דפטונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דפטונס
Deftones live.jpg
מידע כללי
מקור סקרמנטו, קליפורניה, ארצות הברית
שנות פעילות 1988—היום
סוגה רוק אקספירמנטלי, מטאל אלטרנטיבי
חברת תקליטים EMI Warner Music Group
חברים
צ'ינו מורנו
אייב צ'וניגהם
סרג'יו וגה
פרנק דלגדו
סטפן קרפנטר
חברים לשעבר
צ'י צ'נג

דפטונסאנגלית:Deftones) היא להקת מטאל אלטרנטיבי/רוק אקספרימנטלי אמריקאית זוכת פרס גראמי. הלהקה כוללת את צ'ינו מורנו (סולן), סטפן קרפנטר (גיטרה), צ'י צ'נג (גיטרה בס), פרנק דלדגו (קלידים ועמדת DJ) ו-אייב צ'וניגהם (תופים וכלי הקשה). ב-2009 החליף סרג'יו וגה את צ'י צ'ינג בעמדת הבאס, לאחר שצ'י נפגע בתאונת דרכים והיה בתרדמת עד מותו ב-2013. הלהקה הוציאה שישה אלבומים. שלושה מהם (Around The Fur, Adrenaline, White Pony) זכו למעמד אלבום פלטינה, אלבום אחד (Deftones) הינו אלבום זהב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות (1988-1993)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרפנטר, צ'ינו וצ'וניגהם הם חברי ילדות, הלכו לאותו בית ספר תיכון והעבירו את זמנם ברכיבה על סקייטבורד. כאשר צ'ינו גילה כי קרפנטר מנגן בגיטרה, הוא הקים ג'אם סשן עם צ'וניגהם, ושלושתם ניגנו בקביעות בגארג' של קרפנטר. אחרי נגינה עם כמה וכמה נגני באס שונים, גילו חברי הלהקה את צ'י צ'נג והקליטו אלבום דמו בעל ארבעה קטעים. בתוך שנתיים הם החלו לנגן במועדונים ופאבים שונים בלוס אנג'לס וסן פרנסיסקו, לרוב הם הופיעו עם קורן.

הלהקה הרשימה את חברת ההקלטות Maverick והוחתמו לחברה להקלטת אלבום בכורה.

(1994-1996) Adrenaline[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהוחתמו על ידי Maverick, הם הקליטו בקיץ 95' את אלבום הבכורה שלהם - Adrenaline (אדרנלין), אשר לאחר מכן יצא באוקטובר של אותה שנה. האלבום נחשב ע"פ דעת רבים נחשב אלבום זה לאלבום הכבד ביותר שדפטונס הוציאו עד היום. בנוסף לאלבום יצאו שני סינגלים (Bored ו-7 Words) שזכו לוידאו קליפ. השיר Engine no 9 זכה לגרסאות כיסוי מצד להקות כמו קורן, לימפ ביזקיט ו-Suicide Slience. עם יציאתו של האלבום הוא זכה להצלחה מתונה עם מכירות של למעלה מ-220,000 עותקים. בשנת 1999 מכר האלבום למעלה מ-500,000 עותקים וזכה למעמד אלבום זהב. בשנת 2008 עבר האלבום את מיליון מכירות וזכה למעמד אלבום פלטינה.

(1997-1999) Around The Fur[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומם השני של דפטונס, Around The Fur (מסביב לפרווה), הוקלט באביב 97' ויצא באוקטובר של אותה שנה. אלבום זה כולל הופעת אורח של מקס קאבלרה (לשעבר סולן ספולטורה) בשיר Headup, אשתו של צ'וניגהם, אנלין, תרמה את קולה בשיר MX. הלאבום מתאפיין בכבדות מוזיקלית כמו קודמו, ונחשב לבין האלבומים הכבדים יותר שהוציאה הלהקה. לאלבום יצאו שני סינגלים (My Own Summer - Shove It ו-Be Quiet And Drive - Far Away) שאר שודרו ב-MTV מספר פעמים עם יציאתו של האלבום. האלבום מכר 43,000 עותקים בשבוע הראשון ליציאתו ומוקם במקום ה-29 במצעד בילבורד 200, זכה למעמד אלבום זהב ב-1999 וזכה למעמד אלבום פלטינה ב-2011.

