דראקו מאלפוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טום פלטון מגלם את דמותו של דראקו מאלפוי בסרט השלישי

דראקו מאלפויאנגלית: Draco Malfoy) הוא דמות בדיונית ואחד מהאנטגוניסטים בספרי הארי פוטר מאת ג'יי קיי רולינג. דראקו לומד באותה שכבת גיל עם הארי פוטר בבית הספר הוגוורטס, אך הוא עושה זאת בבית סלית'רין. הוא מלווה לעתים על ידי וינסנט קראב וגרגורי גויל, המשמשים עבורו כשומרי ראש ומתוארים כתלמידים טיפשים ולא מוצלחים. למרות שלעתים הוא נחשב כבריון פחדן המשתמש במניפולציות פסיכולוגיות ובלעג מילולי על מנת לרדות ביריביו, הוא מפגין גם יכולת קסם גבוהה על מנת להשיג את מטרותיו. הוא בנם היחיד של אוכל המוות לוציוס מאלפוי ושל אשתו, נרקיסה.

דראקו מתואר כנער גבוה עם פנים מחודדים וחיוורים, שיער בלונדיני חלק, ועיניים אפורות וקרות. משמעות שם המשפחה "מאלפוי" בצרפתית היא "כוונה רעה".

יצירת הדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דראקו שימש לאורך רוב הסדרה כאחד מיריביו העיקריים של הארי פוטר. במפגש הראשון בין דראקו לבין הארי, בחנות הבגדים בסמטת דיאגון, מתנהג דראקו ביהירות רבה. רולינג השתמשה במשפחת מאלפוי על מנת להציג אלמנטים של חוסר סובלנות וצרות אופקים לתוך עולם שבו אנשים נשפטים לעתים אך ורק על סמך המוצא שלהם ולא על סמך מעשיהם והישגיהם. דראקו, שהקפיד על קיום המסורות המשפחתיות, האמין כי אין להתיר לבני מוגלגים ללמוד בהוגוורטס, ובכך קלקל את התדמית החיובית של עולם הקוסמים שנוצרה אצל הארי בתחילת הספר הראשון. רולינג אמרה "הארי מצא שאנשים רבים בעמדת כוח בעולם הקסמים הם מושחתים ונבזיים כפי שהם בעולם שלנו"‏[1].

בטיוטות המוקדמות של הספר הראשון הוא נקרא "דראקו ספאנגן" (Draco Spungen)‏[2], וקיבל את שמו הנוכחי רק עם ניסוח הטיוטות האחרונות של הספר.

בספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הראשון עד הספר החמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הארי פוטר ואבן החכמים, הארי פוטר וחדר הסודות, הארי פוטר והאסיר מאזקבאן, הארי פוטר וגביע האש, הארי פוטר ומסדר עוף החול
דראקו מאלפוי מתכונן לדו-קרב מול הארי פוטר (הסרט השני)

דראקו לא הכיר את מראהו של הארי פוטר כשפגש אותו לראשונה, וניסה להתיידד עם הארי שנרתע מהיהירות שלו. במפגש הבא ביניהם לעג דראקו למשפחתו של רון ויזלי, וניסה פעם נוספת להתיידד עם הארי. אולם, הארי דחה גם הפעם את ההצעה וכך נוצרה היריבות ביניהם. לפי רולינג רצונו של דראקו להתחבר עם הארי נבע מכך ש"זה יהיה מגניב להגיע לבית הספר כחבר של הארי פוטר, כיוון שהארי מאוד מפורסם"‏[3]. לדברי רולינג הארי לא רצה להתחבר עם דראקו כיוון שהוא "היה כה גס רוח כלפי רובאוס האגריד ורון, שאותם הארי חיבב מאוד". מצנפת המיון של הוגוורטס מיינה את דראקו לבית סלית'רין מבלי שכמעט בדקה אותו כמקובל בספרים, ודראקו הפך מיד לחביבו של סוורוס סנייפ, המורה לשיקויים וראש בית סלית'רין. פעמים אחדות ניסה דראקו לגרום לסילוקו של הארי מבית הספר, אך בפעם הראשונה שנכשל בכך הוא התחיל מהלך שבסופו צורף הארי לקבוצת הקווידיץ' של בית גריפינדור. כמו כן, בספר זה מוצגים קראב וגויל הלומדים עם דראקו באותה שכבת גיל, ומשמשים בעיקר כמעין "שומרי ראש" עבורו.

