דרך הפסלים בחצרים
 | |
| ציפדג, פסל של דינה מרחב בדרך הפסלים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | גן פסלים |
| כתובת | חצרים |
| אוצר ראשי | מרגה פישטיין |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–2000 |
| תאריך פתיחה רשמי | 2000 |
| אדריכל | איתמר רעיוני |
| קואורדינטות | 31°14′04″N 34°42′54″E / 31.23456944°N 34.715°E |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   דרך הפסלים בחצרים | |
  | |
דרך הפסלים בחצרים היא מסלול טיול ומיצב אמנותי, הממוקם באזור צפון הנגב, מערבית לבאר שבע. הגישה למקום היא רגלית, על אופניים או ברכב. דרך הפסלים מונה 39 פסלים, המוצבים בצידי הדרך ובגבעות הסמוכות ליישוב חצרים. העמדת הפסלים באתר החלה בשנת 2000.
על היער[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוזמי "דרך הפסלים", האמנית והאוצרת מרגה פישטיין ובעלה ישראל, הזמינו את מיטב אמני ישראל להציב בצידי הדרך ובגבעות שמסביב, יצירות המביעות אמירה אמנותית המתייחסת לסביבה ולמרחב. תהליך האוצרות נמשך מהקמת דרך הפסלים בשנת 2000 ומאז לא נפסק. עם זאת, מעת-לעת נגנבים פסלי מתכת מהאתר, ונעשה מהלך לחדשם או להציב אחרים במקומם. דרך הפסלים סובבת את קיבוץ חצרים מדרום ועוברת בסמוך לשדות חוחובה. הדרך זמינה לכל רכב. בשני מקומות לאורך הדרך הציבה קק"ל חניונים לבילוי בחיק הטבע.
הפסלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמונות – דוד גבריאלי
- חלון חצרים – מוטי מלר
- כיסא – יוסף אוחיון
- ציפדג – דינה מרחב
- אנשים טובים באמצע הדרך – נירה סביר
- שותקת עם האדמה – נירה סביר
- להפריח את הנגב – מרגה פישטיין
- שבעה כתמי צבע במדבר – אשלי קוך
- נמלים – שאול סלו
- יחדיו – יהודית גרעין
- ספינת המדבר – ראובן שרף
- הגנת העץ – נועם רבינוביץ
- התרגעות – דב אמיתי
- זורק הדיסקוס תופס ראש – אודי דיין
- מנחה – שלומית אברבוך
- שמש – יונינה למדן
- שובן של הציפורים – גרשון היימן
- סבבה – ורדה גבעולי ואילן גלבר
- פסנתר – אברהם פלגי
- מצאו ראש תומרקין בסייף שבמדבר – יגאל תומרקין
- דקלים – ברני פינק
- ממסר 9 – יגאל מירון
- הילד והשור – דוד פיין
- באר מקדש – דליה מאירי
- גליוראקטור – יגאל תומרקין
- זיכרון מגונן – זאב קרישר
- שימור קרקע – דב אורנר
- אדמה שלנו (TERRA NOSTRA) – דב הלר
- חופש התנועה – טניה פרמינגר
- שער התפילות – מרגה פישטיין
- שער חתום – אריה ימבורג
- אישה בלבן – חיים טדגי
- אוהל מועד – דוד גרשטיין
- אשת לוט סוף מסע – זאב קרישר
- נטיעות – חיים פרי
- בית המלאכים – דינה מרחב
- טיפת החיים – גניה גנדלמן
- פנומנו-סוס – אודי דיין
- כיסא המלך – מאוריציו שיוביץ'
- הזעקה – מאוריציו שיוביץ'
- בארץ כנען יום צלול – אברהם בורנשטיין
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
תמונות / דוד גבריאלי -
פסנתר / אברהם פלגי -
זורק הדיסקוס תופס ראש / אודי דיין -
אישה בלבן / חיים טדגי -
גליוראקטור / יגאל תומרקין -
שמש / יונינה למדן -
שותקת עם האדמה / נירה סביר -
סבבה / ורדה גבעולי ואילן גלבר
אתרים במקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
באר עלי אבו יחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחת משתי הבארות שהיו ברשותה של חמולת אבו יחיה - חמולה גדולה של בדווים שהתגוררה באזור עד מלחמת העצמאות. כמו רבות מבארות הנגב שנחפרו בימי המנדט הבריטי, גם באר זו נחפרה בשנות ה-20' של המאה העשרים. עומקה עולה על כ-30 מטרים ומימיה נשאבו במנוע אל בריכת אגירה סמוכה. ראשוני קיבוץ חצרים רכשו בשנים הראשונות לעלייתם על הקרקע מים מהבארות של חמולת אבו יחיה. מסביב לבאר היה בוסתן גדול. אחדים מעצי הבוסתן שרדו עד היום, וקק"ל ממשיכה לטפח אותם ואף הוסיפה נטיעות משלה.
גבעת הרדאר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגבעת הרדאר שכנה בימי הכוננות שקדמו למלחמת ששת הימים (מאי-יוני 1967) יחידה צבאית קטנה. היחידה, שחייליה התגוררו באוהלים, תפעלה תחנת רדאר לאיתור ולזיהוי מטוסי אויב. במהלך מלחמת ששת הימים נמצאו באל עריש פקודות מצריות שהורו להפציץ את הגבעה. שרידי עמודים ובסיסי בטון הם כל אשר נותר מעברו זה של המקום.
מאגורת חצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרכז המאגורה ניצב עמוד שתמך בתקרתה. דרך המסדרון פינו את הסחף שהצטבר במשך הזמן במאגורה. בהיעדר עדות לתעלות איסוף בסביבת מאגורת חצרים, חלוקות הדעות אם החלל אכן שימש כמאגורה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב שקולניק, טלילה ליבשיץ, יער חצרים - דרך הפסלים, מתוך אתר קק"ל
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים עכבר העיר אונליין, גן הפסלים בחצרים, באתר הארץ- דרך הפסלים - יער חצרים, מתוך אתר טבע ונופים בישראל.
- חוה בראון, קק"ל, דרך הפסלים - יער חצרים, באתר ynet, 10 בדצמבר 2008
- יעקב שקולניק, דרך הפסלים ביער חצרים, מתוך אתר e ירוק
- משה הרפז, פסלים בעוטף חצרים