(2000-2002) White Pony[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2002 יצא לאור האלבום השלישי של דפטונס, White Pony (פוני לבן). אלבום זה כולל הופעת אורח של מיינארד ג'יימס קינן (סולן Tool) בשיר Passenger. באלבום זה התחיל לנגן צ'ינו בגיטרה בחלק מן השירים. אלבום זה מראה על שינוי סגנון אצל דפטונס, אשר בניגוד לשני האלבומים הקודמים, White Pony נחשב לבין האלבומים היותר מלודיים שדפטונס הוציאו. האלבום יצא בגרסאות שונות ומיוחדות, שביניהם התווסף לאלבום השיר Back To School (Pink Maggit) אשר יצא כסינגל וזכה ולידאו קליפ. תקופת יציאת האלבום נחשבת בעיני רבים לתקופת שיאם, עם מכירות של למעלה מ-1,300,000 עותקים בארצות הברית וזכייה בפרס גראמי על השיר Elite עבור שיר המטאל הטוב ביותר לשנת 2001.

(2003-2005) Deftones[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום תוכנן להיקרא בתחילה Lovers, אבל לבסוף שונה לשם הלהקה עצמה, Deftones, ויצא במאי של 2003. האלבום הינו המשך של הקו המוזיקלי השקט והרגוע שהתחיל מקודמו White Pony, ואילו חברי הלהקה טוענים כי זהו אלבומם ה-"אפל" ביותר שהוציאו. האלבום זכה להצלחה גדולה בכך שהצליח להעפיל למקום השני בבילבורד 200 עם מכירות של 167,000 עותקים בשבוע הראשון. מהאלבום יצאו שני סינגלים (Minerva ו-Hexagram) אשר צולמו להם וידאו קליפ, ובנוסף לכך יצא וידאו קליפ לשיר Bloody Cape, אבל אף פעם לא שודר בערוצי הטלוויזיה והיה זמין באתר של הלהקה ליום אחד.

(2006-2007) Saturday Night Wrist[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר של 2006 יצא האלבום באוקטובר של 2006, לאחר עיכובים רבים בכתיבת האלבום ובהקלטתו, בגלל תהליך הגמילה מסמים ואלכוהליזם שמהם צ'ינו סבל. סטיבן קרפנטר אמר בראיון כי אלבום זה ממצה את כל האלבומים והסגנונות שבהם דפטונס התנסו מאז הקמתה ועז היום. לאלבום יצאו שני סיגנלים (Hole In The Earth ו-Mein), לסינגל Hole In The Earth יצא בנוסף לווידאו קליפ גם גרסה לגיטאר הירו 3 לקונסולות PS3 ו-Xbox 360, בסינגל Mein מתארח סרג' טנקיאן (סולן System Of A Down) בנוסף לווידאו קליפ שיצא לסינגל זה. ב-2010 מכר האלבום למעלה ממיליון עותקים ברחבי העולם (ובארצות הברית בפרט) וזכה למעמד אלבום פלטינה. עם שחרורו של האלבום עשו Deftones סיבוב הופעות באמריקה הצפונית, אמריקה הדרומית, אירופה, דרום אפריקה ויפן.

(2008-2009) Eros ותאונת הדרכים של צ'י צ'נג[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר ב-2007 במהלך סיבוב ההופעות העולמי, התחילו חברי הלהקה לכתוב שירים לאלבום המתוכנן לצאת, Eros. צ'ינו אמר בראיונות לתקשורת כי האלבום יהיה "בעל צליל מוזר, אטמוספירי ואגרסיבי". הקלטת האלבום התחילה בקיץ 2008 ותוכנן לצאת בתחילת 2009, אבל לבסוף הקלטתו הופסקה בשל תאונת הדרכים שעבר באסיסט הלהקה, צ'י צ'נג. במהלך הנסיעות של צ'י להקלטת האלבום, נפגע צ'י בתאונת דרכים בראשו, צ'י הובהל מיד לבית חולים, שם הוא מאושפז ונמצא בתרדמת נכון להיום. Deftones נקלעו למשבר והלהקה עמדה על סף פירוק, לאחר ויכוחים ודיונים החליטו להחליף זמנית את צ'י ב-סרג'יו וגה (חבר טוב של הלהקה ובעברו החליף את צ'י בהופעות חיות עקב פציעה שצ'י עבר באצבעותיו בתפקיד הבאסיסט. בריאן "הד" וולש (גיטריסט להקת קורן לשעבר) יזם ביחד עם חברי להקת סליפנוט, Sevendust, קורן ומטאליקה להקליט שיר משותף - A Song For Chi, שכל הכנסותיו יועברו לטיפול בצ'י. נכון לפברואר 2012, צ'י מסוגל להזיז את הרגליים ומגיב לסביבה, אבל עדיין אינו מסוגל לדבר וללכת.