בספר השני הפך דראקו למחפש החדש בקבוצת הקווידיץ' של סלית'רין, לאחר שאביו לוציוס העניק שוחד לחברי הקבוצה בדמות מטאטאים מעופפים חדשים. כשהרמיוני גריינג'ר ציינה זאת הוא כינה אותה בוצדמית, ובכך גרם לתקרית כמעט אלימה בין שחקני הקווידיץ' של גריפינדור ושל סלית'רין. לאורך הספר הביע דראקו שנאה רבה כלפי מי שאינו קוסם טהור דם, ובשל כך חשדו בו הארי, הרמיוני ורון כי הוא היורש של סלזאר סלית'רין, שפתח מחדש את חדר הסודות ושיחרר ברחבי הטירה מפלצת קטלנית (שהתבררה בסוף הספר כנחש בסיליסק). הארי ורון הצליחו להסוות את עצמם באמצעות שיקוי פולימיצי וללבוש את דמותם של חבריו הטובים קראב וגויל, אך כשחקרו אותו הוא הכחיש זאת וסיפר להם מידע מועט מאוד על חדר הסודות. עם התגברות התקיפות הלא מוסברות כלפי התלמידים נראה כי דראקו חש לגביהן נוחות רבה, אך בסוף הספר מתואר כיצד הוא "כבר לא צעד בצעד יהיר בשבילי בית-הספר כאילו המקום שייך לו. להפך, הוא נראה מריר וזועף" לאחר שאביו פוטר מחבר המנהלים של הוגוורטס.

בספר השלישי, במהלך השיעור הראשון של רובאוס האגריד כמורה לטיפול ביצורי פלא, מותקף דראקו על ידי ההיפוגריף בקביק, לאחר שהתגרה בו ולא מילא אחר הכללים לטיפול בהיפוגריפים כפי שלימד אותם האגריד. דראקו הפריז בחומרת הפציעה שלו, ובכך איפשר לקבוצת הקווידיץ' של סלית'רין לקבל דחייה במשחק הראשון שלה מול גריפינדור למועד מאוחר יותר, בנוסף להכפשות קבועות שהוטחו בהאגריד. גם בשיעורים הבאים ממשיך דראקו להפריע וללעוג להאגריד, ועושה כל שביכולתו על מנת לגרום לפיטוריו. לאחר אחד מהשיעורים הוא לגלג על אבלו של האגריד שבכה על כך שבקביק נדון למוות, וגרם להרמיוני גריינג'ר לסטור לו. כמו כן, לאורך השנה הוא רמז מספר פעמים כי ידוע לו על מעורבותו האמיתית של סיריוס בלק במות הוריו של הארי, וניסה לגרום לו להסתכן ולרדוף אחרי בלק. לקראת סוף השנה משתבשת תוכניתו לאחר שגריפינדור גוברת על סלית'רין במשחק המכריע על גביע הקווידיץ' של הוגוורטס, וכך גם תוכניתו לגרום להוצאתו להורג של בקביק.

בספר הרביעי נבחר הארי באופן מפתיע להשתתף בטורניר הקוסמים המשולש, ובתגובה יצר דראקו תג תמיכה במועמד השני מטעם הוגוורטס, סדריק דיגורי, וכישף אותו כך שהכתובית תתחלף במילים "פוטר מסריח". לאחר שהארי נבחר עשה דראקו כל שביכולתו על מנת להציק להארי פוטר ולהשניא עליו את החיים בהוגוורטס, ואף שיתף פעולה עם כתבת בשם ריטה סקיטר, אותה עודד לפרסם כתבות משמיצות על הארי וחבריו. כשניסה להטיל על הארי קללה מאחורי גבו הוא עורר את חמת זעמו של אלאסטור מודי, המורה החדש להתגוננות מפני כוחות האופל, שהפך אותו לנמייה ובכך ביזה אותו לעיני רוב תלמידי בית הספר. לאחר שובו לחיים של לורד וולדמורט בסוף שנת הלימודים הכריז דראקו על נאמנותו כלפיו, והביע את תקוותו שהרמיוני גריינג'ר ורון ויזלי ימותו במהרה.

