דריווש הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דָרְיָוֶושׁ הראשון
מלך פרס
דריווש הראשון על כד יווני
כינוי דריווש הגדול
התחלת כהונה 521 לפנה"ס
סיום כהונה 486 לפנה"ס
הקודם כנבוזי השני
יורש חשיארש הראשון
שושלת השושלת האחמנית
אב היסטספס
תאריך לידה 558 לפנה"ס
תאריך פטירה 486 לפנה"ס (בגיל כ־71)

דָרְיָוֶושׁ הראשון (558 לפנה"ס - 486 לפנה"ס), הידוע גם כדריווש הגדול, היה מלך האימפריה הפרסית בן השושלת האחמנית משנת 521 עד למותו ב-486 לפנה"ס. הוא היה בנו של היסטספס, ותפס את השלטון אחרי מאבק קצר שנוצר עם מותו של כנבוזי השני.

תקופת שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כיבושיו של כנבוזי במצרים, פעל דריווש להשלטת וביסוס השלטון הפרסי במצרים. דריווש אף הצליח להעצים את כוחו הצבאי על ידי צירופו של הצי הפיניקי המפואר אל גדודיו. דריווש ניסה להרחיב את גבולות ממלכתו אל תוך היבשת האירופית כשניסה לפלוש אל יוון, אך פלישתו נבלמה כשהובסו כוחותיו בקרב מרתון.

כשאר מלכי פרס לפניו, גם דריווש הטמיע בממלכתו מדיניות של סובלנות דתית ותרבותית, ובשנת 516 לפנה"ס, השנה השישית למלכותו, נשלמה מלאכת בניית בית המקדש השני (עזרא ו: ט"ו).

דריווש בנה מערכת דרכים מפותחת לתעבורת סחורה ונשק בין ערים ומדינות בעבור ממשלו. דרכים אלו סייעו להתפתחות המסחר במדינה.

לאחר מותו מלך אחריו בנו חשיארש הראשון, אשר מזוהה לעתים כאחשוורוש ממגילת אסתר. על מצבתו חקוקה הכתובת:

"אני פרסי בן פרסי אדון נעלה בין אדונים נעלים".

במחוז המדאן נמצאה כתובת גנג'נאמה שנכתבה על ידי דריווש הראשון המתארת את הגנאלוגיה ואת מעשי המלך.

אזכוריו בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הדעה הרווחת מזוהה דריווש הנזכר בספר עזרא כדריווש הגדול. עם זאת קיימת סברה כי זהו דווקא דריווש השני.‏[1]

יש הטוענים כי דריווש הראשון מופיע בתנ"ך בספר דניאל: "דריווש המדי בן ששים ושתים שנה במלכו" (ספר דניאל, פרק ו', פסוק א'), אך תקופת חייו ומלכותו אינם תומכים בטענה זו, ועל כן יש חילוקי דעות בין חוקרי מקרא שונים בנוגע לזהותו של 'דריווש' המופיע בספר דניאל. יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון העברי הקדום, טען כי לדריווש היה שם נוסף. הרודוטוס, ההיסטוריון היווני הקדום, ובעקבותיו גם חוקרים מודרניים של השפה הפרסית, טוענים כי "דריווש" היה תואר ולא שם פרטי. פירוש השם הוא "האוחז בשרביט".

אזכורים לדריווש מופיעים גם בספרים חגי וזכריה:

  • "בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר ה' בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לֵאמֹר" (ספר חגי, פרק א', פסוק א')
  • "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה בֶּן עִדּוֹ הַנָּבִיא לֵאמֹר." (ספר זכריה, פרק א', פסוק א')

אזכוריו בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת ראש השנה כותב תוספות בדף ג: כי דריווש היה בנו של אחשורוש ושל אסתר המלכה ראו ציטוט: שנת עשרים לארתחשסתא המלך יין לפניו. פשטיה דקרא משמע דהאי עובדא דנחמיה בפני ארתחשסתא המלך היה דהוא דריוש בן אסתר שנבנה הבית בימיו אבל אי אפשר לומר כן דהא בשנת שיתא למלכות דריוש נבנה הבית כדכתיב ושיציא ביתא דנא ובסמוך מייתי לה והך עובדא דהכא בשנת עשרים הוה [דכבר היו ישראל בהשקט ובבטחה] ועוד דבסמוך פריך רב יוסף לר' אבהו דאמר מניסן מנינן למלכי ישראל א"כ קשו קראי אהדדי הוה ליה לאקשויי מהאי קרא גופיה דשנת עשרים לחדש תשרי קא חשיב וצריך לפרש דהכי קאמר קרא שנת עשרים לארתחשסתא דהוא כורש ראשון של פקידת המלך דריוש הביא יין לפניו דהוא דריוש בן אסתר ומעשה הזה בשנה שלישית למלכותו כדכתיב (עזרא ד) באדין בטלת עבידת בית אלהא וגו' עד שנת תרתין לדריוש מלך פרס ובשנת שלש למלכו דבר נחמיה לפני המלך על חומת ירושלים המפורצת כדכתיב בעזרא והיא הייתה שנת עשרים לכורש הראשון כדאי' במגילה פרק קמא (דף יא:) תלת דכורש וארביסר דאחשורוש ושתים דדריוש בן אסתר"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דריווש הראשון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dr M D Magee,‏ Ezra and Nehemiah: Ezra Founds Judaism for Shah Darius II,‏ 9 באוגוסט 2005
הקודם:
כנבוזי השני
השושלת האחמנית הבא:
חשיארש הראשון