דרך הבשמים (ישראל)

ערך זה עוסק באתר מורשת עולמית בישראל. אם התכוונתם לחלקים אחרים בדרך הבשמים, ראו דרך הבשמים (פירושונים).

דרך הבשמים - ערי מדבר בנגב
אתר מורשת עולמית
שרידי כנסייה בשבטה
מדינה	ישראל
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 3, 5

מראה בממשית

שרידי עבדת

"דרך הבשמים - ערי מדבר בנגב" הוא השם הקיבוצי שניתן על ידי ארגון אונסק"ו לארבע ערים נבטיות בנגב, עת הוכרזו בשנת 2005 כאתר מורשת עולמית. יחד עם ארבע הערים - עבדת, ממשית, חלוצה ושבטה - נכללו בהכרזה מספר מצודות וחאנים, אבני דרך, קטעים מדרכים עתיקות, עדויות לשימוש חקלאי שנהג בנגב ושרידים נוספים. תחילתה של דרך הבשמים, אשר בעומאן, הוכרזה גם היא כאתר מורשת עולמית בשנת 2000, תחת השם ארץ הלבונה.

רקע היסטורי

עתיקות בעבדת

האתרים המוכרזים שוכנים בחלקה הצפוני של דרך הבשמים ההיסטורית שהובילה מדרומו של חצי האי ערב ומסומליה, מרחק של כ-2,000 ק"מ, אל נמלי הים התיכון. משם המשיכה הסחורה את דרכה לאירופה ולצפון אפריקה. הדרך והאתרים שלאורכה שגשגו בתקופת הנבטים משך כ-500 שנים, החל במאה ה-3 לפנה"ס ועד המאה ה-2, עת שמשו את סחר הבשמים, ובעיקר מור ולבונה, ואלה העניקו לה את שמה. בעולם ההלניסטי והרומאי נחשבה לבונה למוצר יקר ערך שערכו עלה אף על זה של זהב, והיא שימשה לפולחן, לצרכים רפואיים וקוסמטיים. עוד הובלו לאורך הדרך תבלינים, מלח, שחשיבותו בעת העתיקה הייתה גדולה לשימור מזון, ואספלט מים המלח אשר שימש לאטימת אוניות. התנועה על דרך הבשמים התנהלה לרוב בשיירות (אורחות) גמלים, כדי לשאת את כמות הסחורות, וכן את המזון והציוד לשיירה עצמה. אורחה כזו היא קבוצה גדולה ואיטית, ולרוב עשירה, ולכן הייתה מטרה נוחה לשודדים באזור. שבטים שלמים פיתחו אורח חיים המבוסס על שוד שיירות בדרך. קטעים מדרך הבשמים השתמרו במספר מקומות, ואלה היו רחבים דיים כדי לאפשר לשיירות גמלים ופרדות לעשות את דרכן לאורכה. לאורך הנתיב השתמרו אבני דרך ועדויות לשימושים חקלאיים של הקרקע כמו סכרים, מתקני תיעול ומאגרי מים. אתרי דרך הבשמים בנגב עקפו את אזור השלטון הרומי מדרום, והדרך הייתה בשימוש עד שפטרה בירת הנבטים נכבשה בידי הרומאים במאה ה-2. לאחר מכן החלו הערים לאורך הדרך לשקוע וננטשו לחלוטין במאה ה-7.

האתרים

אתרי דרך הבשמים בנגב שוכנים לאורך קטע בן 100 ק"מ לערך המשתרע לרוחבה של ישראל, ממואה הנבטית שליד הגבול הירדני בדרום-מזרח ועד חלוצה שליד גבול מצרים בצפון-מערב. רוב האתרים הוקמו לאורך הדרך שהובילה מפטרה אל נמלי הים, ובעיקר אל נמל עזה. העיר ממשית יוצאת דופן מבין האתרים שכן שכנה על הנתיב שהוביל צפונה לכיוון דמשק. ההכרזה כוללת את האתרים הבאים:

ארבע הערים הנבטיות

• עבדת
• ממשית
• חלוצה
• שבטה

מצודות וחאנים

• מואה הנבטית
• חורבת קצרה
• מצד נקרות
• מצד גרפון
• מצד סהרונים
• מצד מחמל

ראו גם

• דרך הבשמים
• ארץ הלבונה

קישורים חיצוניים

• מצגת על דרך הבשמים, באתר רשות הטבע והגנים
• שמונה אתרים ארכאולוגיים מהחשובים בישראל הוכרזו כאתרי מורשת עולמית, באתר רשות הטבע והגנים
• אודות דרך הבשמים מאת רשות הגנים הלאומיים (באנגלית)
• אונסק"ו העולמית תכריז על דרך הבשמים בדרום כעל אתרי מורשת עולמית, כתבה מאתר ynet.