בתחילת הספר החמישי נבחר מאלפוי למדריך מטעם בית סלית'רין, לצדה של פנסי פרקינסון המעוניינת בו מבחינה רומנטית, וכבר בהופעתו הממשית הראשונה בספר הוא ניצל את סמכותו על מנת לרדות בתלמידים צעירים יותר. במשחק הקווידיץ' הראשון של העונה, בין גריפינדור לסלית'רין, הוא גרם לפרובוקציה לאחר שחיבר שיר מבזה על רון ויזלי ועל משפחתו, ובסופו של דבר הצליח לגרום לסילוקם מהקבוצה של הארי ושל התאומים לבית משפחת ויזלי. הוא הביע תמיכה רבה במעשיה של דולורס אמברידג' שנשלחה מטעם משרד הקסמים על מנת להצר את צעדיו של המנהל אלבוס דמבלדור. הוא השתתף בחשיפה ובניסיון הכושל לתפוס את כל חברי קבוצת התלמידים הסודית "צבא דמבלדור", ולאחר שדמבלדור נאלץ לברוח הוא הצטרף לקבוצת תלמידים בשם "פלוגת הפיקוח" שהוקמה על מנת לאכוף את חוקיה הרודניים של אמברידג'. בתקופת חברותו בקבוצה זו הוא הרבה לנצל לרעה את סמכותו להוריד נקודות בתחרות הבתים לתלמידים שאינם מסלית'רין.

לאחר לכידתו ומאסרו של אביו לוציוס בסיום הקרב בין מסדר עוף החול (ארגון סודי שהוקם על ידי דמבלדור) לאוכלי המוות במשרד הקסמים, הוא ניסה לפגוע בהארי כנקמה. אולם, הניסיון הראשון שלו נכשל בגלל נוכחותם של המורים סוורוס סנייפ ומינרווה מקגונגל, והשני, בו נטלו חלק גם קראב וגויל, נכשל בשל נוכחותם של אחדים מחברי צבא דמבלדור שמיהרו לסייע לו ברכבת שהחזירה את התלמידים מהוגוורטס ללונדון.

הספר השישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם
מאלפוי מכוון את שרביטו בהיסוס בכוונה להרוג את דמבלדור (הסרט השישי)

נרקיסה מאלפוי, אמו של דראקו, ואחותה בלטריקס לסטריינג' הגיעו לביתו של סוורוס סנייפ בתחילת הספר השישי, על מנת לדון במשימה המסוכנת שהוטלה עליו על ידי וולדמורט. נרקיסה הייתה מודאגת שבנה ייהרג במהלך הניסיון לבצע את פקודותיו של וולדמורט, ושכנעה את סנייפ לנדור כי יעשה כל שביכולתו על מנת לסייע.

על מנת להגשים את תוכניתו הוא החליט ללכת לחנות בשם בורגין וברקס בסמטת נוקטורן, המוקדשת לאמנויות האופל, ואיים שם על המוכר על מנת שזה יבצע את רצונו ויסביר לו כיצד לתקן דבר מה. הוא הראה למוכר סימן כלשהו על הזרוע השמאלית שלו, והארי פוטר שעקב אחריו לשם ניחש נכונה כי מדובר באות האופל שוולדמורט נהג להטביע בזרועותיהם של תומכים. במהלך הנסיעה ברכבת האקספרס להוגוורטס הוא התפאר בפני חבריו מבית סלית'רין על כך שוולדמורט הטיל עליו משימה חשובה, ותוך כדי כך מסיק כי הארי פוטר נמצא בתא שלו מתחת לגלימת ההיעלמות. בסוף הנסיעה הוא הצליח לגבור על הארי ולשתק אותו, ולאחר מכן ליגלג על כך בפני חבריו.

