קוריאה הדרומית במשחקים האולימפיים
 | ||||||
 | ||||||
| טקס הפתיחה של אולימפיאדת סיאול (1988) | ||||||
| הוועד האולימפי הלאומי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קוד ייצוג | KOR | |||||
| שם | הוועד האולימפי הקוריאני | |||||
| מדליות קיץ | ||||||
| ||||||
| מדליות חורף | ||||||
| ||||||
| השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 | ||||||
| השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022 | ||||||
קוריאה הדרומית משתתפת במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת לונדון (1948). היא נעדרה מהם מאז רק פעם אחת, כשהצטרפה לחרם שהובילה ארצות הברית על אולימפיאדת מוסקבה (1980) בעקבות הפלישה הסובייטית לאפגניסטן.
לאורך השנים צברו הספורטאים הדרום קוריאנים 287 מדליות, מהן 96 מדליות זהב. הענפים הבולטים ביותר הם קשתות (ענף אותו היא מובילה עם 43 מדליות, בהן 27 מדליות זהב), טאקוונדו (22 מדליות, מהן 12 מדליות זהב, יותר מכל מדינה אחרת), ג'ודו (46 מדליות, בהן 11 מדליות זהב, ההישג השלישי בטיבו אחרי יפן וצרפת), היאבקות (36 מדליות, בהן 11 מדליות זהב) ובדמינטון (20 מדליות, בהן 6 מדליות זהב, ההישג השלישי בטיבו אחרי סין ואינדונזיה).
באולימפיאדות החורף משתתפת קוריאה הדרומית מאז אולימפיאדת סנט מוריץ (1948), והיא השתתפה מאז בכולן, פרט לאולימפיאדת אוסלו (1952). במשחקים אלה צברו הספורטאים הדרום קוריאנים 79 מדליות, בהן 33 מדליות זהב. 53 מהמדליות ו-26 ממדליות הזהב הושגו בהחלקה מהירה במסלול קצר, יותר מכל מדינה אחרת.
משחקי הקיץ האולימפיים נערכו על אדמתה של קוריאה הדרומית פעם אחת, באולימפיאדת סיאול (1988). סיאול הועדפה אז על פני נגויה. פיונגצ'אנג נבחרה לארח את משחקי החורף של 2018, לאחר שמועמדותה גברה על אלו של מינכן ואנסי. הייתה זו הפעם השלישית בה התמודדה על אירוח משחקים אלה. בהתמודדות על אירוח אולימפיאדת החורף של 2010, הפסידה לוונקובר על חודם של 3 קולות. בהתמודדות נוספת, על אירוח המשחקים של 2014 הפסידה לסוצ'י על חודם של 4 קולות.
באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018) בקוריאה הדרומית, הורכבה נבחרת הוקי קרח נשים מספורטאיות מקוריאה הצפונית והדרומית תחת דגל מפת חצי האי כולו והקוד האולימפי "COR".
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
1948 עד 1976[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהופעת הבכורה של קוריאה הדרומית במשחקים, באולימפיאדת לונדון (1948), ייצגו אותה 50 ספורטאים. שניים מהם זכו במדליות ארד: המתאגרף האן סו-אן ומרים המשקולות קים סונג-ג'יפ. נבחרת הכדורגל, שהיה זה לה הטורניר הראשון בו השתתפה, העפילה לשלב רבע הגמר, אך הובסה בו בידי נבחרת שוודיה בתוצאה 12-0, התבוסה הגדולה בתולדותיה. נבחרת הכדורסל העפילה אף היא לשלב רבע הגמר, וסיימה בסופו של דבר במקום השמיני.
באולימפיאדת הלסינקי (1952) שחזרו הקוריאנים את הישגיהם, וזכו בשתי מדליות ארד. קים סונג-ג'יפ שחזר את הישגו מלונדון, והמתאגרף קאנג ג'ונג-הו זכה במדליית הארד השנייה. באולימפיאדת מלבורן (1956) זכה המתאגרף סונג סון-צ'ון במדליית כסף, ומרים המשקולות קים צ'אנג-הוי זכה במדליית ארד. רץ המרתון לי צ'אנג-הון סיים במקום הרביעי.
לאחר שבאולימפיאדת רומא (1960) אף ספורטאי דרום קוריאני לא זכה לעמוד על הפודיום, שלושה דרום קוריאנים עשו זאת באולימפיאדת טוקיו (1964). המתאגרף צ'ונג סין-ג'ו והמתאבק צ'אנג צ'אנג-סון זכו במדליות כסף, ואילו הג'ודוקא קים אוי-טאי זכה במדליית ארד. באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) זכה המתאגרף ג'י יונג-ג'ו במדליית כסף, ועמיתו צ'אנג קיו-צ'ול זכה במדליית ארד. נבחרת הנשים בכדורעף סיימה במקום החמישי.
