תנועת דרור ישראל

תנועת דרור ישראל, שהוקמה בשנת 2006, מאגדת בתוכה את תנועת הנוער "הנוער העובד והלומד", תנועת הבוגרים - מרח"ב, וקהיליית קיבוצי הקבוצות שצמחו מתוך תנועת הנוער. החברים הבוגרים בתנועה מבססים את אורח חייהם על הערכים המובילים של תנועת הנוער. התנועה דבקה ברעיון של שינוי חברתי באמצעות חינוך ודוגלת ברעיונות של שיוויון ערך האדם, ציונות סוציאליסטית, דמוקרטיה, חלוציות, חתירה לשלום וערכי תנועת העבודה; ובאורח חיים של הגשמה, שיתוף וחינוך. התנועה אימצה באופן סמלי את שמה ואת רעיונותיה של תנועת "דרור-פרייהייט", שפעלה באירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה ולקחה חלק פעיל במרידות בגיטאות.

טקס סמינר "חוות ההכשרה" תש"ע, בקיבוץ רביד.

סמליל התנועה

התנועה זכתה בפרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי לשנת תשע"א (2011)

הקמת התנועה

מאז הקמתה בשנות ה-20 ועד שלהי שנות ה-80 של המאה ה-20, אפיק ההגשמה המקובל בתנועת הנוער העובד והלומד היה חיים בוגרים במסגרת קיבוץ. בוגרי התנועה היו מצטרפים ("מחזקים") לקיבוץ קיים או מקימים קיבוץ חדש, בדרך כלל באמצעות היאחזות נח"ל. תהליכי ההפרטה בקיבוצים במהלך שנות ה-90 הפכו את הקיבוץ ליעד הגשמה לא רלוונטי, שכן בוגרי התנועה התקשו לממש במסגרתם את ערכי השיתוף והסוציאליזם שביקשו להגשים. שינויים אלה הביאו לתהליך של חשיבה מחודשת על אופני ההגשמה בתנועת הנוער העובד והלומד, תהליך שכונה "להוביל שנית", ובמסגרתו הוחלט לשנות את אפיק ההגשמה בתנועה. במקום יעד ההגשמה המסורתי הופנו עתה הבוגרים להקמת תנועת בוגרים שיתופית-חינוכית המגשימה את הייעוד החלוצי באופנים אחרים. בוגרי התנועה התרכזו עכשיו בהקמת קיבוצי מחנכים וקיבוצים עירוניים בהקמת ארגונים קואופרטיביים, בעשייה חינוכית ועוד.

תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד (מרח"ב) צמחה בעשור הראשון לקיומה לתנועה המונה למעלה משלושת אלפים חברים בגילאים שונים, המאורגנים ב"מעגלי חיים" שונים (ראו פירוט בהמשך) ופועלים במסגרות מגוונות. גודלה של התנועה, הקשרים בין תנועת הבוגרים לתנועת הנוער, מעבר של בוגרים ממעגל אחד למשנהו והרצון בהרחבת הפעילות הובילו להחלטה להקים תנועה רעיונית משותפת, שתאגד בתוכה את מכלול פעילויות "הנוער העובד והלומד", בוגריו ואופני חייהם המגוונים.

תנועת הנוער החליטה על הקמת תנועה רעיונית משותפת (היא תנועת דרור ישראל) בישיבת מזכירות החניכים הארצית (מוסד אשר מפגיש נציגים מכל תנועת הנוער) בנובמבר 2008. החלטת המזכירות והצטרפות תנועת הנוער לאותה תנועה רעיונית הביאה להקמת תנועת דרור ישראל המשותפת לחניכי הנוער העובד והלומד ובוגריו.

מעגלי חיים

התנועה, שעל חניכיה וחבריה נמנים ילדים מגיל היסודי ועד חברים בגילאים מבוגרים, מגדירה עצמה כ"תנועת חיים", ומסגרות החיים, החינוך וההגשמה שלה ("מעגלים") מקיפים את חיי החבר לפי תנאי חייו המשתנים כילד, נער, בוגר ומבוגר.

מעגל תנועת הנוער

ערך מורחב – הנוער העובד והלומד

במעגל זה חברים החניכים בקבוצת שווים במסגרת חברות הנערים והילדים (קרי - קנים, סניפים, מועדונים וכדומה) בתנועת הנוער העובד והלומד. המעגל מכיל בתוכו מגוון רחב ביותר של צורות פעילות (קן עירוני/קיבוצי/מושבי, מועדון נוער קהילתי, סניף מחדשים לנוער עובד, בתים למדע ועמדה וכו') על מנת להתאים עצמו לסביבה בה הוא מתקיים ולצורכי הנערים עצמם. הדגש הוא על אוטונומיה, אחריות חברתית-קהילתית, הדרכה צעירה וקיום קבוצות על פי שכבת גיל שעוברות תהליך משותף. חניכי תנועת הנוער שבוחרים לעשות כן, "יוצאים להגשמה" וממשיכים את חברותם בתנועה גם בתור בוגרים, וזאת במסגרת מעגלי החיים האחרים.