בספר זה, לראשונה מאז הופעתו בתחילת הסדרה, נקט דראקו ביוזמות אקטיביות במסגרת נסיונותיו למלא את הוראותיו של וולדמורט, ושהה במשך זמן רב בחדר הנחיצות, ובשל כך לא הצליח הארי פוטר לאתר את מקום הימצאו. לאחר שקייטי בל מבית גריפינדור כמעט ונהרגה בהוגסמיד לאחר שנגעה בשרשרת מקוללת חשד בו הארי, אך לא הצליח להוכיח זאת. אולם, בניגוד להארי הוא לא היה יכול לתת אמון רב באנשים אחרים, וסירב לשתף אפילו את חבריו הקרובים ביותר. כתוצאה מהלחץ הרב שבו היה נתון, בשילוב עם ההבנה של המוטל עליו לעשות, הוא היה קרוב פעמים אחדות לשבירה מנטלית. הוא התיידד עם רוח הרפאים מירטל המייללת, ומצא בכך נחמה רבה. באחת הפעמים שבכה בנוכחותה הוא משך את תשומת לבו של הארי פוטר, וכשזה נכנס לחדר השירותים שבו היה עם מירטל ניסה דראקו להטיל עליו את קללת הכאב קרושיאטוס. הארי היה יותר זריז, ופגע בו בקללה רבת עוצמה שגרמה לו לדימום חזק. סוורוס סנייפ, שנזעק לשמע זעקותיה של מירטל, מרפא את דראקו ומפנה אותו למרפאת בית הספר.

לקראת סוף הספר הצליח דראקו להכניס להוגוורטס קבוצה של אוכלי מוות, ובמהלך הקרב שפרץ בינם לבין מגיני הוגוורטס הוא הצליח להפתיע את אלבוס דמבלדור ולפרוק אותו מנשקו. דמבלדור שוחח בשלווה עם דראקו וניסה לשכנעו לא לבצע את תוכניתו של וולדמורט, שהייתה אמורה להסתיים במותו של המנהל, ואף גילה לו כי הוא יודע על ניסיונותיו הקודמים לפגוע בו. דראקו היסס ולא הרג את דמבלדור, ובסופו של דבר אף הנמיך את שרביטו. אולם, סוורוס סנייפ הגיע לראש מגדל האסטרונומיה, שם היה דראקו, והרג את דמבלדור באמצעות הקללה הממיתה. לאחר מכן סנייפ ודראקו נמלטו מהוגוורטס.

בראיון שנערך עמה בשנת 2005 אמרה רולינג כי היא נהנתה לכתוב את דמותו של דראקו בספר זה, וכי הדמות "גדלה מאוד"‏[4].

הספר השביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הארי פוטר ואוצרות המוות

משפחתו של דראקו ממשיכה לתמוך בוולדמורט גם בתחילת הספר השביעי, ואף נאלצת "לארח" בביתה את המפקדה שלו; בתחילת הספר נאלץ דראקו לצפות בוולדמורט הרוצח את המורה ללימודי מוגלגים בהוגוורטס, צ'ריטי ברבג'. פעמים אחדות בספר מתוארים חזיונות של הארי בהם הוא ראה את דראקו נאלץ לבצע את רצונותיו של וולדמורט. כשהארי וחבריו נלכדו והובאו לאחוזת מאלפוי התבקש דראקו לזהות אותם, ולמרות שהכיר אותם היטב הוא היסס וענה תשובה מתחמקת. במהלך ניסיון הבריחה המוצלח מאחוזת מאלפוי הצליח הארי לפרוק את דראקו משרביטו ולקחת אותו.

דראקו וחבריו קראב וגויל ניסו ללכוד את הארי בחיים כשהוא ניסה לקחת מחדר הנחיצות את העטרת של רוונה רייבנקלו, אותה הפך וולדמורט להורקראקס. אולם, קראב החליט כי הוא לא מוכן לשמוע יותר בקולו של דראקו, וניסה להרוג את הארי וחבריו באמצעות אש מקוללת. תוכניתו השתבשה כשהאש גרמה למותו במקביל לחילוצם של דראקו וגויל על ידי הארי ורון. דראקו התאבל על מותו של קראב, וזאת למרות שקודם לכן נהג להתייחס אליו בזלזול רב. בקרב על הוגוורטס מול אוכלי המוות של וולדמורט תוארה סצנה שבה דראקו מתחנן בפני אוכל מוות שירחם עליו כי הוא נאמן לוולדמורט, ופעם נוספת הוא ניצל על ידי הארי ורון.

בחלק זה של הספר התברר גם כי דמבלדור גסס לאחר שענד טבעת שוולדמורט הטיל עליה קללה כחלק מהפכתה להורקראקס. דמבלדור החליט מראש כי סוורוס סנייפ יהרוג אותו, על מנת לחסוך את הרס נשמתו של דראקו כתוצאה מביצוע רצח. וולדמורט היה מודע לכך שדראקו ימות במהלך הניסיון להרוג את דמבלדור, כך שאביו לוציוס ייענש על כישלונותיו למלא את רצונותיו של וולדמורט.