באולימפיאדת מינכן (1972) רק ספורטאי דרום קוריאני אחד זכה במדליה, הג'ודוקא או סונג-ליפ, שסיים במקום השני. נבחרת הנשים בכדורעף סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת יפן, ובמשחק על המקום השלישי הפסידה לנבחרת קוריאה הצפונית. נבחרת הגברים סיימה במקום השביעי. המתאבק יאנג ג'ונג-מו היה הספורטאי הדרום קוריאני הראשון שזכה במדליית זהב אולימפית, באולימפיאדת מונטריאול (1976). שלושה ג'ודאים זכו במדליות אולימפיות במונטריאול - צ'אנג און-קיונג זכה במדליית כסף ופארק יונג-צ'ול וצ'ו ג'אי-קי זכו במדליות ארד. גם המתאבק ג'ון היי-סופ זכה במדליית ארד. נבחרת הנשים בכדורעף זכתה אף היא במדליית ארד, לאחר שגברה על נבחרת הונגריה במשחק על המקום השלישי. נבחרת הגברים סיימה במקום השישי.
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שנעדרה מאולימפיאדת מוסקבה, שבה קוריאה הדרומית והשתתפה באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984). משחקים אלה, שנערכו ארבע שנים לפני שאירחה את המשחקים בסיאול, סימנו את ראשית דרכה של קוריאה הדרומית כאחת המשלחות החזקות במשחקים. הספורטאים הדרום קוריאנים זכו בלוס אנג'לס ב-19 מדליות, בהן 6 מדליות זהב, וקוריאה הדרומית דורגה במקום העשירי בטבלת המדליות.
הענפים הבולטים ביותר היו ההיאבקות והג'ודו. שבעה מתאבקים דרום קוריאנים זכו במדליות בלוס אנג'לס, ושניים מהם, יו אין-טאק וקים וון-קי זכו במדליות זהב. חמישה ג'ודאים דרום קוריאנים זכו במדליות, וגם בענף זה שניים מהם זכו במדליות זהב, אן ביונג-קון והא היונג-זו. הקשתית סו היאנג-סון הייתה לאישה הדרום קוריאנית הראשונה שזוכה במדליית זהב אולימפית, ובת ארצה קים ג'ין-הו זכתה במדליית ארד באותה תחרות. במדליית הזהב השישית זכה המתאגרף שין ג'ון-סופ.
בענפי הכדור זכו נבחרות הנשים להצלחה. נבחרת הכדורסל זכתה במדליית כסף, לאחר שהפסידה במשחק הגמר לנבחרת ארצות הברית, וגם נבחרת הכדוריד סיימה במקום השני, אחרי נבחרת יוגוסלביה. שתי נבחרות הכדורעף סיימו במקום החמישי.
אולימפיאדת סיאול (1988)[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדה אותה אירחה קוריאה הדרומית זכו ספורטאיה במספר שיא של מדליות, 33, 12 מהן מדליות זהב. הם דורגו במקום הרביעי בטבלת המדליות, הגבוה אי פעם, אחרי ברית המועצות, גרמניה המזרחית וארצות הברית.
הקשתות הקוריאניות שלטו בענף ללא עוררין. קים סו-ניונג זכתה במדליית הזהב, ואנג הי-קיונג זכתה במדליית הכסף, יון יונג-סוק זכתה במדליית הארד, ושלושתן ביחד זכו במדליית הזהב בתחרות הקבוצתית. בין הגברים בלט פארק סונג-סו שזכה במדליית הכסף, והיה שותף לזכייה הקבוצתית במדליית הזהב. ענף נוסף בו בלטו הקוריאנים היה ההיאבקות, עם תשע מדליות, מהן שתי מדליות זהב בהן זכו האן מיונג-וו וקים יונג-נאם.
טניסאי השולחן יו נאם-קיו זכה במדליית זהב בטורניר היחידים, לאחר שגבר על בן ארצו קים קי-טאיק. יו זכה גם במדליית ארד בטורניר הזוגות, יחד עם אן ג'אי-יונג. בטורניר הזוגות לנשים זכו היונג ג'ון-הווה ויאנג יונג-ג'ה במדליית הזהב. שלושה ג'ודאים דרום קוריאנים זכו במדליות, שניים מהם, קים ג'אי-יופ ולי קיונג-קון זכו במדליות זהב. המתאגרפים קים סוואנג-סון ופארק סי-הון זכו אף הם במדליות זהב. זכייתו של פארק, בניצחון בהכרעת שופטים (שלושה מול שניים) על האמריקני רוי ג'ונס ג'וניור הייתה שנויה במחלוקת, ובעקבותיה הושעו שלושת השופטים שהכריעו לטובתו של פארק ושונתה שיטת הניקוד.
הנבחרות הדרום קוריאניות זכו למספר הצלחות גם בענפי הכדור. נבחרת הנשים בכדוריד זכתה במדליית הזהב, לאחר שסיימה במקום הראשון בבית הגמר שכלל גם את נבחרות נורווגיה, ברית המועצות ויוגוסלביה. מקבילתה הגברית זכתה במדליית הכסף, לאחר הפסד לנבחרת ברית המועצות במשחק הגמר. נבחרת הנשים בהוקי שדה זכתה אף היא במדליית הכסף, לאחר שהפסידה במשחק הגמר לנבחרת אוסטרליה.
