דרך ארץ קדמה לתורה
דרך ארץ קדמה לתורה היא אמרה של חז"ל[1] לפיה, אם אין האדם נוהג ב"דרך ארץ" - בנימוסים ובהליכות המקובלות בחברה שבה הוא חי - לא ניתן ללמד אותו תורה ומצוות[2].
תוכן עניינים |
מקורות [עריכה]
המקור לאמרה זו הוא במדרש רבה:
|
דאמר רבי ישמעאל בר רב נחמן: עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה, הדא הוא דכתיב (=זהו שכתוב) "לשמור את דרך עץ החיים" (בראשית ג). "דרך" - זו דרך ארץ ואחר כך "עץ החיים" - זו תורה. |
||
| – מדרש רבה ויקרא פרשה ט פסקה ג, וכן פרשה לה פסקה ו | ||
מקורות דומים לתפיסה זו נמצאים במסכת אבות:
- "רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן." (משנה אבות ב ב)
יש הלומדים מאמרה זו כי דרך ארץ קדמה לתורה מפני שכתוב תורה עם דרך ארץ. והמשמעות הפשוטה שקודם קיימת דרך ארץ ואליה מצטרפת התורה[3].
במקור אחר ישנה הדדיות בין תורה לדרך ארץ, כאשר כל אחת מקיימת את השנייה.
- "רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה." (משנה אבות ג יז)
על פי תפישת היהדות, התורה אינה מדע ככל המדעים, אלא מקיפה את הליכות חייו של אדם מישראל: בביתו וביחסו עם הציבור הסובב אותו. כאשר האדם אינו נוהג בדרך ארץ עם הבריות, הוא עלול לקיים בדרך לקויה את מצוות התורה והנהגות ההלכה היהודית. לכן, כאשר לומדים תורה ומצוות יש להדגיש את חשיבות הצורך לקיום יחסי אנוש עם בני האדם עימם יבוא האדם בקשר ישיר ודרך ארץ כפי הציבור הסובב אותו.
ועל כן נאמר במשנה:
- "כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּמִּקְרָא וּבַמִּשְׁנָה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ, לֹא בִמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ד) וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. וְכָל שֶׁאֵינוֹ לֹא בַמִּקְרָא וְלֹא בַמִּשְׁנָה וְלֹא בְדֶרֶךְ אֶרֶץ, אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב: " (משנה קידושין א י)
על כך דרש בר קפרא:
|
"איזו היא פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה, בכל דרכיך דעהו, והוא יישר ארחתיך" |
||
| – תלמוד בבלי, מסכת ברכות, ס"ג ע"א | ||
עיקרון דומה מצוי בדברי הנביאים[4]. הנביאים מטיפים כנגד התנהגותם של אנשים שעשו ככל העולה על רוחם - פשעו במצוות שבין אדם למקום ובמצוות שבין אדם לחברו, ויחד עם זאת הביאו קרבנות לבית המקדש, ובכך התיימרו לפייס את אלוהים או להרגיע את מצפונם.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- הרב שי פירון, דרך ארץ קדמה לתורה, כיפה - יהדות
הערות שוליים [עריכה]
- ^ ראו בילק"ש: "לשמור את דרך זו דרך הארץ, מלמד שדרך ארץ קדמה לעץ החיים, ואין עץ אלא תורה, שנאמר עץ חיים היא". (ילקוט שמעוני בראשית פרק ג רמז לד) וכן בתנא דבי אליהו, פרק א'
- ^ המקור למשמעות מקובלת זו מצוי במסכת דרך ארץ רבה ובפרט בפרק שביעי, ובתלמוד בבלי, ברכות כב א "שנה לנו פרק אחד בהלכות דרך ארץ" ובעמוד סא א ובעירובין ק ב, וביומא עה ב, ובבבא מציעא פז א ועוד רבים. עם זאת, נראה שהמשמעות של הביטוי "דרך ארץ" רחבה יותר מנימוסים והליכות. על פי הרמב"ם משמעות דרך ארץ מורחבת לתכונות נפש טובות (פירוש המשניות למסכת אבות א יז, ושם ה ז), ולפי הרע"ב "עמל וטורח הפרנסה" (מסכת אבות ג ה, ושם ב ב, ושם ו ה) על פי האמור בתלמוד - "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" (בבלי, מסכת ברכות לה ב). ויש עוד תפיסות נוספות.
- ^ תוי"ט על מסכת אבות ב ב
- ^ עפ"י אתר "ערכים"