לדראקו הייתה השפעה עקיפה על הקרב האחרון בין הארי לוולדמורט. לאחר שהארי נפגע מקללת האבדה קדברה שוולדמורט הטיל עליו, הוא נכנס למצב לימבו. כשוולדמורט חזר להכרה הוא הורה לנרקיסה, אמו של דראקו, לבדוק האם להארי יש דופק. נרקיסה הבחינה בדופק, שאלה את הארי במלמול האם דראקו חי ונמצא בטירה, וקיבלה ממנו תשובה חיובית. בשל רצונה למצוא את בנה, שיקרה נרקיסה לוולדמורט ואמרה שהארי מת; כך התאפשר לה להיכנס לטירת הוגוורטס כחלק מצבא מנצח ולמצוא את בנה היחיד. במהלך הקרב האחרון בין הארי לוולדמורט מתברר כי דראקו הפך בטעות לבעליו של שרביט הבכור, לאחר שפרק את דמבלדור משרביטו, וזאת למרות שמעולם לא אחז בשרביט. לפי המתואר בספר שרביט הבכור מעביר את נאמנותו למי שמכניע את הבעלים הקודם שלו, כך שהארי, שגבר על דראקו בביתו, הפך לבעלים של השרביט; עובדה זו מנעה מוולדמורט לנצל את מלוא כוחו של השרביט. בסופו של דבר היה זה השקר של נרקיסה שמנע את מאסרה של משפחת מאלפוי באזקבאן.

באפילוג של הספר מסופר כי דראקו נשוי ויש לו ילד אחד בשם סקורפיו. רולינג סיפרה שדראקו נישא לאסטוריה גרינגראס, אחותה הצעירה של דפני גרינגראס שלמדה עם דראקו בבית סלית'רין‏[5]. למרות שדראקו לא הפך לחבר של הארי הוא הצליח להתגבר במקצת על האיבה שרחש לו, וכשראה את הארי ומשפחתו בקינגס קרוס הוא הניד בראשו בנימוס.

בסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן הקולנוע הבריטי טום פלטון גילם את דמותו של דראקו בכל שמונת הסרטים שיצאו לאקרנים. לפני שנבחן לתפקיד של דראקו הוא עבר מבחני בד לתפקיד של הארי ושל רון‏[6]. פלטון קרא את הספרים, ואמר כי "יש לי יכולת הבנה לגבי דראקו. אם הם נתנו לי שורה ואני חשבתי שזה משהו שהוא לא היה אומר, הייתי מציע לשנות את זה. הם אכן מקשיבים לך ואתה מרגיש חלק מזה"‏[7]. דמותו של דראקו הפכה לאחת הפופולריות ביותר בסדרה בשל רמת משחקו של פלטון, והוא הפך למזוהה עם הדמות בקרב מעריצות הסדרה, למורת רוחה של רולינג. היא אמרה "אני בהחלט מנסה להבדיל בין טום פלטון, שהוא נער צעיר ונאה, לבין דראקו, שהוא, ללא קשר למראה שלו, איננו אדם נחמד. זו אשליה רומנטית נפוצה של בנות, אך לא אשליה בריאה... למעשה, זה הדאיג אותי במקצת, לראות בנות צעירות מביעות מסירות מוחלטת לדמות המאוד לא מושלמת הזאת... אני מתכוונת, אני מבינה את הפסיכולוגיה של זה, אך זה די לא בריא"‏[8].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמים רבות בחר דראקו להתמודד עם יריביו באמצעים פסיכולוגיים ולא באמצעות כוח פיזי. מוצאו האליטיסטי משמש אותו כנשק על מנת לזלזל באלה המגיעים ממעמד חברתי נמוך יותר, כגון רון ויזלי. פעמים רבות הוא הביע זלזול במוצאה המוגלגי של הרמיוני גריינג'ר באמצעות הקללה "בוצדמית". רולינג אמרה בראיון ב-1999 "הוא קנאי, והוא בריון, ואני אומרת, במובן הברור ביותר, שהוא יודע בדיוק מה יפגע באנשים".