מדליות נוספות הושגו בהרמת משקולות, ולראשונה גם בקליעה ובהתעמלות.
אולימפיאדת ברצלונה (1992)[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם באולימפיאדת ברצלונה (1992) הצטיינו הספורטאים הדרום קוריאנים. הם צברו 29 מדליות, בהן 12 מדליות זהב, ודורגו במקום השביעי בטבלת המדליות.
גם במשחקים האלה היו הצלחות בענפי הקשתות וההיאבקות. הקשתית צ'ו יו-ג'ונג זכתה במדליית זהב בטורניר היחידות, וסגניתה הייתה קים סו-ניונג. צ'ו וקים חלקו עם לי און-קיונג את מדליית הזהב בתחרות הקבוצתית. המתאבקים זכו בחמש מדליות, ושניים מהם, פארק ג'אנג-סון ואן האן-בונג זכו במדליות זהב. הבדמינטון הפך לראשונה לענף רשמי במשחקים, וקוריאה הדרומית זכתה בו להצלחה - 4 מדליות, בהן שתי מדליות זהב, בשתי תחרויות הזוגות, לגברים ולנשים. במדליות זהב נוספות זכו הקלעים לי און-צ'ול ויו קאב-סון, הג'ודוקא קים מי-ג'ונג, מרים המשקולות צ'ון ביונג-קוואן ורץ המרתון הוואנג יונג-צ'ו. נבחרת הנשים בכדוריד שבה וזכתה במדליית הזהב לאחר שגברה על נבחרת נורווגיה, בעוד שנבחרת הגברים סיימה במקום השישי. בכל אחת מתחרויות הטניס שולחן זכו ספורטאים דרום קוריאנים במדליית ארד. מדליות נוספות הושגו באיגרוף ובהתעמלות.
אולימפיאדת אטלנטה (1996)[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת אטלנטה (1996) זכו הספורטאים הדרום קוריאנים ב-27 מדליות, בהן 7 מדליות זהב, וקוריאה הדרומית דורגה במקום העשירי בטבלת המדליות.
הענף בו זכו הדרום קוריאנים במספר הרב ביותר של מדליות היה הג'ודו - 8 מדליות, בהן שתי מדליות זהב (ג'ון קי-יונג וצ'ו מין-סון). קים קיונג-ווק ניצחה בקשתות, והייתה שותפה לזכיית הנבחרת בתחרות הקבוצתית. הקשת או קיו-מון זכה במדליית ארד, והיה שותף לזכייה הקבוצתית במדליית הכסף. באנג סו-היון זכתה בתואר האולימפי בבדמינטון, ואילו גיל יונג-אה זכתה במדליית זהב בטורניר הזוגות המעורבים (יחד עם קים דונג-מון) ובמדליית כסף בטורניר הזוגות לנשים (יחד עם ג'אנג היה-אוק). במדליית הזהב השביעית זכה המתאבק סים קוון-הו.
נבחרת הנשים בכדוריד איבדה את תוארה, אך זכתה במדליית הכסף, לאחר שהפסידה לנבחרת דנמרק. גם נבחרת הנשים בהוקי שדה זכתה במדליית כסף, לאחר הפסד לנבחרת אוסטרליה. מדליות נוספות הושגו באיגרוף, התעמלות וטניס שולחן.
אולימפיאדת סידני (2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת סידני (2000) הגיעה המשלחת הדרום קוריאנית להישג דומה - 28 מדליות, בהן 8 מדליות זהב.
הטאקוונדו, אמנות הלחימה הקוריאנית המסורתית, היה לראשונה ענף רשמי במשחקים. אף שהדרום קוריאנים צברו את המספר הרב ביותר של מדליות, לא הייתה לקוריאה הדרומית שליטה מוחלטת בענף, ולוחמי הטאקוונדו שייצגו אותה הסתפקו ב-4 מדליות, בהן 3 מדליות זהב (קים קיונג-הון, ג'ונג ג'אי-און ולי סון-הי) מתוך 8 אפשריות.
בקשתות הפגינה המשלחת הדרום קוריאנית שליטה בולטת יותר. יון מי-ג'ין, קים נאם-סון וקים סו-ניונג זכו בשלוש המדליות בתחרות הנשים, וגם היו שותפות לזכייה הקבוצתית במדליית הזהב. גם הגברים זכו בתואר הקבוצתי. בשתי מדליות הזהב הנותרות זכו המתאבק סים קוון-הו, ששמר על תוארו מאטלנטה, והסייף קים יונג-הו.
