ער אציל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | עראים |
| משפחה: | עריים |
| סוג: | ער |
| מין: | ער אציל |
| שם מדעי | |
 Laurus nobilis |
|
עָר אציל הוא צמח ירוק עד הגדל כעץ או כשיח. עליו המיובשים משמשים כתבלין הקרוי עלי דפנה, לפי סיפור מהמיתולוגיה היוונית על הנימפה דפנה שהפכה לער אציל.
מוצאו של הער האציל מים-תיכוני, אך מגדלים אותו בארצות רבות כצמח תבלין ונוי. הוא גדל בצפון הארץ כעץ בר בחורשים לחים, וכשיח בגבול הדרומי של תפוצתו. כאשר מגדלים אותו למטרות נוי ניתן לעצבו לצורות שונות.
הער האציל רגיש לטמפרטורה מתחת למינוס 7 מעלות צלזיוס, לרוחות קרות, ולקרינת שמש חזקה, וגדל טוב יותר בצֵל חלקי.
הפריחה - בחודשים מרץ עד יוני. הפרחים חד מיניים, צהבהבים, נישאים על עוקצים ומלווים בחפים. הפרי הוא בית גלעין בצורת זית קטן. בהתחלה צבעו אדום, אך עם ההבשלה צבעו משתנה לשחור מבריק. יש המשתמשים בפירות הריחניים לתיבול ירקות כבושים.
העלים בצבע ירוק כהה, מבריקים, נוקשים, נשברים בקלות, ומדיפים ריח חזק. מהעלים לפני היבוש ניתן להפיק שמן אתרי, הידוע כבעל תכונות ממריצות ונרקוטיות, ומקובל בשימוש וטרינרי. לפי הרפואה העממית, שמן הער האציל משמש גם לריפוי כאבים ראומטיים וכאבי פרקים, ולריפוי מחלות עצבים. ברפואה המשלימה מיוחסות לעלי הדפנה תכונות חיוביות רבות: טיפול בכאבי אזניים, הרחקת טפילי מעיים, ועוד. בשל הריח העז של השמן, הוא משמש לטיהור אוויר ולבישום סבון. הצמח היה בשימוש היוונים והרומאים ומוזכר גם בתלמוד הבבלי. היוונים שזרו זרים מענפי העץ, והניחו אותם על ראשי גיבורים, משוררים, מצביאים וכו'. עלי דפנה משמשים לתיבול מאכלי בשר, דגים, ירקות וחמוצים. רצוי להוציא את עלי הדפנה מתבשיל לפני האכילה, מכיוון שהם עלולים לגרום לחתכים בפה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על ער אציל באתר משתלת אלון
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ער אציל |
