דקדוק השפה היפנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לא אנציקלופדי, מבולגן, בעיות סגנון+ניסוח+תרגום, מכיל הערות אישיות של הכותב.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Hanzi (traditional).svg
בערך זה מופיע גופן מזרח אסייתי.

כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן מזרח אסייתי במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, לחצו כאן לקבלת עזרה.

מבחינה דקדוקית, יפנית היא שפת SOV (נושא, מושא, פועל). מלבד הפעלים, הנקשרים לחלקו הסופי של המשפט, סדר המילים די חופשי כל עוד נשמר סדר התלות לכל אורך חלקיו: תואר השם (או הפסקה חלופית / משפט טפל) בא לפני שם העצם, תואר הפועל מקדים את הפועל, יחס הקניין של שם בא לפני השם הקשור, וכן הלאה. לכן יפנית מסתעפת שמאלה. כמו כן יש הבדלים בין רמות שונות של נימוסים.

תחביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפטים מורכבים מצירופי מילים. המילים הן החלקים האטומיים (בעלי משמעות) של השפה. כמו יפנית וקוריאנית קלאסית, השפה היפנית הכתובה אינה מתאפיינת בתחימת מילים בעזרת רווחים, לכן המושג "מילה" שונה מאשר בשפות אחרות; חלוקת המילים מתבצעת על ידי ניסיון וידע במבנה המשפטים. בכל צירוף מילים יש מילה אחת בעלת משמעות עניינית שלאחריה שרשרת סיומות, פועלי עזר, מילות יחס ומילות חיבור אשר משמשים להתאמת המשמעות ולציון התפקיד הדקדוקי.

בלימוד השפה, יש הממקפים את המילים בתוך צירופי המילים ומוסיפים רווחים רק בין צירופי המילים כדי להקל על הקורא המערבי, ובכך בעצם מתייחסים אל צירופי המילים כאל מילים עצמיות (למשל: taiyō-ga higashi-no sora-ni noboru). הסיבה הפונולוגית לכך היא שכל מילה בתוך צירוף מילים קשורה ותלויה במילים האחרות בצירוף, ולכולן הברה מוטעמת אחת. זאת למרות שמבחינה מסורתית, הצורה הבסיסית של מילה (בלי המיליות המתלוות אליה) מהווה את אבן היסוד של המשפט. מילים, בניגוד לצירופי מילים, לא צריכות להיות בעלות משמעות שלמה בפני עצמן, ולכן זקוקות לפעלי עזר ולמילות יחס. ישנם כמה עזרי פעלים קלאסים (כמו て) המסווגים מבחינה דקדוקית כנטיית פעלים או כסיומות של פעלים ולא כמילים עצמאיות.

דוגמה למשפט:

太陽 が|東 の|空 に|昇る
taiyou ga | higashi no | sora ni | noboru
השמש זורחת בשמי המזרח

מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שני סוגים כלליים של מילים:

  1. מילים עצמאיות (自立語 jiritsugo) בעלות משמעות תוכנית
  2. מילות עזר (付属語 fuzokugo) אשר הן בעצם מעצבי משמעות

המילים העצמאיות נחלקות כך:

  • מילים ניטות (活用語 katsuyōgo)
    1. פעלים המכילים מעמד (動詞 dōshi)
    2. תוארי שם מוחלטים (形容詞 keiyōshi - שמוכרים גם כתוארי i)
    3. תוארי שם עצם (形容動詞 keiyōdōshi – שמוכרים כתוארי na)
  • מילים לא ניטות (非活用語 hikatsuyōgo או 無活用語 mukatsuyōgo)
    1. שמות עצם (名詞 meishi)
    2. כינויי שם (代名詞 daimeishi)
    3. תוארי פועל (副詞 fukushi)
    4. מילות חיבור (接続詞 setsuzokushi)
    5. מילות קריאה (感動し kandōshi)
    6. כינויי שם (?!) (連体詞 rentaishi)

מילות העזר נחלקות כך:

  • מילים ניטות
    1. מילות יחס (助詞 joshi)
    2. מספרים (助数詞 josūshi)
  • מילים לא ניטות
  1. פועלי עזר (助動詞 jodōshi)