בענפי הכדור בלטו הפעם נבחרות הגברים. נבחרת ההוקי שדה זכתה במדליית הכסף, לאחר שהפסידה במשחק הגמר לנבחרת הולנד. נבחרת הבייסבול זכתה במדליית הארד לאחר שהפסידה בחצי הגמר לארצות הברית וגברה על יפן במשחק על המקום השלישי. נבחרת הנשים בכדורסל סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לארצות הברית, ובמשחק על המקום השלישי הפסידה לנבחרת ברזיל.
ענפים נוספים בהם זכו ספורטאים דרום קוריאנים במדליות היו ג'ודו, בדמינטון, התעמלות, קליעה וטניס שולחן.
אולימפיאדת אתונה (2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת אתונה (2004) עלו הישגיהם של הדרום קוריאנים ל-30 מדליות, בהן 9 מדליות זהב, והם דורגו במקום התשיעי בטבלת המדליות. בטקס הפתיחה של המשחקים צעדו הספורטאים הדרום קוריאנים יחד עם הספורטאים מקוריאה הצפונית ונשאו את דגל האיחוד הקוריאני, כאקט סימבולי של פיוס.
הקשתית פארק סונג-היון זכתה במדליית הזהב, וסגניתה הייתה לי סונג-ג'ין. שתיהן זכו גם בתואר הקבוצתי, יחד עם יון מי-ג'ין. גם הגברים זכו פעם נוספת בתואר הקבוצתי. ארבעה לוחמי טאקוונדו זכו במדליות, שניים מהם, מון דאי-סונג וג'אנג ג'י-וון, זכו במדליות זהב. בארבע מדליות הזהב הנותרות זכו שחקני הבדמינטון קים דונג-מון והא טאי-קוון (בטורניר הזוגות לגברים), הג'ודוקא לי וון-הי, המתאבק ג'ונג ג'י-היון וטניסאי השולחן ריו סונג מין.
שני מתעמלים קוריאנים סיימו במקומות השני והשלישי בקרב-רב, קים דיי-און ויאנג טאי-יונג. תחרויות הקרב-רב במשחקים אלה נערכו בצלה של שערוריית שיפוט. אחד האלמנטים בתרגיל המקבילים של יאנג נרשם בטעות כתרגיל פשוט יותר, ולפיכך ציונו ההתחלתי של יאנג היה 9.9 במקום 10, ובסופו של דבר קיבל את הציון 9.712. לו היה הציון ההתחלתי שלו 10, היה מסיים בציון 9.812, וזוכה במדליית הזהב במקום האמריקני פול האם שזכה בה. הוועד האולימפי הקוריאני ערער על התוצאות, ואף שההתאחדות הבינלאומית להתעמלות קבעה שיש צדק בדברים והשעתה שלושה מהשופטים, היא פסקה כי מאוחר מדי כדי לשנות את התוצאות. הוועד האולימפי הבינלאומי סירב להתערב בהחלטת ההתאחדות, מאחר שאין מדובר בטעות מכוונת. ההתאחדות האמריקנית מצדה, סירבה להצעה שהאם יעניק ליאנג את מדליית הזהב שלו מרצונו. בהמשך, דחה גם בית הדין לבוררות בספורט את ערעור הקוריאנים.
נבחרת הנשים בכדוריד חזרה לצמרת, וזכתה שוב במדליית כסף, לאחר שגברה בחצי הגמר על נבחרת צרפת והפסידה במשחק הגמר לנבחרת דנמרק. נבחרת הגברים בכדוריד סיימה במקום השמיני, כמו גם נבחרת הגברים בהוקי שדה. נבחרת הנשים בהוקי שדה סיימה במקום השביעי. נבחרת הנשים בכדורעף הודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת רוסיה, ונבחרת הגברים בכדורגל הודחה באותו שלב בידי נבחרת פרגוואי.
מדליות נוספות הושגו בקליעה, הרמת משקולות ואיגרוף.
אולימפיאדת בייג'ינג (2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת אולימפיאדת בייג'ינג (2008) ניהלו הוועדים האולימפיים של קוריאה הדרומית וקוריאה הצפונית משא ומתן במטרה לשלוח משלחת משותפת למשחקים. בסופו של דבר נכשלו המגעים, בשל מחלוקות על הרכב המשלחת. קוריאה הצפונית דרשה כי החלוקה בין המדינות תהיה יחסית, בעוד שקוריאה הדרומית חששה שהדבר יבוא על חשבון ספורטאים דרום קוריאנים שהישגיהם טובים יותר משל חבריהם מהצפון. במשחקים עצמם זכו הספורטאים הדרום קוריאנים ב-31 מדליות, ב-14 ענפים שונים, בהן מספר שיא של 13 מדליות זהב. קוריאה הדרומית דורגה במקום השביעי בטבלת המדליות.
ארבעה לוחמי טאקוונדו דרום קוריאנים זכו במדליות זהב בבייג'ינג: סון טאי-ג'ין, צ'ה דונג-מין, לים סו-ג'ונג והוואנג קיונג-סון. שתי נבחרות הקשתות שמרו על תואריהן, אך לראשונה אף קשת דרום קוריאני לא זכה בתואר ליחידים. פארק קיונג-מו זכה במדליית הכסף בתחרות הגברים, ופארק סונג-היון זכתה בתחרות הנשים. שחקני הבדמינטון לי יונג-דאי ולי היו-ג'ונג זכו במדליית הזהב בתחרות הזוגות המעורבים. לי היו-ג'ונג זכתה גם במדליית הכסף בתחרות הזוגות לנשים, עם לי קיונג-וון.