בראיון בשנת 2005 היא אמרה שדראקו, בניגוד להארי, לא חש חרטה על מעשיו: "אני חשבתי על דראקו כאחד עם יכולת גבוהה להפריד בין חייו ובין רגשותיו, ותמיד עשיתי כך. אז הוא הדחיק את הרחמים שלו, כך שהוא יכול להיות בריון יעיל. הוא הדחיק את החמלה - אחרת איך היה הופך לאוכל מוות?"

באופן אירוני מספקת דמותו של דראקו נקודת מפנה בעלילה כאשר הוא מפגין רגע נדיר של חרטה. הארי ריחם על דראקו כשהבין את גודל הציפיות, כולל רצח, עמן נאלץ דראקו להתמודד כאחד מתומכיו של וולדמורט. דמותו של דראקו כללה את אמונותיהם של הוריו: רולינג אמרה כי "ברגע שדראקו קיבל את מה שרצה, להפוך לאוכל מוות, וגם קיבל משימה מלורד וולדמורט, כפי שעשה בהארי פוטר והנסיך חצוי-הדם, המציאות הכתה בו בעוצמה"‏[4] כיוון שחלומו היה "כה שונה". רולינג אמרה גם כי בדראקו היה חשש מוסרי אמיתי, אך שהוא לא אדם מרושע לחלוטין‏[9].

יכולות קסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך הסדרה מתואר דראקו כקוסם צעיר תככן ותחרותי. בשנתו השנייה הוא מצליח לפגוע בהארי בקללה בשם "טרנטלגרה", בה משתמש אוכל המוות אנטונין דולוחוב במהלך הספר החמישי, ומבצע גם לחש בשם "סרפנסורטיה" הגורם לבקיעתו מקצה השרביט של נחש, כפי שוולדמורט עשה בקרב מול דמבלדור בסוף הספר החמישי, וסנייפ מול מינרווה מקגונגל בספר השביעי. יכולותיו השתפרו גם בספר השישי, שבה הוא אחד התלמידים היחידים בשכבת הגיל שלו שהגיע להישגים המאפשרים קבלה לשיעור השיקויים המתקדם. דראקו הצליח ללמוד כיצד לבצע את אמנות הלטת ההכרה (היכולת להגן על המוח מפני קריאת מחשבות), אותה הוא למד מדודתו בלטריקס. רולינג סיפרה על שיחה עם העורך שלה בנוגע לכך שדראקו הצליח ללמוד הלטת הכרה והארי לא. היא אמרה כי הסיבה לכך היא שדראקו היה "בעל יכולת גבוהה מאוד להפריד בין חייו לבין רגשותיו"‏[4].

כשנשאלה מה היא צורת הפטרונוס (קסם הגנה חזק) של דראקו, היא אמרה כי נכון לסוף הספר השישי הוא לא היה מסוגל לבצע את הקסם, כיוון שבהוגוורטס לא היה נהוג ללמד זאת‏[10].

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוציוס מאלפוי בגילומו של ג'ייסון אייזקס
נרקיסה מאלפוי בגילומה של הלן מקרורי

משפחת מאלפוי היא אחת ממשפחות הקוסמים טהורות הדם האחרונות שנותרו בסוף הסדרה, ובין העשירות שבהן. מייסד השושלת היה אדם עיתונאי אנטי-מוגלגי בשם ברוטוס מאלפוי. בית המשפחה, הנקרא "אחוזת מאלפוי", נמצא במחוז האנגלי וילטשייר (על פי המתואר בספר השביעי). עד לסוף הספר השני התגורר באחוזה גמדון הבית דובי. למרות החזות המכובדת שעליה שמרה המשפחה לאורך הסדרה, אחדים מהקוסמים טענו שהיא שירתה את וולדמורט מתוך בחירה. דראקו השתמש במעמדו החברתי הגבוה ובשמו של אביו על מנת להשיג לעצמו יותר כוח, בדומה לאביו לוציוס.