(2010-2011) Diamond Eyes[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התאוששות הלהקה מתאונת הדרכים של צ'י וההחלטה להמשיך בלעדיו, הוקלט האלבום Diamond Eyes ושוחרר במאי של 2010. האלבום מתאפיין ב"חזרה" למלודיה בשילוב של נגיעות אלקטרוניקה, אשר אפיינה את אלבומם White Pony. אלבום זה היה האלבום הראשון בו השתתף בעשייתו סרג'יו וגה, מחליפו של הבאסיסט צ'י צ'נג. לאלבום יצא שני סינגלים (Rocket Skates ו-Diamond Eyes) אשר צולמו להם וידאו קליפ והיו השירים הראשונים של הלהקה להיות מושמעים באופן רשמי ברדיו. בדצמבר של 2010, זכה האלבום בתואר "אלבום הרוק של השנה" לפי חנות המדיה המקוונת iTunes. בתחילת 2012 פרש סרג'יו וגה מן הלהקה.

(2012-היום) לקראת אלבום שביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן סיבוב ההופעות של צ'ינו עם פרויקט הצד שלו Crosses, אמר צ'ינו בראיון לעיתון הצ'יליאני כי Deftones כותבים כעת את אלבומם השביעי והקלטתו החלה בקיץ 2012. ב-13 באפריל 2013 נפטר צ'י צ'נג מסיבות לא ידועות.

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיווג הז'אנר שדפטונס מנגנים הינו שנוי מאוד במחלוקת. ניתן להבחין כי ישנם השפעות חזקות מלהקות הפוסט-פאנק והרוק הגותי והאלטרנטיבי של שנות ה-80. מצד אחר ישנם המסווגים את דפטונס כלהקת נו-מטאל, סיווג זה מתאים לאלבומים הראשונים (Adrenaline ו-Around The Fur) וגם בחלק משיריהם באלבומים אחרים, שכן צ'ינו לא פעם משתמש בשירת ראפ בחלק משיריו וגם האלבומים הראשונים דומים במהותם לאלבומיהם הראושנים של קורן. צליל מיוחד המאפיין את דפטונס הינו ז'אנר הרוק/מטאל אקספרימנטלי, אשר מתאפיין בצליל "מוזר" ושונה אשר לא ניתן יהיה לייחס ללהקות אחרות מאותן סצנה. אם כי ניתן לציין השפעות על הצליל האקספרימנטלי בשיריהם מצד הרוק מתקדם, ארט רוק ורוק פסיכדלי. למרות כל המחלוקת בנוגע לסגנונם של דפטונס, ניתן לקטלג אותם בתור להקת מטאל אלטרנטיבי בשל הכבדות המאפיינת את שיריהם לצד השפעות מתחום הרוק אלטרנטיבי.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכם, סטיבן קרפנטר אמר בראיון למגזין מוזיקה כי השם Deftones הינו הלחם של המילים Def ו-tones, שהם משני תחומים מוזיקליים שונים. המילה "Def" בא מתרבות ההיפ הופ של שנות ה-80' לתיאור דבר טוב/מעולה/"מגניב", לעומת זאת המילה "tones" באה מלהקות של שנות ה-50' וה-60' שהתאפיינו בסיומת "tones" (למשל, The Cleftones, The Del-Tones, The Monotones). קרפנטר ציין כי הלחם של שני מילים אלו היא להראות כי דפטונס אינם "להקה של סגנון אחד".

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Like Linus (1993) EP
  • (Adrenaline (1995
  • (Around the Fur (1997
  • (White Pony (2000
  • (Deftones (2003
  • (B-Sides & Rarities (2005
  • (Saturday Night Wrist (2006
  • (Diamond Eyes (2010
  • (Koi No Yokan (2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]