ספורטאים דרום קוריאנים נוספים שזכו במדליות זהב בבייג'ינג כללו את מרימי המשקולות ג'אנג מי-ראן וסה ג'אי-היוק, הג'ודוקא צ'וי מין-הו, הקלע ג'ין ג'ונג-או, שניצח בירי מ-50 מטר באקדח וזכה גם במדליית כסף בירי מ-10 מ' באקדח אוויר. השחיין פארק טאי-הוואן שבר את שיא אסיה כשניצח במשחה ל-400 מטר חופשי (3:41.86 דקות). פארק גם זכה במדליית הכסף במשחה ל-200 מטר חופשי, שגם בו שבר את שיא אסיה (1:44.85 דקות). מדליות נוספות הושגו בהתעמלות, סיף, טניס שולחן, איגרוף והיאבקות.
נבחרת הבייסבול סיימה את משחקיה ללא הפסד, וזכתה במדליית הזהב לאחר ניצחון על נבחרת קובה. נבחרת הנשים בכדוריד זכתה במדליית הארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת נורווגיה, וגברה על נבחרת הונגריה במשחק על המקום השלישי. נבחרת הנשים בכדורסל הודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת ארצות הברית.
אולימפיאדת לונדון (2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת לונדון (2012) זכו הקוריאנים ב-28 מדליות, מהן 13 מדליות זהב. המשלחת דורגה במקום החמישי בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית, סין, בריטניה ורוסיה. היה זה הדירוג הגבוה ביותר של קוריאה הדרומית מאז אירחה את המשחקים ב-1988.
בקליעה זכו הקוריאנים ב-5 מדליות, ודורגו בראש טבלת המדליות של הענף. ג'ין ג'ונג-או שמר על תוארו בירי באקדח מ-50 מטר, וזכה גם במדליית זהב נוספת, בירי באקדח אוויר. קים ג'אנג-מי זכתה במדליית זהב בירי באקדח מ-25 מטר, ושני קוריאנים נוספים זכו במדליות כסף: צ'וי יונג ראי בירי באקדח מ-50 מטר וקים ג'ונג-היון בירי ברובה אוויר. גם בקשתות המשיכו הקוריאנים להיות דומיננטיים, וזכו ב-3 מתוך 4 מדליות הזהב האפשריות. קי בו-באי זכתה בשתיים מהן, בטורניר היחידות ובטורניר הקבוצתי לנשים. או ג'ין-הייק זכה במדליית הזהב בטורניר היחידים, ובמדליית ארד עם הנבחרת בטורניר הקבוצתי לגברים.
בסיף זכו הקוריאנים בשש מדליות. נבחרת הגברים בחרב זכתה במדליית זהב, וביחידים זכו ג'ונג ג'ין-סון וצ'וי בויונג-צ'ול במדליות ארד בדקר וברומח, בהתאמה. קים ג'י-יאון זכתה במדליית הזהב בחרב ואילו נבחרות הדקר והרומח זכו במדליות הכסף והאחד, בהתאמה. נאם היון-הי סיימה במקום הרביעי ברומח ושין א-לאם סיימה במקום הרביעי בדקר. קרב חצי הגמר של שין, מול הגרמנייה בריטה היידמן הוכרע באופן שנוי במחלוקת לטובת הגרמנייה, לאחר שחל בלבול בחישוב הזמן שנותר לקרב בעת שנותרה שנייה לסיום, במהלכה צברה הגרמנייה נקודה מכריעה. המשלחת הקוריאנית ערערה על התוצאה, ושין נותרה בזירה כשהיא ממררת בבכי במשך שעה ארוכה, אך הערעור נדחה. התאחדות הסיף הבינלאומית הציעה לשין מדליה מיוחדת, אך היא סירבה לקבלה בנימוק שאין מדובר במדליה אולימפית אמיתית.
הג'ודאים הקוריאנים קים ג'ה-בום וסונג דה-נאם זכו במדליות זהב, וצ'ו ג'ון-הו זכה במדליית ארד. חמישה ג'ודאים נוספים סיימו במקום החמישי. בענף הקוריאני המסורתי, טאקוונדו, השתתפו רק ארבעה קוריאנים. הוואנג קיון-סאונג זכתה במדליית זהב שנייה ברציפות, לי דאי-הון זכה במדליית כסף ולי אין-ג'ונג סיים במקום החמישי. בהתעמלות, זכה יאנג האק-סאון במדליית הזהב בתרגיל הקפיצות. קים ג'י-הון העפיל לגמר המתח וסיים במקום השמיני. המתעמלת האומנותית סון יאון-ג'אי סיימה במקום החמישי. המתאבק קים היאון-וו זכה במדליית זהב, וצ'וי גיו-ג'ין סיים במקום החמישי.
