דרור יקרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

"דְּרוֹר יִקְרָא" הוא פיוט לשבת, שחיבר דונש בן לברט בימי הביניים בספרד.

הפיוט הפך פופולרי בקהילות ישראל השונות ונחשב לאחד הפיוטים החביבים ביותר בקהילות ישראל בכל התקופות וחוברו לו לחנים רבים. חלקם 'אימוץ' של לחנים קיימים ו'הלבשתם' על הפיוט.

שמו של מחבר הפיוט, דונש חתום באקרוסטיכון כמה מהבתים: הראשון, השני, השלישי והשישי.

הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי השיר מקורות המשובצים בפיוט
דְּרוֹר יִקְרָא לְבֵן עִם בַּת.

וְיִנְצָרְכֶם כְּמוֹ בָבַת.
נְעִים שִׁמְכֶם וְלֹא יֻשְׁבַּת.
שְׁבוּ נוּחוּ בְּיוֹם שַׁבָּת:

וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ (ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק י')

לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ (ספר שמות, פרק כ', פסוק ט')
"כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ" (ספר זכריה, פרק ב', פסוק י"ב)
"שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (ספר שמות, פרק ט"ז, פסוק כ"ט)
וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי (ספר שמות, פרק כ', פסוק י')

דְּרוֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי.

וְאוֹת יֶשַׁע עֲשֵׂה עִמִּי.
נְטַע שׂוֹרֵק בְּתוֹךְ כַּרְמִי.
שְׁעֵה שַׁוְעַת בְּנֵי עַמִּי:

עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה (ספר תהלים, פרק פ"ו, פסוק י"ז)

"וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק" (ספר ירמיהו, פרק ב', פסוק כ"א)
כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאִישׁ יְהוּדָה נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו (ספר ישעיהו, פרק ה', פסוק ז')
הִנֵּה קוֹל שַׁוְעַת בַּת עַמִּי מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים (ספר ירמיהו, פרק ח', פסוק י"ט)

דְּרוֹךְ פּוּרָה בְּתוֹךְ בָּצְרָה.

וְגַם בָּבֶל (נ"א: אֱדוֹם) אֲשֶׁר גָּבְרָה.
נְתוֹץ צָרַי בְּאַף וְעֶבְרָה.
שְׁמַע קוֹלִי בְּיוֹם אֶקְרָא:

מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה ... פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי (ספר ישעיהו, פרק ס"ג, פסוק א')

"שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא " (ספר תהלים, פרק כ"ז, פסוק ז')

אֱלֹקים תֵּן בַּמִּדְבָּר הַר.

הֲדַס שִׁטָּה בְּרוֹשׁ (נ"א: בְּרֹאשׁ) תִּדְהָר.
וְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר.
שְׁלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָר:

אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו (ספר ישעיהו, פרק מ"א, פסוק י"ט)

לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְו‍ֹתָי וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ (ספר ישעיהו, פרק מ"ח, פסוק י"ח)

הֲדוֹךְ קָמַי חַי אֵל קַנָּא.

בְּמוֹג לֵבָב וּבִמְגִנָּה (נ"א: וּבַמְגִנָּה).
וְנַרְחִיב פֶּה וּנְמַלֶּאנָּה.
לְשׁוֹנֵנוּ לְךָ רִנָּה:

"כִּי ה' קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא" (ספר שמות, פרק ל"ד, פסוק י"ד)

תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת לֵב תַּאֲלָתְךָ לָהֶם (מגילת איכה, פרק ג', פסוק ס"ה)
הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ (ספר תהלים, פרק פ"א, פסוק י"א)
אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה (ספר תהלים, פרק קכ"ו, פסוק ב')

דְּעֵה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ.

וְהִיא כֶתֶר לְרֹאשֶׁךָ.
נְצוֹר מִצְוַת קְדֹשֶׁךָ (נ"א: אֱלֹהֶיךָ)
שְׁמוֹר שַׁבָּת קָדְשֶׁךָ:

כֵּן דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ (ספר משלי, פרק כ"ד, פסוק י"ד)

וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ (מגילת אסתר, פרק ב', פסוק י"ז)
וַעֲרוּמִים יַכְתִּרוּ דָעַת (ספר משלי, פרק י"ד, פסוק י"ח)
שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ (ספר דברים, פרק ה', פסוק י"א)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]