה הייתה טיסת צילום בסוריה ב-31 במאי 1949, תקלה טכנית אילצה אותו לשוב לבסיס והוא השלים את המשימה למחרת. באוגוסט 1951 עזב את טייסת 101 ויצא להסבה למטוסים דו-מנועיים ובנובמבר נשלח לאנגליה לקורס הסבה למטוסי מוסקיטו יחד עם חמישה טייסים נוספים. עם שובו לישראל היה בצוות ההקמה של טייסת 109, טייסת מטוסי ה מוסקיטו הראשונה, והיה מראשוני הטייסים בחיל האוויר על מטוס הגלוסטר מטאור. ב-1955 היה סגן מפקד משלחת חיל האוויר לצרפת לבחינת מטוסי המיסטר 2, שהוחלט בעקבות המלצת הטייסים לא להביאו ולהמתין למיסטר 4, בעודו בצרפת עבר הסבה למטוסי אוראגן וסייע בהבאתם לישראל. באוקטובר 1955 היה שותף בהקמת טייסת 113, טייסת מטוסי אוראגן. ב-1956 ובמלחמת סיני היה סגן מפקד טייסת 101 ולקראת מלחמת סיני הביא מטוסי מיסטר 4 רבים מצרפת לישראל. ביולי 1956 התמנה למפקד טייסת 115, טייסת מטוסי הצילום הראשונה. במלחמת סיני חזר לטייסת 101 כסמ"ט ב' ונלחם עימה בקרבות בסיני. אחרי המלחמה, התמנה לטייס בוחן בכיר וניהל את טיסות ההעברה של המטוסים שנרכשו בצרפת, עבר קורס טייסי ניסוי בצרפת, בחן והמליץ על קליטת מטוס המיראז' 3 לחיל האוויר.
במהלך הקריירה שלו צבר שפירא מספר הישגים בולטים: הוא היה הטייס המערבי הראשון שהטיס את מטוס המיג 21 (שהביא לישראל מעיראק מוניר רדפא), הטייס הישראלי הראשון שחצה את המהירות מאך 2, אחד הטייסים הראשונים בעולם שהטיסו מיראז' עם מנוע רקטי והטייס הישראלי שהטיס את המספר הרב ביותר של מטוסים שונים.
לאחר פרישתו מתפקיד טייס הניסוי הראשי של התעשייה האווירית כתב שפירא את הספר האוטוביוגרפי "לבד בשחקים".
שני בניו של דני, רונן ועודד, שירתו גם הם כטייסים בחיל האויר. רונן המשיך בדרכו של אביו ומשמש כיום טייס הניסוי הראשי של התעשייה האווירית. עודד משמש קברניט באל על.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אל"מ (מיל') דני שפירא, באתר חיל האוויר הישראלי
- דני שפירא, לבד בשחקים, הוצאת מעריב, 1994, באתר הספרייה הדיגיטאלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- קורות חייו מתוך האתר opinion