השחיין פארק טאי-הוואן זכה בשתי מדליות כסף, במשחים ל-200 ול-400 מטר חופשי, וסיים במקום הרביעי במשחה ל-1500 מטר חופשי. המתאגרף האן סון-צ'ול זכה במדליית כסף, וכך גם נבחרת הגברים בטניס שולחן. נבחרת הנשים סיימה במקום הרביעי. ג'ונג ג'אי-סונג ולי יונג-דאי זכו במדליית ארד בטורניר הזוגות בבדמינטון, ולי היון-איל סיים במקום הרביעי בטורניר היחידים. על הופעת נבחרת הבדמינטון העיבה הדחתם של שני זוגות מטורניר הנשים, בנוסף לזוגות מסין ומאינדונזיה, לאחר שהשופטים קבעו כי לא התאמצו מספיק כדי לנצח בשלב הבתים, במטרה לקבל הגרלה נוחה יותר בהמשך.
נבחרת הכדורגל, שגברה על נבחרת בריטניה ברבע הגמר, עלתה לחצי הגמר מול נבחרת ברזיל, בידיעה שניצחון יקנה לשחקניה פטור משירות צבאי[1]. עם זאת, הובסה הנבחרת 3-0. במשחק על המקום השלישי גברה קוריאה הדרומית על נבחרת יפן, וזכתה במדליית הארד. שחקן הנבחרת פארק ג'ונג-וו הניף בסיום המשחק שלט בוא נכתב "דוקדו הם האדמה שלנו", בהתייחסו לקבוצת איונים שהריבונות עליהם במחלוקת בין קוריאה הדרומית לבין יפן. בעקבות זאת, אסר הוועד האולימפי הבינלאומי על פארק ליטול חלק בטקס חלוקת המדליות, והוא לא קיבל מדליה כחבריו לנבחרת[2].
נבחרת הנשים בכדוריד סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת נורווגיה והפסידה לנבחרת ספרד לאחר הארכה במשחק על מדליית הארד. נבחרת הנשים בכדורעף סיימה אף היא במקום הרביעי, לאחר הפסדים לנבחרות ארצות הברית ויפן. נבחרות ההוקי שדה סיימו שתיהן במקום השמיני.
אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) ירדו הישגי הקוריאנים ל-21 מדליות, מהן 9 מדליות זהב, ההישג הנמוך ביותר של המשלחת מאז 1984.
בקשתות זכו הקוריאנים בכל ארבע מדליות הזהב האפשריות. קים בון-צ'ן ניצח בטורניר הגברים, והיה שותף לזכייתה של הנבחרת בטורניר הקבוצתי. חברו לנבחרת, לי סונג-יון הודח בשלב רבע הגמר. חבר הנבחרת השלישי, קים וו-ג'ין היה הספורטאי הראשון, בכלל הענפים, שקבע שיא עולם בריו (700 נקודות), בשלב הדירוג, אך הודח כבר בסיבוב השני. בטורניר הנשים ניצחה צ'אנג היה-ג'ין. בחצי הגמר גברה על האלופה היוצאת, קי בו-בה, וזו זכתה במדליית ארד. קשתית שלישית, צ'וי מי-סון הודחה בשלב רבע הגמר, ושלושתן זכו יחד במדליית זהב בתחרות הקבוצתית.
חמישה לוחמי טאקוונדו דרום קוריאנים השתתפו במשחקים, וחמשתם זכו במדליות. שתים הנשים, קים סו-הוי ואוה היה-רי, זכו במדליות זהב, ושלושת הגברים, קים טה-הון לי דה-הון וצ'ה דונג-מין, זכו במדליות ארד. הקלע ג'ין ג'ונג-אוה זכה במדליית זהב שלישית ברציפות בירי באקדח, עם שיא אולימפי חדש (193.7 נקודות). בנוסף, סיים במקום החמישי בירי באקדח אוויר. קים ג'ונג-היון זכה במדליית כסף בירי בשכיבה והאם סונג-וו סיים במקום הרביעי בירי באקדח. סייף הדקר פארק סאנג-יונג זכה במדליית זהב וסיים במקום החמישי עם הנבחרת. סייף החרב קים ג'ונג-הוואן זכה במדליית ארד. בטורניר הנשים סיימה נבחרת החרב במקום החמישי ונבחרת הדקר במקום השישי, וסייפת הדקר צ'וי אין-ג'ונג הודחה בשלב רבע הגמר. אינבה פארק הוכתרה לאלופה האולימפית הראשונה בגולף מזה 116 שנים. באותו טורניר סיימה איימי יאנג במקום הרביעי.