לוציוס מאלפוי היה אוכל מוות בשתי מלחמות הקוסמים. הוא נישא לנרקיסה בלק, ודראקו הוא בנם היחיד והראשון מהמשפחה שהוצג בסדרה. בתקופת לימודיו בהוגוורטס הוא השתייך כמו כל בני משפחתו לבית סלית'רין, ובשנתו החמישית החל לכהן כמדריך. לוציוס הנהיג את אוכלי המוות בתקופת מלחמת הקוסמים הראשונה, המתרחשת לפני אירועי הספר הראשון

משפחת מאלפוי זכתה להערכה רבה בעולם הקוסמים המתואר בסדרה, בשל השפעתו הרבה של לוציוס על הוגוורטס ועל משרד הקסמים, אותה השיג באמצעות תרומות כספיות למשרד ולבית החולים לקוסמים, כמו גם בשל כהונתו בחבר הנאמנים של בית הספר. אולם, בסוף הספר השני הוא הודח מתפקידו ובעקבות הקרב במשרד הקסמים בסוף הספר החמישי הוא אף נאסר באזקבאן. בשל הכישלון הזה הוא איבד את מעמדו הגבוה בקרב אוכלי המוות, ובתחילת הספר השביעי אולץ על ידי וולדמורט לתת לו את שרביטו.

נרקיסה מאלפוי היא בת דודתו של סיריוס בלק, סנדקו של הארי, כך שדראקו הוא אחיין של אוכלת המוות בלטריקס לסטריינג' ושל אנדרומדה טונקס, אחיותיה של נרקיסה. בדומה לשאר משפחת בלק גם היא למדה בבית סלית'רין. היא מתוארת כאשה יפה, גבוהה, רזה, ואף הנראה כאילו משהו בעל ריח רע מונח מתחתיו. בניגוד לבעלה ולבנה היא איננה אוכלת מוות, אך היא כן חולקת את אמונותיהם בכל הנוגע לטוהר הדם ולשנאה של מוגלגים.

היא רגישה מאוד לשלומו של דראקו, ובתחילת הספר השישי הפרה הוראה מפורשת של וולדמורט ודיברה עם סוורוס סנייפ על המשימה שהוטלה עליו. בסוף הספר השביעי הטיל עליה וולדמורט לבדוק סימני חיים אצל הארי, ופעם נוספת היא שיקרה על מנת שתוכל לברר את מצבו של דראקו.

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירים של להקת הרוק Draco and the Malfoys ("דראקו והמאלפויים") מבוססים על ספרי הארי פוטר, אך מנקודת מבטו של דראקו‏[11]. חברי הלהקה מתלבשים בדומה לתלמידי הוגוורטס בסרטים, אך עם מוטיבים המאפיינים את בית סלית'רין. באחד משירי הלהקה נאמר "My dad's always there to open all my doors, you have to call a Patronus just to catch a glimpse of yours/My dad is rich, and your dad is dead.", ובעברית "אבי תמיד נמצא שם על מנת לפתוח את כל הדלתות, אתה צריך לקרוא לפטרונוס רק כדי להציץ בשלך / אבא שלי עשיר, ואבא שלך מת".

דמותו של דראקו גולמה באופן פרודי על ידי ג'רקו פניקס בסדרה המכשפים מוויברלי פלייס, שבשניים מפרקיה הולכים אלכס וג'סטין רוסו לבית ספר לקוסמים הנקרא Wiz-tech (ויז-טק), היכן שכולם לבשו גלימות צהובות ושחורות ומשקפיים הדומים לאלה של הארי פוטר‏[12]. דמותו הופיעה באופן פרודי תחת השם סאקו (בגילומו של שיין ליונס) בסדרת המערכונים Harry Bladder שבתוכנית All That, בה נאלצו הארי ויתר התלמידים להתמודד עם מעשי הקונדס התכופים של סאקו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מידע בוויקי הארי פוטר
  • מידע בלקסיקון הארי פוטר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שאלות ותשובות עם רולינג באתר Mugglenet
  2. ^ טיוטה מוקדמת של תחילת הספר השישי בלקסיקון הארי פוטר
  3. ^ ראיון של רולינג ברדיו WBUR‏, 12 באוקטובר 1999
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 חלק ב' של הראיון למליסה אנלי ואמרסון ספרץ, 16 ביולי 2005
  5. ^ כתבה בטיים מגזין
  6. ^ כתבה במגזין הילדים של טיים
  7. ^ כתבה באתר הסאן
  8. ^ חלק 2 של הראיון עם מליסה אנלי ואמרסון ספרץ, 16 ביולי 2005
  9. ^ כתבה באתר MTV
  10. ^ מידע באתר הרשמי של רולינג
  11. ^ כתבה באתר MSN
  12. ^ מידע ב-IMDb