דריווש הראשון
 | |||||||||
| דריווש הראשון על כד יווני | |||||||||
| לידה | 558 לפנה"ס | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 486 לפנה"ס (בגיל 72 בערך) | ||||||||
| מדינה | האימפריה האחמנית | ||||||||
| מקום קבורה |
 קבר דריווש הראשון, איראן | ||||||||
| בן או בת זוג |
אטוסה פרמיס ארתיסתונה Phaedymia  | ||||||||
| השושלת האחמנית | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
דָרְיָוֶשׁ הראשון (𐎭𐎠𐎼𐎹𐎺𐎢𐏁, 558 לפנה"ס - 486 לפנה"ס), הידוע גם כדריווש הגדול, היה מלך האימפריה הפרסית בן השושלת האחמנית משנת 521 עד למותו ב-486 לפנה"ס. הוא היה בנו של היסטספס, ותפס את השלטון אחרי מאבק קצר שנוצר עם מותו של כנבוזי השני.
תקופת שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר כיבושיו של כנבוזי במצרים, פעל דריווש להשלטת וביסוס השלטון הפרסי במצרים. דריווש אף הצליח להעצים את כוחו הצבאי על ידי צירופו של הצי הפיניקי המפואר אל גדודיו. דריווש ניסה להרחיב את גבולות ממלכתו אל תוך היבשת האירופית כשניסה לפלוש אל יוון, אך פלישתו נבלמה כשהובסו כוחותיו בקרב מרתון.
כשאר מלכי פרס לפניו, גם דריווש הטמיע בממלכתו מדיניות של סובלנות דתית ותרבותית. דריווש בנה מערכת דרכים מפותחת לתעבורת סחורה ונשק בין ערים ומדינות בעבור ממשלו. דרכים אלו סייעו להתפתחות המסחר במדינה.
לאחר מותו מלך אחריו בנו חשיארש הראשון, אשר מזוהה לעיתים כאחשוורוש ממגילת אסתר. על מצבתו חקוקה הכתובת:
- ”אני פרסי בן פרסי אדון נעלה בין אדונים נעלים”.
במחוז המדאן נמצאה כתובת גנג'נאמה שנכתבה על ידי דריווש הראשון המתארת את הגנאלוגיה ואת מעשי המלך.
אזכוריו בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי הדעה הרווחת מזוהה דריווש הנזכר בספר עזרא כדריווש הגדול. עם זאת קיימת סברה כי זהו דווקא דריווש השני.[1]
יש המזהים את דריווש הראשון עם דריווש המדי המופיע בספר דניאל: ”דריווש המדי בן ששים ושתים שנה במלכו”,[2] אך תקופת חייו ומלכותו אינם תומכים בטענה זו, ועל כן יש חילוקי דעות בין חוקרי מקרא שונים בנוגע לזהותו של 'דריווש' זה.
יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון היהודי מהמאה ה-1, טען כי היוונים קראו לדריווש בשם אחר.[3] הרודוטוס, ההיסטוריון היווני מהמאה ה-5 לפנה"ס, ובעקבותיו גם חוקרים מודרניים של השפה הפרסית, טוענים כי "דריווש" היה תואר ולא שם פרטי. פירוש השם הוא "האוחז בשרביט".
אזכורים לדריווש מופיעים גם בספרים חגי וזכריה:
- ”בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר ה' בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לֵאמֹר”.[4]
- ”בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה בֶּן עִדּוֹ הַנָּבִיא לֵאמֹר”.[5]
אזכוריו בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי חז"ל, כפשט ספר דניאל, היה שני מלכים בשם דריוש. הראשון הוא זה שכבש את בבל מיד בלשצר והרג אותו. אחריו מלך כורש, ואחריו אחשוורוש. במסכת ראש השנה כותב תוספות (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ג', עמוד ב', על פי מדרש ויקרא רבה פרשה יג סימן ה) כי דריווש השני היה בנם של אחשורוש ושל אסתר המלכה.
בתלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א', הגמרא מונה שבעה נביאים שהתנבאו בשנה השנייה למלכותו של דריוש השני, כמו שמפורש בחלק מספריהם, ואלו הם: חגי, זכריה, מלאכי, דניאל, ברוך בן נריה, שריה בן מחסיה ומרדכי בלשן. ברש"י בתלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ"א, עמוד ב' נכתב שהסתלקה הנבואה משנת שתים לדריוש.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך על דריווש הראשון באנציקלופדיה איראניקה (באנגלית)
- פרק משותף על דריוש הראשון בהסכת דברי הימים (בשיתוף איראניום מועשר והפודקאסט של התנ"ך).
פרק 96 – דברי הימים: דריוש מלכא שם טעים – על דריוש הראשון מלך פרס בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס- דריווש הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דריווש הראשון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
דריווש ה-1, (548-485 לפנה"ס), מלך פרס, דף שער בספרייה הלאומית- דריווש הראשון, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Dr M D Magee, Ezra and Nehemiah: Ezra Founds Judaism for Shah Darius II, 9 באוגוסט 2005
- ^ ספר דניאל, פרק ו', פסוק א'.
- ^ קדמוניות היהודים, ספר עשירי, פרק י"א, פסקה ד': "דריוש... היה בנו של אסטיאגס, אולם ההלנים קראו לו שם אחר" (תרגום אברהם שליט).
- ^ ספר חגי, פרק א', פסוק א'.
- ^ ספר זכריה, פרק א', פסוק א'.
| הקודם: כנבוזי השני |
השושלת האחמנית | הבא: חשיארש הראשון |
| השושלת האחמנית |
|---|
| האימפריה הפרסית האחמנית |