בג'ודו זכו הקוריאנים בשלוש מדליות. אצל הגברים זכה אן באול במדליית כסף, גוואק דונג-האן זכה במדליית ארד, וקים וון-ג'ין סיים במקום השביעי. אצל הנשים זכתה ג'ונג בו-קיונג במדליית כסף וקים מין-ג'ונג סיימה במקום החמישי. מרימת המשקולות יון ג'ין-הי זכתה במדליית ארד, לי הוי-סול סיימה במקום החמישי וסון יונג-הי סיימה במקום השישי. המתאבק קים היון-וו איבד את תוארו, אך זכה במדליית ארד, וריו האן-סו סיים במקום החמישי. בבדמינטון, רק ג'ון קיונג-און ושין סונג-צ'אן זכו במדליית ארד, בטורניר הזוגות לנשים. ביתר הטורנירים לא הצליחו הקוריאנים לעבור את שלב רבע הגמר.
נבחרת הכדורגל סיימה את שלב המוקדמות בראש הבית, אך הודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת הונדורס. נבחרת הנשים בכדורעף הודחה אף היא בשלב רבע הגמר, בידי הולנד. נבחרת הגברים בטניס שולחן סיימה במקום הרביעי ונבחרת הנשים הודחה בשלב רבע הגמר. המתעמלת האמנותית סון יון-ג'ה סיימה במקום הרביעי ורוכבת האופניים לי היה-ג'ין סיימה במקום השמיני בקיירין. השחיין פארק טאי-הוואן לא הצליח לעבור את שלב המוקדמות באף אחד מהמשחים בהם השתתף.
אולימפיאדות החורף[עריכת קוד מקור | עריכה]
קוריאה הדרומית משתתפת במשחקי החורף מאז אולימפיאדת סנט מוריץ (1948), אך להישגים משמעותיים ראשונים הגיעה רק באולימפיאדת אלברוויל (1992). בדומה למשחקי הקיץ, משהגיעו ההישגים, הצליחה קוריאה הדרומית לשמור עליהם, ובחמש מתוך שבע אולימפיאדות החורף שנערכו מאז 1992, היא דורגה בעשירייה הפותחת.
הספורטאי הדרום קוריאני הראשון שזכה במדליית זהב אולימפית במשחקי החורף היה קים קי-הון. קים ניצח בהחלקה מהירה במסלול קצר, במקצה ל-1,000 מטר, והיה שותף לזכייתה של נבחרת השליחים הדרום קוריאנית ל-5,000 מטר. חברו לנבחרת, לי ג'ון-הו, זכה במדליית הארד במירוץ ל-1,000 מטר. דרום קוריאני נוסף שזכה במדליה אולימפית באלברוויל היה קים יון-מאן, שזכה במדליית כסף בהחלקה מהירה ל-1,000 מטר.
באולימפיאדת לילהאמר (1994) זכו הדרום קוריאנים ב-6 מדליות, בהן 4 מדליות זהב, ודורגו במקום השישי בטבלת המדליות. כל המדליות היו בהחלקה מהירה במסלול קצר. קים קי-הון שמר על תוארו במירוץ ל-1,000 מטר, וסגנו, צ'אי ג'י-הון, ניצח במירוץ ל-500 מטר. בין הנשים, ניצחה צ'ון לי-קיונג במירוץ ל-1,000 מטר, וקים סו-הי זכתה בו במדליית הארד. שתיהן היו שותפות לזכייתה של הנבחרת הדרום קוריאנית במדליית הזהב במירוץ השליחות ל-3,000 מטר.
גם באולימפיאדת נאגנו (1998) זכו הדרום קוריאנים ב-6 מדליות בהחלקה מהירה במסלול קצר. 3 מהמדליות היו מדליות זהב, וקוריאה הדרומית דורגה במקום התשיעי בטבלת המדליות. צ'ון לי-קיונג ניצחה במירוץ ל-1,000 מטר, וזכתה במדליית הארד במירוץ ל-500 מטר. וון היה-קיונג זכתה במדליית הארד במירוץ ל-1,000 מטר. שתיהן היו שותפות לזכייה במדליית הזהב במירות השליחות ל-3,000 מטר. בין הגברים, קים דונג-סונג ניצח במירוץ ל-1,000 מטר וזכה במדליית כסף במירוץ השליחים ל-5,000 מטר.
באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) ירדו הישגי המחליקים המהירים הדרום קוריאנים ל-4 מדליות, בהן שתי מדליות זהב. קו גי-היון ניצחה במירוץ ל-1,500 מטר, וזכתה במדליית הכסף במירוץ ל-1,000 מטר. צ'וי און-קיונג זכתה במדליית הכסף במירוץ ל-1,500 מטר, והיה שותפה לזכייה שלישית ברציפות של נבחרת השליחות הקוריאנית ל-3,000 מטר.
