דרום תל אביב

דרום תל אביב.

רחוב פלורנטין בשכונת פלורנטין

"דרום תל אביב" בהתייחס אל דרומה של העיר תל אביב, איננה הגדרה חד משמעית של אזור מסוים ובדומה ל"צפון תל אביב" נתונה לפרשנויות שהשתנו עם הזמן.

ההגדרות הרשמיות של דרום תל אביב, על פי חלוקת הרובעים המוניציפלית הם רובעים 7 ו-8 ללא יפו. על אף שיפו נמצאת בדרומה של "תל אביב-יפו" לא נהוג להתייחס אליה כ"דרום תל אביב". מבחינה זו, הגבול בין מרכז תל אביב ולבין דרומה הוא קו רחוב הרכבת, רחוב יהודה הלוי ודרך יפו-תל אביב ועל גבול זה כוללת דרום תל אביב את שכונות נוה שאנן, פלורנטין, קריית שלום, שכונת שפירא ,נווה עופר וגבעת הרצל.

עם זאת, שכונות רבות במזרח תל אביב (רובע 9), כגון שכונת התקווה וכפר שלם נחשבות גם הן לדרום העיר למרות שבאופן רשמי מוכר האזור כ"רובע מזרח". כמו כן, אזורים נוספים ושכונות מסוימות הנכללות ברובעים 5 ו-6 (מרכז תל אביב) נתפשות על ידי הציבור באופן סובייקטיבי ומוגדרות אף הן כדרום. רחוב אלנבי לדוגמה, הנחשב על ידי תושבי מרכז תל אביב כרחוב מרכזי בלב ליבה של העיר, נתפש מבחינות רבות כגבולו הצפוני של דרום תל אביב. כך גם סביבת רחוב המסגר ואזור מתחם הרכבת.

מסיבה זו ובדומה ל"צפון תל אביב", המושג "דרום תל אביב" הינו מושג סוציו-אקונומי הרבה יותר מאשר הגדרה גאוגרפית. שנים רבות נחשב אזור דרום תל אביב לאזור החלש ביותר מבחינה כלכלית ואזורים רבים בו סובלים מהזנחה ממושכת. בנוסף, מוקדי הפשיעה העיקריים של העיר וכן אזורי המגורים של אוכלוסיות שוליים ועובדים זרים מרוכזות בשכונות דרום העיר.

לקריאה נוספת

• שרון רוטברד, "עיר לבנה, עיר שחורה", הוצאת בבל 2005
• מוקי צור ושרון רוטברד (עורכים), לא ביפו ולא בתל אביב: סיפורים, עדויות ותעודות משכונת שפירא, בינ"ה והוצאת בבל, 2009.