דרך היונגאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דרך צפון היונגאס

דרך צפון היונגאסספרדית: Camino a los Yungas) או דרך המוות (Camino de la Muerte) היא דרך של 61-69 ק"מ בין לה פאס לקורויקו, 56 ק"מ צפונית ללה פאס במחוז יונגאס בבוליביה. דרך זו ידועה כמסוכנת ביותר והוכרזה ב-1995 כ"דרך המסוכנת ביותר בעולם".[1] לפי הערכה נהרגים בדרך 200-300 מטיילים מדי שנה.[1] בדרך נמצאים הרבה צלבים ומצבות המסמנים את מקום נפילתם של רכבים ורוכבים.

קיימת גם דרך דרום היונגאס (דרך צ'ולומאני) המחברת את לה פאס וצ'ולומאני, 64 ק"מ מזרחית ללה פאס, הנחשבת למסוכנת כמעט באותה מידה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי רכב עוברים בדרך הצרה והתלולה

הדרך נסללה במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 בזמן מלחמת הצ'אקו על ידי שבויים פראגוואים. זוהי אחת הדרכים היחידות המחברות את אזור יער האמזונאס של צפון בוליביה ללה פאס. ביציאה מלה פאס תחילה עולה הדרך עד לגובה של 4,650 מטר ולאחר מכן יורדת עד לגובה של 1,200 מטר. הדרך משתנה במהירות מרמה גבוהה וקרירה ליער גשם, ועוברת במקביל לצוקים ומדרונים תלולים.

בגלל הירידות הקיצוניות של לפחות 600 מ', לעתים ברוחב מסלול אחד (רוב הדרך לא רחבה יותר מ-3.2 מ'), ובשל מחסור במעקי בטיחות, הדרך מסוכנת ביותר. בנוסף, גשם וערפל עלולים להקשות על הראיה, להפוך את הדרך לבוצית ולגרום לנפילת סלעים מהגבעות בצד הדרך.[2]

אחד מחוקי התנועה המקומיים קובע כי הנוסע במורד הדרך חייב לתת זכות קדימה לבאים מלמטה וחייב להצמד לצד הדרך החיצוני כדי לתת לבא מולו לעבור. חוק זה מחייב רכבים מהירים לנסוע לאט ובכך מאפשר מפגשי מכוניות בטוחים יותר. בנוסף רכבים נוסעים בשמאל, בניגוד ליתר בוליביה, דבר המאפשר לנהגים זווית ראיה טובה יותר על הגלגל החיצוני.

אופני הרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוכב אופניים בדרך המוות

הסכנה שבדרך הפכה אותה ליעד תיירותי פופולארי מאז שנות ה-90, ומשכה אליה מעל 25,000 איש.[3] רוכבי הרים הפכו יעד זה לאתר דאון היל מועדף, מכיוון שזוהי דרך של כ-64 ק"מ בירידה מתמשכת. כיום ישנם מספר סוכניות המספקות מידע, ציוד, תחבורה והדרכה לדרך זו.

בכל זאת דרך זאת נשארה מסוכנת, לפחות 13 רוכבים נהרגו בה מאז 1998.[2]

דרך חלופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 2006 לאחר 20 שנות עבודה, נפתחה דרך חדשה בין לה פאס לקורויקו. דרך זו כוללת תשתית מודרנית של גשרים, תעלות ניקוז, מספר נתיבים, אספלט, מעקי בטיחות ואמצעים נוספים ההופכים דרך זאת לבטוחה מהדרך המקורית. בעקבות זאת תנועת המכוניות בדרך היונגאס פחתה, אך גדל מספר הרוכבים הנוסעים במורד המסלול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Mark Whitaker The world's most dangerous road (Podcast) BBC 2006-11-11
  2. ^ 2.0 2.1 Jack Branswell, "Madness, but a thrill", The Ottawa Citizen, 2008-03-29
  3. ^ Mostrous, Alexi (2008-04-25). "British cyclist Tom Austin killed on Bolivian 'Highway of Death'", The Times. אוחזר ב־ 2008-04-25.