באולימפיאדת טורינו (2006) עלו הישגי הדרום קוריאנים ל-11 מדליות, מהן 6 מדליות זהב, והם דורגו במקום השביעי בטבלת המדליות. במשחקים אלה שלטו הדרום קוריאנים באופן כמעט מוחלט בענף ההחלקה המהירה במסלול קצר, כשזכו ב-10 מדליות, בהן 6 מתוך 8 מדליות הזהב האפשריות. אן היון-סו ניצח במרוצים ל-1,000 ול-1,500 מטר, וזכה במדליית הארד במירוץ ל-500 מטר. בשני המרוצים בהם ניצח זכה לי הו-סוק במדליות הכסף. בנוסף, זכו אן ולי במדליית זהב יחד עם נבחרת השליחים ל-5,000 מטר. בין הנשים בלטה ג'ין סון-יו, שניצחה במרוצים ל-1,000 ול-1,500 מטר. צ'וי און-קיונג זכתה במדליית כסף שנייה ברציפות במירוץ ל-1,500 מטר. ג'ין וצ'וי היו שותפות גם לזכייה רביעית ברציפות במירוץ השליחות ל-3,000 מטר. בנוסף, זכה לי קאנג-סוק במדליית ארד בהחלקה מהירה ל-500 מטר.
באולימפיאדת ונקובר (2010) הגיעו הדרום קוריאנים להישג שיא של 14 מדליות, בהן 6 מדליות זהב. הם דורגו במקום החמישי בטבלת המדליות, אחרי קנדה, גרמניה, ארצות הברית ונורווגיה. 8 מהמדליות הושגו בהחלקה מהירה במסלול קצר, אך רק שתיים מהן היו מדליות זהב, והפעם היו הספורטאים הסינים דומיננטיים יותר בענף. לי ג'ונג-סו ניצח במרוצים ל-1,500 ול-1,000 מטר, באחרון אף קבע שיא אולימפי חדש (1:23.747 דק'). סונג סי-באק זכה במדליית כסף במירוץ ל-500 מטר, ולי הו-סוק זכה שוב במדליית כסף במירוץ ל-1,000 מטר. שלושתם היו שותפים לזכייתה של הנבחרת הקוריאנית במדליית הכסף במירוץ השליחים ל-5,000 מטר. בין הנשים, זכתה לי און-ביול במדליית הכסף במירוץ ל-1,500 מטר, ופארק סונג-הי זכתה במדליות ארד במרוצים ל-1,000 ול-1,500 מטר. נבחרת השליחות איבדה את תוארה אחרי ארבע זכיות רציפות, בשל פסילה באחת ההחלפות. על הנסיגה בהחלקה מהירה במסלול קצר חיפה שיפור בהישגים בהחלקה מהירה - 5 מדליות, בהן 3 מדליות זהב. לי סונג-הון קבע שיא אולימפי במירוץ ל-10,000 מטר (12:58.55 דק') וזכה במדליית כסף במירוץ ל-5,000 מטר. מו טאי-בום ניצח במירוץ ל-500 מטר וזכה במדליית כסף במירוץ ל-1,000 מטר. לי סאנג-הווה ניצחה אף היא במירוץ ל-500 מטר. במדליית הזהב השישית זכתה המחליקה האומנותית קים יו-נה.
באולימפיאדת סוצ'י (2014) ירדו הישגי המשלחת הדרום קוריאנית ל-8 מדליות, מהן 3 מדליות זהב. בהחלקה מהירה במסלול קצר תפסה קוריאה הדרומית רק את המקום השלישי, אחרי רוסיה וסין, עם חמש מדליות, מהן שתי מדליות זהב. בכל המדליות זכו נשים. פארק סונג הי זכתה במדליית זהב במרוץ ל-1,000 מטר ובמדליית ארד במרוץ ל-500 מטר. שים סוק-הי זכתה במדליית כסף במירוץ ל-1,500 מטר ובמדליית ארד במרוץ ל-1,000 מטר. שתיהן היו שותפות לזכייתה של נבחרת השליחות במדליית הזהב. לי סאנג-הווה קבעה שיא אולימפי חדש במרוץ ל-500 מטר (74.70 שניות), והגברים זכו במדליית כסף במרוץ המרדף. המחליקה האמנותית קים יו-נה איבדה את תוארה, וזכתה במדליית כסף.
מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים |
לפי אולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
שחקן הבדמינטון לי יונג-דאי, שזכה במדליית זהב בטורניר הזוגות המעורבים בבייג'ינג, ובמדליית ארד בלונדון -
הסייף ג'ונג ג'ין-סון, שזכה במדליית ארד בלונדון
לפי ענף[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
בענפי הקיץ:[4]
|
בענפי החורף:[4]
|
_pictogram.svg){kind=small}
_pictogram.svg){kind=small}
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר הוועד האולימפי הקוריאני(הקישור אינו פעיל) (בקוריאנית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אילן הלפרין, דר' קוריאה: ניצחון על ברזיל - ונבטל השירות צבאי, באתר ynet, 6 באוגוסט 2012
- ^ קוריאה הדרומית: הניף שלט פוליטי, ולא יקבל מדליה, באתר וואלה!, 11 באוגוסט 2012
- ^ 1 2 "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-17 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ 1 2 "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-17 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
| מדינות אסיה במשחקים האולימפיים | ||
|---|---|---|
|
