דנמרק-נורבגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דנמרק-נורבגיה
Flag of Denmark.svg Royal Arms of King Frederick IV of Denmark and Norway.svg
אירועי הקמה אוניה פרסונלית
הוקמה 1536
אירועי פירוק הסכם קיאל
התפרקה 1814
ישות קודמת איחוד קאלמאר
ישות יורשת דנמרק, האיחוד השבדי-נורבגי
משטר מונרכיה
שפה דנית, נורבגית, נורבגית ספרותית
יבשת אירופה, אמריקה
עיר בירה קופנהגן
קואורדינטות הבירה 55°40′30″N 12°34′7″E
העיר הגדולה ביותר קופנהגן
שטח נכון ל-1814 2,698,734 קמ"ר
Denmark-Norway in 1780.svg

דנמרק-נורבגיה (דנית ונורבגית: Danmark-Norge) הוא שמה ההיסטוריוגרפי של ישות פוליטית, איחוד, שכללה את שטחיהן של ממלכות דנמרק ונורבגיה, כולל שטחי איסלנד, גרינלנד ואיי פארו. לאחר התפרקותו של איחוד קאלמאר ב-1524, נכנסו שתי הממלכות לאוניה פרסונלית ב-1536, שנמשכה עד ל-1814.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם דנמרק - נורבגיה הוא שם שמתאר את שתי הממלכות לאחר מיזוגן לממלכה אחת ב־1536. לעתים קרובות משתמשים בשם "ממלכת דנמרק" הכולל את נורבגיה בתקופה שבין השנים 1536 עד 1814 ואת "החלק המלכותי" של אולדנבורגז (לא כולל את הדוכסויות שלזוויג והולשטיין).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתה הרישמית של שבדיה מאיחוד קאלמאר ב-1521, נערכו בדנמרק ובנורבגיה מלחמות אזרחים ורפורמציות פרוטסטנטיות. לאחר שהרוחות נרגעו, הפרלמנט הדני נחלש מאוד, ולבסוף פורק ב-1660 כשדנמרק-נורבגיה הפכה למונרכיה אבסולוטית. השינויים אושרו בהסכם Lex Regia שנחתם ב-14 בנובמבר 1665, וגרם לכל הכוח להתרכז בידיו של המלך. הפרלמנט הנורבגי התכנס בפעם האחרונה ב-1537. נורבגיה שמרה על חוקים עצמאיים ועל מספר מוסדות, והיו לה מטבע וצבא נפרדים מאלו של דנמרק.

במהלך המלחמות הנפולאוניות ומלחמת גונבואט, דנמרק-נורבגיה הובסה בידי שבדיה, ונאלצה למסור לידיה את שטחה היבשתי של נורבגיה בהסכם קיל, אך מושבותיה של נורבגיה נותרו בידי דנמרק.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממלכה הייתה מדינה טרנס-יבשתית מכיוון שהשתרעה על צפון אמריקה (גרינלנד), על אירופה (דנמרק) ועל חצי האי הסקנדינבי (נורבגיה, איי פארו ואיסלנד). שטחה של הממלכה היה גדול והיא הייתה בין הממלכות הגדולות ביותר בעולם באותה תקופה עם שטח של כ-2.7 מיליון קמ"ר.