דרך ארץ פלשתים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חפירות ביר אל עבד בסיני

דרך ארץ פלשתים היא הדרך הקרובה והקצרה ממצרים לארץ ישראל. דרך זו קישרה את מצרים עם ארץ ישראל, ועברה לאורך צפון סיני סמוך לחוף. המצרים הקדומים קראו לה "דרכי הורוס". אחד המסעות בנתיב זה היה של פרעה סתי הוא סתי הראשון בשנת 1303 לפנה"ס. תיאור מסעו מופיע בתבליטים במקדש כרנך בכרנך. הדרך שימשה גם לכובשים אחרים של ארץ ישראל. בין השאר בעת החדשה: במאה ה-18 מסע נפוליאון בארץ ישראל. ובמאה ה-20 היו אלה הבריטים במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה ולקראת מלחמת השחרור היה זה הצבא המצרי שפלש לארץ ישראל.

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה בכתובים אנו קוראים על דרך ארץ פלשתים בספר שמות. לאחר יציאת בני ישראל, אלוהים מצווה על משה כי בני ישראל לא יעלו לארץ ישראל בדרך זו. שכן, היה חשש כי יתקלו באויב ואז יבקשו לסגת חזרה למצרים וכך כתוב במקרא:

" וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹהִים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." (פרק י"ג, י"ז- י"ח).

מסע פרעה סתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי אילן בספרו מביא תיאור מסעו של פרעה סתי ב"דרך ארץ פלשתים". התבליט מתאר את שובו של פרעה סתי מארץ כנען, כאשר הוא מוביל שלל ושבויים.

בתחילת המסלול:

  • נחש של מלך - כנראה רפיח.

כעשר תחנות מתוארות בדרך, 25 ק"מ מרחק ביניהם - מהלך יום של שיירה. בכל תחנה בארות מים. יוצא כי את מדבר סיני עברו בעשרה ימים.

בסופו של המסלול מתוארות תחנות הקרובות זו לזו:

  • המים המפרידים - נהר עם תנינים וצמחים אולי סּוף‏. בצידו המזרחי מצוי מבצר מעליו מעין גשר. כנראה הכוונה לזרוע המזרחית של הנילוס הקרויה הזרוע הפֶ‏לוּ‏סית על שם העיר פלוסיון ששכנה לידם. המים הנפרדים נקראים במקרא "שִיחוֹר" שעליו נאמר שהוא גבול מצרים.
  • קטע מים ובו דגים - מסמל את הים התיכון.
  • מבצר הקרוי "סילה" - "קנטרה" של ימינו.
  • בית אריה
  • מגדל של סתי - כנראה מִגדוֹ‏‏ל המקראית - אחת התחנות הראשונות של בני ישראל בדרך לארץ ישראל.
  • באר חפר - ליד המגדל של סתי.

בהמשך הדרך עוד בארות כמו באר סתי המנצח.

הפרעונים הקימו בארות ומצודות לאורך הדרך לשם אספקת מים ומזון וכן להגנה מפני ה"בדווים" של אז "שוסי המדבר".

חפירות ביר אל-עבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמוך לימת ברדוויל, ליד היישוב ביר אל-עבד, ממערב להיאחזות הנחל "נחל ים" לשעבר, נערכו חפירות ארכאולוגיות על ידי חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע.

התחנה השתרעה על 50 דונם. נחשפו בה שרידי מצודה, ארבעה אסמים גדולים שעל רצפת שלושה מהם התגלו גרגירי תבואה. במקום התגלו גם סימנים לבריכת אגירה. שרידים אלה מספרים לנו על תפקידה של תחנה בדרך:

  1. מתן הגנה באמצעות מצודה.
  2. אספקת מזון על ידי אסם.
  3. אספקת מים מבריכה.

בין הממצאים נכללו חרפושיות וכן ידיות של קנקני אגירה ועליהן טביעת חותם של סתי הראשון.

הקשר ל"דרך הים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דרך הים

דרך הים (בלטינית Via Maris - וִיאָה מָרִיס) היא דרך עתיקה עוד מתקופת הברונזה שחיברה בימי קדם את מצרים עם סוריה, אנטוליה, ומסופוטמיה (איראן ועיראק של ימנו) כאשר חלק ממנה עבר בתחומה של ארץ ישראל.

שמה המקורי של הדרך היה דרך ארץ פלשתים, תזכורת לעובדה שהדרך עברה דרך מישור פלשתים. הדרך התפצלה באזור קיסריה לשתי דרכים, דרך אחת חצתה את הרי מנשה לכיוון מגידו, והשנייה המשיכה לאורך הים עד דאר, שם חצתה את ההרים. הדרכים התאחדו שוב על חוף ימת הכנרת והמשיכו צפונה. כיום, תוואי הדרך ברצועת עזה נקרא דרך סלאח א-דין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי אילן, סיני ורצועת עזה, תרבות וחינוך - תל אביב, 1968.
  • צבי אילן, אתמולים - מחקרים ותגליות בעברה של ארץ ישראל, מודן - הוצאה לאור - תל אביב, 1988


דרכי מסחר עתיקות
דרך היםדרך המלךדרך ארץ פלשתיםדרך ההרסחר אשורי באשור הקדומהדרך המלך הפרסיתדרך הבשמיםדרך עזהדרך המשיסחר חוצה סהרהנתיב התבליניםדרך הדוארדרך הענבר Ancient Levant routes-he.png