דאנקן דונאטס
 | |
 | |
| סניף הרשת באטלנטה, ג'ורג'יה שבארצות הברית | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| בורסה | |
| מוטו | America Runs on Dunkin' (מאז 2007) |
| מייסדים | ויליאם רוזנברג |
| תקופת הפעילות |
2019–הווה (כ־5 שנים)  |
| מיקום המטה |
קנטון |
| משרד ראשי |
רח' רויאל 130, קנטון, מסצ'וסטס,  ארצות הברית |
| ענפי תעשייה |
תעשיית המזון המהיר, רשת מסעדות מזון מהיר |
| מוצרים עיקריים | דונאטס, קפה, בייגלס |
| מנכ"ל | ניגל טרוויס |
|
www | |
  | |
דאנקן דונאטס (באנגלית: Dunkin' Donuts) היא רשת אמריקאית רב-לאומית לממכר דונאטס וקפה שהוקמה בקווינסי, מסצ'וסטס, ארצות הברית על ידי ויליאם רוזנברג. מטה הרשת שוכן בקנטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית, ולה סניפים ברחבי העולם (ובעבר גם בישראל). במקור התמקדה הרשת במכירת דונאטס ומאפים נוספים, בסוף 2018 הרשת החלה במיתוג מחדש בשם "דאנקן" בלבד, לאחר שמכירת משקאות חמים, בעיקר קפה, הפכה לחלק גדול מהפעילות שלה[1].
נכון לשנת 2019 יש לרשת כ-9,600 סניפים בארצות הברית וכ-3,500 ב-37 מדינות אחרות ברחבי העולם, היא אחת מרשתות בתי הקפה והמאפים הגדולות בעולם[2].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסניף הראשון של הרשת נפתח על ידי ביל רוזנברג בשם "Open Kettle" בשנת 1948, בקווינסי, מסצ'וסטס (פרבר של העיר בוסטון), אך הוא שינה את השם ב-1950 ל"דאנקן דונאטס"[3]. הוא הגה את הרעיון למסעדה לאחר שהתנסה במכירת מזון במפעלים ובאתרי בנייה ממכוניות ההופכות לדוכן מזון, שבה סופגניות וקפה היו שני הפריטים הפופולריים ביותר. המסעדה הצליחה, ורוזנברג מכר זיכיונות לאחרים החל מ-1955[3].
בשנת 1963 בנו של רוזנברג, בוב, הפך למנכ"ל החברה בגיל 25, והרשת פתחה את סניף המאה שלה באותה שנה. באותה עת "דאנקן דונאטס" הייתה חברת בת של "יוניברסל פוד סיסטמס" (Universal Food Systems), תאגיד של 10 עסקים קטנים לשירותי מזון. סניפי הרשת לא היו בעלי תפריט אחיד, כאשר חלקם מכרו ארוחות בוקר מלאות ואחרים הגישו רק דונאטס וקפה. בשנים הבאות נמכרו או נסגרו שאר העסקים בפורטפוליו של תאגיד "יוניברסל פוד סיסטמס" והוא קיבל את השם "דאנקן דונאטס" והונפק בבורסה ב-1968.
בשנת 1989 תאגיד המזון והמשקאות הבריטי Allied-Lyons רכש את החברה תמורת 325 מיליון דולר[4]. התאגיד Allied-Lyons החזיק גם ברשת הגלידריות "בסקין-רובינס" והיא פעלה יחד עם "דאנקן דונאטס" תחת חברת אם משותפת בשם "Dunkin' Brands". בשנות ה-90 של המאה ה-20 התרחבה הרשת על ידי רכישת שתי רשתות מתחרות: מיסטר דונאט ו-Dawn Donuts. עד 1998, הרשת גדלה ל-2,500 סניפים ברחבי העולם, עם מכירות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר.
בשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 התמקדה הרשת בפיתוח תחום הקפה. במיוחד החלה להתחרות ישירות ברשת סטארבקס באזור ניו-יורק[5]. בשנים 2002–2005 הקימה באזור שלושה בתי קפה חדשים מדי שבוע והכפילה את מספר נקודות המכירה שלה מ-600 ל-1,200[5]. דאנקן דונאטס התחרתה עם סטארבקס עם מחיר זול יותר ומהירות, שהקפה שלה מוכן מראש ונמזג מיד ללקוח, ללא המתנה להכנתו[5]. בהמשך פיתוח תחום הקפה התרחב לכל רחבי ארצות הברית[6], בנוסף החלה למכור קפה ארוז להכנה בבית, ברשתות השיווק הגדולות בארצות הברית[7]. שינוי נוסף היה הצעת אפשרויות בריאות יותר בתפריטה. פריטים שערכם הקלורי נמוך ב-25%, או מכילים 25% פחות סוכר, שומן או מלח מאשר פריטים מקבילים בתפריט הרגיל שלה[8], והפסיקה לכלול חומצת שומן טראנס בכל מוצריה[9].
