דסי רבינוביץ'
דסי (הדסה אסתר) רבינוביץ' (י"ט בסיוון תשל"ז - א' בתשרי תשנ"ז) (5 ביוני 1977 - 14 בספטמבר 1996), הייתה נערה שהתמודדותה עם מחלת הסרטן זכתה לפרסום נרחב בתקשורת בישראל, בעקבות מאבקה על זכותו של החולה לקבלת טיפול רפואי הוגן.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
רבינוביץ' נולדה בחיפה ובהיותה בת שמונה, עברה משפחתה לאפרת שבגוש עציון שם הייתה פעילה בקהילה ובתנועת "בני עקיבא".
בגיל שבע עשרה חלתה בלוקמיה, ובמשך מחלתה עברה טיפולים, ובהם טיפולים כימותרפיים קשים והשתלת מח עצם. תוך כדי מחלתה סיימה רבינוביץ' את לימודי התיכון, שבמהלכם זכתה בפרס על עבודתה בנושא כוויות זרחן בהדרכתו של פרופ' אריה אלדד. שימשה כקומונרית בסניף "בני עקיבא" באפרת במסגרת השירות הלאומי.
רבינוביץ' נפטרה ממחלתה בליל ראש השנה ה'תשנ"ז, בגיל 19.
[עריכה] עיגולי השמחה
רבינוביץ' התמודדה עם מחלת הסרטן בעזרת שמחה והפחתה באחרים בסביבתה. דרך התמודדותה המיוחדת הגיעו לידיעת הציבור בעזרת מספר כתבות וראיונות בתקשורת הישראלית במשך תקופת מחלתה. בראיונות אלו הציגה רבינוביץ' את משנתה הייחודית בשאלת ההתמודדות עם מחלת הסרטן.
ביטוי לדרכה המיוחדת הוא השיר "עיגולי השמחה", שחיברה בצורה ספונטנית תוך כדי השארת הודעה במענה קולי. הקלטה זו נמצאה רק לאחר מותה. תוכן השיר והמסרים העולים ממנו הפך לימים לנחלת הכלל והגיע למערכי לימוד בבסיסי צה"ל, במערך לימודי של משרד החינוך ובתוכניות לימוד בקהילות יהודיות בתפוצות. השיר עובד והולחן במספר לחנים. מילות השיר שימשו גם כהשראה למיכה שטרית שכתב את השיר "שמחות קטנות" וביצע אותו יחד עם הזמר עמיר בניון.
מורשתה ודרך התמודדותה המיוחדת עם מחלת הסרטן מופצות במאות הרצאות שהושמעו על ידי אמהּ במוסדות חינוך בארץ ובעולם.
[עריכה] מאבקה הציבורי
מאבקה של רבינוביץ' במערכת הבריאות הציבורית נבע מהחלטת הרופא שטיפל בה, פרופ' אליעזר רחמילביץ, שלא לתת לה טיפול תומך במחלקה אותה ניהל בבית החולים הדסה, בלא אישורו, בשל העובדה שעברה להיות מטופלת אצל רופא אחר, בבית החולים רמב"ם. התחקיר הראשוני שהביא לידיעת הציבור את מאבקה של רבינוביץ' במערכת הבריאות פורסם ב-25 ביוני 1996 על ידי רונאל פישר בעיתון מעריב. בעקבות הפרסום, הוקמה על ידי משרד הבריאות ועדה שבדקה את התלונה והחליטה להגיש נגד פרופ' רחמילביץ קובלנה באשמה של "רשלנות והתנהגות שאינה הולמת רופא" באוגוסט 1998 קבעו רוב חברי ועדת הקובלנות כי "התנהגותו של פרופ' רחמילביץ אינה הולמת רופא וכי אין ספק שההנחיה של פרופ' רחמילביץ הייתה בעלת פוטנציאל לפגיעה גופנית קשה ואף מסכנת חיים" הוועדה החליטה להסתפק בנזיפה ושר הבריאות יהושע מצא אימץ את ההחלטה[1]. דסי הפכה לסמל לזכותו של החולה לטיפול הגון, ולקבלת "דעה שנייה" במסגרת ההליך הרפואי.
לימים הגיב רחמילביץ והביא את גרסתו לסיפור בספרו האוטוביוגרפי "הדם הוא הנפש".
[עריכה] ספרים שיצאו לזכרה
- "הדסה היא אסתר" הוצאת תבונות, אלון שבות, תשנ"ט. ספר זיכרון לרבינוביץ' הכולל מאמרים על מגילת אסתר, בעריכת הרב אמנון בזק
- עדינה אמיתי, "בשמחה תמיד" מלחמתה של דסי רבינוביץ' במחלת הסרטן
- דוד בן יוסף, "עיגולי השמחה של דסי"
- "הפרחים של דסי" ספר קומיקס חינוכי לילדים
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מילים לשיר "שמחות קטנות" שנכתב בהשראת דבריה של רבינוביץ'
- מערך לימודי של משרד החינוך העוסק במשנתה של רבינוביץ'
- סרט על רבינוביץ' מאתר Youtube
[עריכה] הערות שוליים
- ^ רן רזניק, עיתון "הארץ", 28 בדצמבר 1998
