דפוס אברהם כונת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קולופון מסוף טור אורח חיים

דפוס אברהם כּוֹנָת (Conat) היה אחד מבתי הדפוס העבריים הראשונים בהיסטוריה. בית הדפוס החל לפעול כ-35 שנה בלבד לאחר המצאת הדפוס על ידי יוהאן גוטנברג, ופעל בעיר מנטובה, בירת דוכסות מנטובה של האימפריה הרומית הקדושה (כיום בלומברדיה שבאיטליה), בין השנים 1473 ל-1476 לערך. הוא נוהל על ידי הרופא אברהם בן שלמה בן ברוך כונת (אנ'), וסייעו לו אשתו, אֶשְׂטֶלינה, אברהם ידידיה האזרחי מקולוניא (שייתכן שהיה אף שותפו בבית הדפוס) וסדר הדפוס יעקב בן לוי מטָרַסקון (טרשקון) שבפרובאנס. כל המידע על בית הדפוס נלמד מתוך הקולופונים לספרים שהודפסו בו. כונת מכנה את עצמו בכל הקולופונים בכינוי "הכותב בכמה קולמוסים בלא מעשה נסים".

אמר אברהם קטן המשפיעים ותלמיד הרופאים הנסמך זעירא מן חבריא בכמ"ר שלמה כונת זלה"ה הכותב בכמה קולמוסים בלא מעשה נסים, אשר יגע ומצא להרביץ תורה בישראל והשיג זאת המלאכה, לכתוב כהלכה, מערכה ערוכה לקראת מערכה. אלף עמודים בכל יום פעמים באהבה ובלב נדיבה ארבעה עמודים בפעם אחד אשר בצד אחד מן הדף בנייר הגדול וכן הארבעה אשר בצד השני עד שימצא היות כתוב הדף אשר לו ב' דלתות וד' פנים בב' פעמים, וזה מלאכתו כל הימים.

הקולופון לטור אורח חיים

אברהם כונת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני שהקים את בית הדפוס היה אברהם כונת מעתיק ספרים מקצועי ואמן כתיבה. מקצועיותו זו העניקה לו יכולת לתכנן לוח זמנים ולעמוד בו ולהעריך נכונה רכש כמויות של חומרי גלם כנייר ודיו. לומברדיה שבצפון איטליה הייתה האזור הראשון מחוץ לאזור גרמניה שבו הוקמו בתי דפוס, ובשנת 1472 פעלו בה כבר שלושה בתי דפוס של גויים. לפי עדותו, כונת למד את מלאכת הדפוס בעיר מגורו אצל המלומד הנוצרי פייטרו אדמו דה מיקֶלי (Pietro Adamo de' Micheli).

בנוסף לעיסוק בדפוס העיד כונת על עצמו שהוסמך לרפואה. כמו כן ידועה תפילה שחיבר.[1]

עיצוב הספרים והאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפוגרפיה של הספרים פשוטה ופונקציונלית. רוב האותיות הן בכתב רש"י ולעיתים קשה להבדיל בין האותיות ע' וצ'. יחד עם זאת, מספר אותיות נצוקו בדפוסים שונים מהרגילים כגון האות א', שנוצקה בגופן קורסיבי והאות ש' בגופן של אות מרובעת.

רוב הספרים מסודרים בעצוב דף פשוט ומרובע. עם זאת, מספר דפים מסודרים בסידור בלתי-שגרתי, למשל הדף האחרון של טור אורח חיים, בו סודרו האותיות בצורות של לוח שחמט ושל פירמידות ישרות והפוכות ובסיומו של ספר יוסיפון, בו סודרו האותיות בצורת קוביות מחודדות.

רשימת הספרים שיצאו בדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך הספרים העבריים שהודפסו בבית הדפוס מוכרים שבעה ספרים שלמים ואחד (טור יורה דעה) חלקי (31 הדפים הראשונים בלבד), שהושלם בפרארה בשנת 1477. כל הספרים הם אינקונבולים (דפוסי ערש).[2]

פוליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוורטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקטאבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רות רייך-גת, מלאכת ההדפסה של אברהם כונת במנטובה (לערך 1473–1475), עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר לספרנות, ארכיונאות ומידע, תשנ"ג 1993.
  • מלאכי בית-אריה, 'הזיקה שבין ביכורי הדפוס העברי לבין כתבי היד', בתוך: מסות ומחקרים בספרנות מוגשים לק"ד וורמן, ירושלים תשל"ו, עמ' 27–39, 113
  • שלמה סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, ירושלים תשכ"ג, כרך ב, עמ' 498–500.
  • Umberto Cassuto, 'Abraham ben Salomo Conat,' in: Encyclopaedia Judaica 5 (1930), Sp. 640-641. (בגרמנית)
  • Vittore Colorni, 'Abraham Conat, primo stampatore di opere ebraiche in Mantova e la cronologia delle sue edizioni,' La Bibliofilía 83,2 (1981), 113-128. (באיטלקית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אברהם מאיר הברמן, המדפיס אברהם כונת ואתיותיו, עלים: לביבליוגרפיה וקורות ישראל, ב, ג–ד (וינה תרצ"ו 1936), העורך: דוד פרענקיל, נספח: עמ' 85–87, באתר היברובוקס.
  2. ^ מנחם כשר ויעקב מנדלבוים, שרי האלף, ניו יורק תשי"ט, עמ' נט מס' 102; פרץ תשבי, 'דפוסי ערש (אינקונבולים) עבריים באיטליה', קריית ספר ס, 17 (1985), 893–900.
  3. ^ וראו מאמר נוסף: הנ"ל, 'עוד על שירת המדפיסים הראשונים', מבוע מג (תשס"ה), 80–87.