בשנת 2005 נרכש תאגיד Allied Domecq על ידי תאגיד המשקאות הצרפתי פרנו ריקאר[10], שמכר את פעילות "Dunkin' Brands", זמן קצר לאחר הרכישה, לקבוצת חברות השקעה פרטיות תמורת 2 מיליארד דולר[11].
ב-26 ביולי 2011 'מותגי דאנקן' גייסה סכום של 422.8 מיליון דולר בהנפקה ראשונה לציבור בבורסת נאסד"ק, לפי שווי שוק של 3.82 מיליארד דולר[12]. מחיר מניית החברה זינק ב-35% ביום המסחר הראשון[13]. בדצמבר 2020 נרכשה החברה על ידי חברת Inspire Brands (אנ'), תמורת 11 מיליארד דולר. זו הייתה אחת העסקות הגדולות ביותר אי-פעם בתעשיית המסעדנות מעולם[14].
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמעט כל סניפיה של דאנקן דונאטס מופעלים באמצעות זיכיון. דאנקן דונאטס, יחד עם רשת הגלידריות בסקין-רובינס הוחזקה על ידי חברת ההחזקות 'מותגי דאנקן בע"מ' (.Dunkin' Brands Inc). עקב כך, בארצות הברית סניפיה של דאנקן דונאטס לעיתים מאוחדים עם סניפי בסקין-רובינס, כאשר ישנם שני דלפקים נפרדים לכל מותג, או דלפק אחד (בדרך כלל, זה של דאנקן דונאטס) אשר ממנו ניתן להזמין משני המותגים.
מתחרותיה הגדולות ביותר של דאנקן דונאטס הן כאמור רשתות 'קריספי קרים דונאטס' וסטארבקס, כמו גם חנויות דונאטס מקומיות. בקנדה, וחלקים מצפון ארצות הברית, 'טים הורטונס' היא מתחרה משמעותית. רשת 'מיסטר דונאט' הייתה מתחרתה הגדולה ביותר של דאנקן דונאטס עד לרכישתה על ידי חברת האם של דאנקן דונאטס, והפיכת סניפי 'מיסטר דונאט' לסניפי דאנקן דונאטס. בשנת 2010, מכירותיה של הרשת ברחבי העולם הסתכמו ב-6 מיליארד דולר. באפריל 2011, השיקה דאנקן דונאטס דונאט מסוג חדש ועוגה מיוחדת, לכבוד חתונת הנסיך ויליאם וקתרין מידלטון שנערכה ביום שישי, 29 באפריל 2011.
פעילות בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
יפן[עריכת קוד מקור | עריכה]
יפן הייתה המדינה הראשונה באסיה בה נפתח סניף של דנקן דונאטס בשנת 1970. הרשת פעלה ביפן במשך 28 שנים. ירידה במכירות הובילה את החברה לסיים את פעילותה במדינה. כל החנויות ברחבי המדינה נסגרו או שהוסבו לרשת "מיסטר דונאטס". החנויות שהיו בבסיסי צבא אמריקאיים ממשיכות לפעול, אך המכירה היא לאנשי הבסיסים בלבד.
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל הופעל זיכיון של דאנקן דונאטס החל משנת 1996, על ידי חברת די.די ישראל (דנקן דונאטס ישראל), שהייתה בבעלות איש העסקים האמריקאי הלל ויינברג, שהחזיק ב-75% מהחברה, כ-20% היו מוחזקים על ידי עורכי הדין פיל רוזן וסטיבן עסיס, שיזמו את הקמת הרשת בישראל; והיזם ברי אייזנברג החזיק בכ-5%[15]. הסניף הראשון נפתח ברחוב אבן גבירול, תל אביב. סניף שני נפתח ברחוב המלך ג'ורג' פינת בוגרשוב ובנוסף שכרה הרשת אולם ייצור בן 500 מ"ר באזור התעשייה לוד[16]. בתחילה זכו סניפי הרשת בישראל להצלחה ובשיאה הפעילה הרשת 9 סניפים בישראל. עם זאת, הרשת פעלה בהפסד היזמים ניסו להכניס משקיע אסטרטגי חדש במטרה לקבל מימון חדש עד הגעה לרווחיות[15], או למכור את הרשת כולה למשקיע חדש[17].