מעגל תנועת הבוגרים (מרח"ב)

מרח"ב - מחדשי רעיון החלוץ בישראל, הינה תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד. היא צמחה מתוך תנועת הנוער כנתיב הגשמה אלטרנטיבי לקיבוץ, עקב השינויים שחלו בתנועה הקיבוצית.

חברי תנועת הבוגרים חיים בקומונות בכל רחבי הארץ, במרחב העירוני והכפרי כאחד ועוסקים בפעילות חינוכית, בתנועת הנוער ומחוצה לה. חברי מרח"ב נעים בין גילאי 21 (בפרק המשימה, כחלק ממסלול השירות בנח"ל) עד 28 לערך. הדגש במעגל זה הוא על "התנסות" - שילוב של למידה ונסיון, באורחות חיים שיתופיים וחינוכיים.

מעגל קהיליית קיבוצי הקבוצות השתפניים-משימתיים

בני 28 לערך ומעלה, חלקם בעלי משפחות, החיים בצורות חיים שונות, ברמות שונות של שיתוף וממשיכים בהגשמת ערכי התנועה במסגרת חייהם המבוגרים. גם חברי מעגל זה עוסקים בחינוך במסגרת אחד מאפיקי הפעולה של תנועת דרור ישראל, אולם לרוב אינם פועלים במסגרת תנועת הנוער. רבים הינם בוגרי "בית המדרש למורי עם" - מסלול לימודים אקדמאי משותף עם בית ברל המיועד לחברי התנועה - ובעלי תואר בחינוך.

קבוצות וקיבוצי המחנכים

האופן המרכזי שבו חיים בוגרי תנועת הנוער הוא זה של קבוצות וקיבוצי מחנכים. המילה "קבוצה" מתארת בראש ובראשונה שותפות רעיונית, אולם שותפות זו מקבלת גם ביטויים כלכליים וחינוכיים. החברים חיים במסגרות שיתופיות, בקומונות, קיבוצים וקיבוצים עירוניים, ומקיימים פעילויות ומשימות חינוכיות בתנועת הנוער ומחוץ לה. קיבוצי המחנכים מונים היום יותר מ-800 חברים החיים ביותר מ-60 קבוצות הפרושות בכל רחבי הארץ. כל "קיבוץ" מונה בין 30 ל-100 חברים המחולקים ע"פ רוב למספר קבוצות (על כן יש להבין את המונח "קיבוץ" בהקשר זה כאוסף של קבוצות). בכל שנה מצטרפים לקיבוצים עוד כ100 חברים בוגרי שירות צבאי (בעיקר בנח"ל) או אזרחי. אופן החיים המשותפים שונה ומשתנה בין הקבוצות והוא מעוצב על ידי בחירותיהם האישיות; הקבוצות מעצבות את אופיין ואת אופן חברותם בתנועה באופן בלתי פוסק. חברי התנועה ברובם חיים אורח חיים צנוע והתנדבותי. חלק ניכר מהכנסות הבוגרים מקורו במשרות בתחום ההדרכה והחינוך. קיימים בתנועה גם מספר קואופרטיבים, חלקם חינוכיים, אשר מסייעות לקיומה הכלכלי, וחלק מהחברים עובדים בעבודות שונות.

בין קיבוצי התנועה:

• רביד
• אשבל
• קיבוץ המחנכים בחנתון
• הקיבוץ העירוני בעכו.
• הקיבוץ העירוני בראשון לציון.
• קיבוץ המחנכים בשכונת הדר בחיפה.
• גבעת הקיבוצים ברחובות.

אפיקי פעולה

חברי תנועת דרור ישראל מחנכים כ-200 אלף בני נוער, ילדים וצעירים במסגרות שונות - פורמליות ובלתי פורמליות. כל "קיבוץ" אחראי על אזור גיאוגרפי מסוים (אולם קיימים שיתופי פעולה בין הקיבוצים והאזורים על פי רוב חופפים) ובהתאם לגודלו ולצורכי המקום בא במגע חינוכי עם בין 2,000 ל-4,000 בני נוער. הפעילות החינוכית מיועדת לכלל הסקטורים בחברה הישראלית: יהודים, עולים, ערבים, בדואים, דרוזים, בני נוער מהמרחב ההתיישבותי והעירוני וכו'. התנועה רואה חשיבות עליונה בפעולה בתוך כלל המגזרים בחברה הישראלית. בין האפיקים המרכזיים בהם פועלת התנועה:

• תנועת הנוער העובד והלומד - הדרכה, ליווי וריכוז הפעילות.
• המעורר - קואופרטיב חינוכי, מרכז לחינוך בלתי פורמלי בין תחומי, אשר שם לו למטרה לעורר את השיח החברתי-ערכי בכל שדרות החברה הישראלית. המרכז הוקם ב-1996 ומפעילים אותו כ-200 מדריכים מכל קצוות הארץ. המרכז פועל במתכונות שונות (סמינרים מרוכזים, סיורים בחברה הישראלית, "חדר מורים משוחח", הרצאות, מסעות לפולין ועוד) בהתאם למסגרת החינוכית הפורמלית איתה הוא עובד. שם המרכז לקוח מעיתון ציוני בעל שם זהה (ראו ערך) אותו ייסד י.ח. ברנר בשנת 1906 בלונדון.
• מרכזי זכויות ואיגוד עובדים לנערים עובדים.
• ריכוז חברתי והדרכה ביישובים עירוניים וכפריים, יהודים, ערבים ודרוזים.
• דרור - בתי חינוך ע"ש גימנסיה דרור-החלוץ (ע"ר) - (לשעבר רשת "מקצוע ועבודה") עמותה שנוסדה בשנת 1982 על ידי הסתדרות הנוער העובד והלומד על מנת לייצר מענה לאוכלוסיות של נוער מנותק ונוער בסיכון.

העמותה פועלת בשני מישורים מרכזיים:

1. פיתוח סביבות חינוכיות לימודיות ומשלימות לנוער מנותק ולנוער בסיכון, שמטרתן להקנות מסגרות השתייכותיות, חיזוק הדימוי העצמי, הקניית מיומנויות למידה ושילוב במסגרות נורמטיביות של לימודים, תעסוקה והכנה לגיוס לצה"ל.
2. פיתוח מסגרות התנדבות של בני-נוער ומבוגרים, עם דגש על פעילויות חינוכיות, לימודיות וחברתיות עם ולמען בני נוער וילדים בעלי קשיים בתחומים לימודיים וחברתיים.

בנוסף מפעילה העמותה את "הבתים למדע ועמדה" בהם מדריכים חלק מחברי תנועת הבוגרים, המשלבת פעילות חינוכית פורמלית ובלתי פורמלית.

• הובלת מאבקים ציבוריים - התנועה לוקחת חלק ומובילה מאבקים ציבוריים, דוגמת המאבק בהפרטת הקרקעות במדינת ישראל, המאבק בגילויי גזענות והסתה (במסגרת קואליציה בשם ברית חושך לגרש), המאבק במדיניות הכלכלית שמנהיג בנימין נתניהו ובהשלכותיה, כתיבת מסמך "נייר הלקמוס" - הצעה למדיניות חברתית כלכלית חדשה בישראל ועוד.
• פעילות לקהלים ייחודיים - דוגמת פעילות חינוכית עם כוחות הביטחון (מג"ב בעיקר), פעילות בקרב פליטים מרצח העם בדארפור וממלחמת האזרחים בסודאן (לימוד עברית, לימודים כלליים ופעילות חברתית), פעילות קיום משותף יהודי-ערבי, הדרכה במוזיאונים (דוגמת מכון איילון, בית יגאל אלון ובבית לוחמי הגיטאות) ועוד.
• המרכז החינוכי להתחדשות שתפנית - מרכז חינוכי הממוקם ברביד ומארח הן פעילות תנועתית (סמינרים, ימי עיון וכדומה) והן פעילות חוץ-תנועתית.
• דרור לנפש - הוצאת ספרים, שנועדה לקדם שיח בנושאים בהם התנועה עוסקת, ביניהם - ציונות, כלכלה, יהדות וחינוך.

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטל:
	פורטל חינוך

• אתר תנועת דרור-ישראל
• "יסודות לצמיחה דרור", באתר גיידסטאר ישראל
• סרטון הסבר על תנועת דרור ישראל הופק בסיוע הסוכנות היהודית (אנגלית)
• מסמך עמדה על הפרטת מינהל מקרקעי ישראל באתר מטה המאבק בהפרטת קרקעות המדינה.
• דרור בתי חינוך ע"ש גימנסיה דרור-החלוץ (ע"ר) - ברוח ערכי הסתדרות הנוער העובד והלומד
• המעורר - המרכז להדרכה ולימודים חלופיים.
• שכר מינימום - האיגוד המקצועי לנוער וצעירים- הסתדרות הנוער העובד והלומד
• נייר הלקמוס - הצעת התוכנית החברתית כלכלית של תנועת דרור ישראל