ב-23 במאי 2001 מינה לבסוף בית המשפט מפרק זמני לרשת, ומאז היא חדלה לפעול בישראל[18].
לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרשת פתחה את הסניף הראשון שלה בלבנון בשנת 1998. הרשת זכתה לפופולריות ועשרות סניפים שלה פרוסים ברחבי המדינה. בשנת 2020 החלה החברה למכור את מוצריה גם בסופרמרקטים ומכולות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דאנקן דונאטס (באנגלית)
דאנקן דונאטס, ברשת החברתית פייסבוק
דאנקן דונאטס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אנדרו בארי, דאנקן דונאטס זה לא בריא, באתר גלובס, 30 באוגוסט 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
ניו יורק טיימס, נפרדת מהסופגניה: המהפך של דאנקן דונאטס, באתר TheMarker, 26 בספטמבר 2018
- ^ Number of Dunkin' Donuts stores worldwide from 2007 to 2019, by region
- ^ 1 2 אורי דרומי, ויליאם רוזנברג, מייסד רשת "דנקין דונאטס", 2002-1916., באתר הארץ, 2 באוקטובר 2002
- ^ AP, COMPANY NEWS; Dunkin' Donuts Agrees to Sale, The New York Times, 18 בנובמבר 1989
- ^ 1 2 3 שמחה סיגן, הסופגניות OUT, הקפה IN, באתר גלובס, 8 בדצמבר 2005
- ^ בתי הקפה דאנקן דונאטס מחריפה את התחרות עם סטארבקס ומקדולנד'ס, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2009
- ^ סוכנויות הידיעות, דנקן דונאטס תתחיל למכור קפה להכנה בבית ברשתות בארה"ב, באתר TheMarker, 13 באוגוסט 2007
הדר תדמור, סטארבקס ודנקן דונאטס עוברות לסופרמרקט: מגדילות את מספר מוצרי המותג שישווקו במרכולים, באתר TheMarker, 14 באוגוסט 2007 - ^ סוכנויות הידיעות, דנקין דונאטס תשיק באוגוסט את התפריט הבריא של החברה - DDSmart, באתר TheMarker, 30 ביולי 2008
- ^ סוכנויות הידיעות, גם דנקן דונאטס מוציאה את שומן הטראנס ממוצריה, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2007
- ^ רונן סרברניק, פרנו ריקאר, חברת המשקאות החריפים השלישית בגודלה בעולם, ניצחה בקרב לרכישת אלייד דומק, באתר הארץ, 17 ביוני 2005
- ^ הארץ, הסכם קרוב לרכישת דאנקן דונטס תמורת כ-2 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 13 בדצמבר 2005
TheMarker, שלוש חברות השקעה פרטיות קרובות להסכם לרכישת רשת דאנקן דונטס תמורת כ-2 מיליארד דולר, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2005 - ^ רויטרס, דנקן דונטס תבצע הנפקה ראשונה לציבור לפי שווי של 2.3 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 11 ביולי 2011
גיא קצוביץ', הנפקה מתוקה: דאנקן דונאטס גייסה אמש 422 מיליון דולר, באתר גלובס, 27 ביולי 2011 - ^ סוכנויות הידיעות, הצלחה גדולה מהצפוי להנפקת דנקן דונאטס בוול סטריט: המניה מזנקת ב-35% ביומה הראשון, באתר TheMarker, 27 ביולי 2011
- ^ בלומברג, סופגנייה ששווה 11 מיליארד דולר: דאנקן דונאטס עוברת לידיים פרטיות, באתר TheMarker, 31 באוקטובר 2020
- ^ 1 2 חני ברבש, דנקן דונאטס ישראל בסכנת סגירה; מו"מ להכנסת משקיע אסטרטגי, באתר הארץ, 25 במרץ 2001
- ^ דנקן דונאטס תשלם 50 דולר למ"ר בת"א, באתר גלובס, 13 באפריל 1997
- ^ מעריב, פיצה האט במו"מ לרכישת רשת דנקן דונאטס בישראל, באתר גלובס, 17 באוגוסט 1999
- ^ אסף ברגרפרוינד, מונה מפרק זמני לרשת דאנקן דונאטס, באתר הארץ, 23 במאי 2001
יצחק דנון, בית המשפט מינה מפרק זמני לרשת דאנקן דונאטס בישראל, באתר גלובס, 23 במאי 2001
| בקרת זהויות |
|
|---|